אשבל ארך-שיבולת
 אשבל ארך-שיבולת
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | צינוראים |
| משפחה: | שפתניים |
| סוג: | אשבל |
| מין: | אשבל ארך-שיבולת |
| שם מדעי | |
 Stachys longespicata Boiss. & Kotschy
| |
אֶשְׁבָּל אֶרֶךְ-שִׁבֹּלֶת (שם מדעי: Stachys longespicata Boiss. & Kotschy) - הוא צמח עשבוני רב-שנתי, מזרח ים-תיכוני, זקוף (60 עד 160 ס"מ), מסועף, פרחיו לבנים וכולו צמיר-לבן ממשפחת השפתניים[1]. עמודי התפרחות אמיריות (יוצאות מקצה הגבעול) ולאורכם דּוּרִים מקורבים מאוד זה לזה שיוצרים יחד כעין שיבולת בלתי מופסקת או כמעט כזאת.
מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]
צמח עשבוני רב-שנתי, מאפיר, גובהו 60 עד 160 ס"מ, כל איבריו צמירים עם שערות רכות.
הגבעולים ארוכים ורְבוּעִים (בעלי 4 פאות).
העלים נגדיים, מכוסים נקודות בלוטיות. העורקים המשניים מנוצים. העלים המלווים את התפרחות על פי רוב שונים משאר עלי הגבעול.
עלי הגבעול התחתונים בעלי פטוטרת, מוארכים (3 עד 7 ס"מ), בסיסם דמויי לב ושפתם משוננת קלות.
עלי התפרחת, יושבים (פטוטרות קצרצרות), דמויי ביצה או מעוינים, בסיסם דמויי לב, מחודדים, קטיפתיים, תמימים או מעט חרוקים.
עמודי התפרחות אמיריות (יוצאות מקצה הגבעול) ולאורכו הדּוּרִים מקורבים מאוד זה לזה ויוצרים יחד כעין שיבולת בלתי מופסקת או כמעט כזאת בקצה הגבעול שאורכה 5 עד 8 ס"מ ואף יותר[2]. הדורים בני 4 עד 12 פרחים רוחבם 1 עד 1.5 ס"מ (בשונה מאשבל הביצה שהדורים שלהם בני 20 פרחים או יותר)[1]. דור התפרחת מלווה בעלים שהן על פי רוב שונים משאר עלי הגבעול או הבסיס.
הפרחים דו-מיניים, כפולי עטיף, דו-שפתניים (לכותרת שתי שפתיים ברורות למדי, שתיהן נראות יפה מבחוץ). הפרחים קטנים מ-1.5 ס"מ. הפרחים יושבים (חסרים לגמרי עוקץ) או העוקץ קצרצר ומצטמצם לבסיס. החפיות היושבות על עוקץ הפרח בדרך כלל דמויות עלים ושעירות מאוד.
הפרחים הקטנים והלבנים-ורדרדים, ערוכים בדורים לאורך חלקו העליון של הגבעול. בכל דור 4 עד 12 פרחים. הדורים, חוץ מהתחתונים ביותר, קרובים מאוד זה לזה ויוצרים תפרחת דמוית שיבולת צרה, ארוכה רצופה וצפופה של פרחים בקצי הגבעול[1].
הגביע דמוי פעמון, לביד-מלבין (מכוסה בשערות קצרות והדוקות המתמעטות בקטע הקרוב לשיניים) ואורכו 6 עד 7 מ"מ. הגביע מאוחה חלקית, ובשפתו 5 שיניים שוות שמסתיימות בחוד דוקרני (בשונה מאשבל הביצה ששיני הגביע שלו משולשות, קהות, רכות ומסתיימות בפיטם)[1][2]. אורך כל שן גדול מרוחבה. לאורך צינור הגביע 5 או 10 עורקים. אורך הגביע בפרי קטן, 6 עד 10 מ"מ.
הכותרת דו-שפתנית, מאוחת עלים ואורכה כ-1.2 ס"מ. צינור הכותרת גלילי, אינו מורחב באופן פתאומי בחלקו העליון ואינו בולט מתוך הגביע, הוא קצר מהגביע ורק שפת אוגן הכותרת נראית. צינור הכותרת בעל טבעת שעירה ישרה.
השפה העליונה קמורה וזקופה ומפורצת עם שנץ, שאינו מצוי באשבל נאה.
השפה התחתונה של הכותרת ארוכה מהכותרת העליונה, והיא מפושקת ובעלת 3 אונות. האונה אמצעית גדולה תמימה או מפורצת ושתי האונות הצדדיות קצרות ממנה בהרבה, אבל לא קצרות מאוד ודמויות שיניים או מעוגלות כמו בסוג נזמית.
האבקנים, ארבעה, פוריים מעורים בצינור הכותרת ובולטים מעט מתוך השפה העליונה. שני האבקנים הקדמיים ארוכים יותר מזוג האבקנים האחורי (הפנימי) ומעוקלים לרוחב בלוע הכותרת. הזירים אינם מאוחים. המאבקים עם 2 לשכות. הקונקטיב המחבר בין המאבקים אינו מפותח.
השחלה עילית, בעלת שני עלי שחלה המתחלקים בשלב מוקדם על ידי מחיצה מדומה ל-4 מגורות בעלות ביצית אחת כל אחת.
עמוד השחלה אחד עולה מבין 4 המגורות, קצהו מפוצל לשתי זרועות כמעט שווים, הצלקות דקיקות ומחודדות.
הפרי מפרדת בעלת 4 פרודות דמויי ביצה (קודקודיהם מעוגלים). הן חלקות או מחוספסות. בכל פרודה זרע אחד זעיר. המפרדת עטופה כולה בגביע משתייר ויבש שמתקשה בהבשלה ושיניו נשארות זקופות ומסתיימות בחוד דוקרני.
הזרע זעיר, אורכו כ-2 מ"מ, מחוספס עם כתמים חומים מנוקדים בכתמים כהים.
בית גידול ותפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אשבל ארך-שיבולת הוא צמח ים-תיכוני, שגדל בבתי גידול לחים, בגדות נחלים ובמעיינות בשולי תעלות, בביצות וערוצים בצפון הארץ, שבהם זורמים מים זכים. המין שכיח בעמק החולה, לא שכיח בגליל העליון ובגולן, ונדיר בבקעת כנרות ובעמק הירדן העליון. מין זה נדיר מאוד, פגיע ועל סף הכחדה בישראל[3].
תחום תפוצתו של אשבל ארך-שיבולת מוגבלת למזרח התיכון: דרום טורקיה ומזרחה, צפון עיראק, סוריה, לבנון וצפון ישראל. הפריחה מסוף אפריל ועד תחילת נובמבר[4].
תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
עלים ופרי של אשבל ארך-שיבולת -
4 אבקנים -
תקריב של פרח -
תפרחית (דור פרחים) מרוחקת מעט -
עלים נגדיים שבסיסם דמויי לב -
תפרחות שנוצרות מדורי פרחים מקורבים זה לזה -
העלים התחתונים של הגבעול -
פרי עטוף בגביע משתייר
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 מיכאל זהרי, מגדיר חדש לצמחי ישראל, מהדורה חדשה מתוקנת ומורחבת, תל אביב: עם עובד, 1989, עמ' 390-391
- ^ 1 2 נעמי פינברון-דותן, אבינעם דנין, המגדיר לצמחי בר בארץ ישראל כנה ירושלים 1998, ירושלים: כנה, 1998, עמ' 550
- ^ אשבל ארך-שיבולת, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
- ^ Stachys longespicata Boiss. & Kotschy, POWO plants of the World Online. Published on the Internet, 6-2023