אשוחית שחורה
 אשוחית שחורה
| |
|---|---|
 | |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | מחטנאים |
| מחלקה: | מחטניים |
| סדרה: | מחטיים |
| משפחה: | אורניים |
| סוג: | אשוחית |
| מין: | אשוחית שחורה |
| שם מדעי | |
 Picea mariana(.Mill) .Britt, E.E.Sterns ו-Poggenburg | |
| תחום תפוצה | |
תפוצת העץ מודגשת בירוק כהה | |
| |
אשוחית שחורה (שם מדעי: Picea mariana, באנגלית: Black spruce) הוא עץ מחטני ירוק-עד ממשפחת האורניים. תחום התפוצה של העץ משתרע על רוב שטחה של קנדה, והוא מצוי בכל עשר הפרובינציות ושלוש הטריטוריות של המדינה. העץ גדל גם בחלקים הצפוניים של ארצות הברית: באלסקה, באזור הימות הגדולות ובחלק הצפוני של צפון-מזרח ארצות הברית. העץ הוא אחד מקרוב ל-40 מינים של הסוג אשוחית, ואחד העמידים ביותר לתנאי האקלים הקשים של האזור הארקטי, והוא חלק נפוץ בביומה הידועה כטייגה, שבה הוא גדל עד לגבול עם הטונדרה.[2][3]
אשוחית שחורה היא העץ הרשמי של הפרובינציה ניופאונדלנד ולברדור של קנדה.
תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]
נוף[עריכת קוד מקור | עריכה]
אשוחית שחורה היא עץ ירוק-עד בגובה בינוני עד קטן או אפילו שיח. בכל תחום התפוצה שלו העץ מגיע לגובה שבין 9 ל-15 מטרים, וקוטר בגובה חזה של 15 עד 25 סנטימטרים, ובמקרים יוצאי דופן עד 24 מטרים, וקוטר הגזע של 50 סנטימטרים. בפנים אלסקה גובה העצים בין 9 ל-11 מטרים, אף שהעץ גדל לעיתים קרובות בצורת קרומהולץ או כשיח בגובה 3 מטרים בשל הטמפרטורות הנמוכות בגובה או בקווי רוחב צפוניים. צורות אלו מכונות Picea mariana var. semiprostrata. משך חייו של העץ בין 250 ל-300 שנים. בשנים הראשונות העץ גדל באיטיות. אחרי 3 שנים הוא יכול להגיע לגובה של בין 8 ל-13 סנטימטרים. נוף העץ הוא חרוט צר עד גלילי המסתיים בחוד. הגזע ישר וקליפתו דקה. הענפים קצרים נוטים כלפי מטה כשקצות העלים פונים מעלה ומכוונים כלפי מעלה.[4]
שורשים[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאשוחית שחורה יש מערכת שורשים אנכית, אופקית ומערכת שורשים גרים.[א] מערכת השורשים נוטה להיות רדודה במיוחד בקרקעות שבהן מי התהום גבוהים או מעל קפאת-עד. מרבית השורשים גדלים בתוך 20 הסנטימטרים הראשונים ומרביתם אופקיים. מחקר העלה שמעל קפאת אדמה השורשים נעוצים בשכבת הטחבים בלבד, אם כי שורשים אנכיים מסוגלים לחדור לשכבה העליונה של קפאת העד. במקרה זה השורשים הגרים הגדלים בשכבה הקרקע האורגנית מסייע להזין את העץ.[4] מחקר של אוכלוסיות של עצים בני 130 שנים באלסקה העריך שמערכת השורשים מהווה 15% מהביומסה הכללית של העץ.
קליפה וגזע[עריכת קוד מקור | עריכה]
קליפת הגזע בנבטים צעירים היא בגוון חום חלודה ומכוסה בפלומה צפופה שבהדרגה נוצרים בה סדקים. בנבטים מבוגרים יותר גוון הקליפה הוא כהה. בשנה השנייה הם מייצרים את קשקשי הקליפה הדקים הראשונים. קליפה שמתקלפת מעצים מבוגרים היא בגוון שחרחר-אפור-חום ולעיתים רחוקות עובייה יותר מ-1.2 סנטימטרים. הקליפה הפנימית תהיה בגוון ירוק-זית עד ירוק-צהוב כתלות במיקום. העצה רכה וקלה יחסית, כאשר עצת הירך[ב] צרה מאוד צהובה-לבנבנה עד גוון שמנת ועצת הגלעין[ג] צהובה-לבנבנה. בשל ההבדל הגדול של תכולת הנוזלים בין עצת הירך לעצת הגלעין קל להבדיל בין שני סוגי העצה בצילומי אולטרה סאונד,[5] טכניקה בשימוש נרחב לבדיקות לא הורסות על מנת להעריך את המצב הפנימי של העץ ולהימנע מכריתה של גזעים חסרי ערך. תעלות שרף קיימות בעיקר בעצים מבוגרים. הצפיפות של העצה היא סביב 0.48 גרם לסמ"ק. העצה קלה יותר בתחום התפוצה הצפוני מאשר בדרום. טבעות העצים ברורות מאוד.
ניצנים ועלווה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הניצנים בצורת ביצה בגוון חום-אדמדם. אורכם בין שלושה לחמישה מילימטרים, חתך הרוחב שלהם מרובע, הקצה שלהם קהה והם נטולי שרף. העלים הם דמויי מחטים נוקשות קצרות בעלות חוד קהה, אורכם בין 6 ל-15 מילימטרים, וצורתם מרובעת בחתך רוחב. סמוך לקו העצים באזור הארקטי אורכם הוא כמחצית מעצים הגדלים דרומה משם. גונם ירוק בהיר עד ירוק-כחלחל בהיר. בחלקם העליון יש שורה או שתי שורות של קווי פיוניות לבנים, כשבחלקם התחתון יש בין שלוש לארבע שורות כאלו. הם מסודרים בצורה רדיאלית על החלק העליון של הענף. עלים כתושים מפיצים ריח. אורך החיים של המחטים הוא בין חמש ל-13 שנים.
אצטרובלים וזרעים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אשוחית שחורה הוא צמח חד-ביתי, כלומר בעל פרחים משני המינים על אותו עץ. העץ פורה החל מגיל 20 שנים. הפריחה של האצטרובל הזכרי תלוית מיקום וטמפרטורה ומתחילה בתחילת אוגוסט ומסתיימת באביב שנה אחר-כך. האצטרובל הנקבי הוא דמוי שזיף מתנדנד שאורכו בין 15 ל-25 מילימטרים (האצטרובל הקטן ביותר בין מיני האשוחית). בתחילה גונו אדום כהה או אדום-כחלחל אבל הופך לצהבהב לאחר ההאבקה. הקשקשים המכסים את האצטרובל דמויי מניפה, הם דקים, קשיחים, ומסתיימים בשוליים משוננים. גודלם בין 8 ל-12מילימטרים. האצטרובלים יוצרים מקבצים צפופים בחלק העליון של העץ, במקום שבו סביר שיינזקו פחות מאש. האצטרובל הנקבי הוא אפיל למחצה (סמיסרוטוני semiserotinous), הוא נפתח בהדרגה על פני תקופה בהיעדר אש, אבל נפתח ומפזר את הזרעים במהירות כאשר הוא מחומם באש. האצטרובלים נשארים על העץ במשך כמה שנים.[4] הזרעים קטנים שלזרע צמודה כנף גדולה ממנו בהרבה. אלף זרעים שוקלים 1.81 גרם.
תפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]
תחום התפוצה של העץ משתרע על רוב שטחה של קנדה והוא מצוי בכל עשר הפרובינציות ושלוש הטריטוריות של המדינה. העץ גדל גם בחלקים הצפוניים של ארצות הברית, ובאיים סן-פייר ומיקלון השייכים לצרפת. הקצה המזרחי של תחום התפוצה הוא בחוף המזרחי של חצי האי לברדור והקצה המערבי הוא בחוף המערבי של אלסקה. זהו מין העץ הנפוץ ביותר בטייגה של אמריקה הצפונית. הקצה הצפוני הוא קו העצים, והקצה הדרומי של תחום התפוצה הוא באזור הימות הגדולות של ארצות הברית, אבל יש גם מופעים בודדים בניו ג'רזי, וירג'יניה ופנסילבניה.
אשוחית שחורה היא עץ חלוץ בסוקצסיה לאחר הרס שנגרם מסופות ומאש. היא מותאמת לתנאים אקלים וקרקע קשה וגדלה גם על קפאת-עד. העץ גדל גם באתרים שבהם הקרקע דלה, ביצתית, שהטל בהם מועט ושיש בהם ימי כפור. המיקום האופטימלי מבחינת העץ הוא קרקע גירנית, חמרה או חרסיתית, כמו גם מורנות ונהרות. ה-pH צריך להיות נייטרלי או מעט בסיסי. בתחום התפוצה הטבעי יכולות הטמפרטורות לנוע בין 62°C- ל-41°C. כמות המשקעים השנתית יכולה לנוע בין 150 ל-1,520 מילימטרים, הרוב בצורת שלג. העץ גדל מהשפלה ועד גובה 1,800 מטרים. בחלק הדרומי של אזור התפוצה המין יוצר יערות מעורבים עם אורן בנקס (Pinus banksiana), אורן לבן (Pinus strobus), אלנוס מאדים ותויה מערבית (Thuja occidentalis).
אשוחית שחורה שונה מאשוחית לבנה (Picea glauca) בכך שיש כיסוי צפופה של פלומה על הקליפה של הקצוות של ענפים צעירים, הקליפה שלה בגוון חום-אדמדם כהה יותר, המחטים קצרות יותר, האצטרובלים קטנים ומעוגלים יותר, והיא מעדיפה לגדול באזורים נמוכים בוציים יותר.
רביית כלאיים טבעית מתרחשת תדיר עם אשוחית אדומה (Picea rubens), ולעיתים נדירות עם אשוחית לבנה (Picea glauca).
שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]
העץ של אשוחית שחורה הוא בעל ערך כלכלי נמוך בשל קוטנם של העצים. עם זאת, אשוחית שחורה היא אחד המקורות החשובים ביותר לתעשיית הנייר בקנדה. כמו כן מייצרים מהעץ מקלות אכילה למזון מהיר.[2] הילידים נהגו להפיק דבק משורשי העץ שבו השתמשו לבניית קאנו. העץ גם משמש כעץ חג המולד. הוא משמש לעיתים רחוקות כצמח נוי.
עם זאת נעשה שימוש הולך וגובר בעץ לייצור סוג עץ לבוד המכונה cross laminated timber, שבו מדביקים שכבות של העץ כשכל שכבה מסובבת בזווית ישרה בהשוואה לשכבה הקודמת מה שמאפשר לעץ להיות חזק בשל טבעות העצים הצפופות, לדוגמה על ידי חברת Nordic Structures.[6]
סכנות, מחלות ומזיקים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסיכון הגדול ביותר שאינו ממקור ביולוגי הוא נזק מסופות. עצים שנעקרו או נשברו בסערות נפוצים במיוחד בשולי החורשות. בשל קליפת הגזע הדקה, ומערכת השורשים הרדודה אשוחית שחורה פגיעה מאוד לשרפות יער. שני גורמים אלו מהווים סיכון גדול יותר מאשר גורמים ביולוגיים. הזחלים של מין העש Choristoneura fumiferana (באנגלית Eastern spruce budworm) אוכלים את העלים של האשוחית ועלולים לגרום למות העץ במקרה שהעץ נדבק בזחלים כמה שנים ברציפות, אף שהאשוחית השחורה רגישה פחות מאשוחית לבנה או אשוח ריחני (Abies balsamea). העצים הפגיעים במיוחד הם אלו הגדלים בחברת אשוחית לבנה או אשוח ריחני.[7] מין חיפושית הקליפה Dendroctonus rufipennis (באנגלית Spruce beetle) תוקפת את הגזעים של אשוחית שחורה, בייחוד ביערות מעורבים עם אשוחית לבנה. מיני הפטריות התוקפות את העץ כוללות: Armillaria mellea מהסוג ארמילאריה, הגורמת לריקבון שורשים, Chrysomyxa ledicola, Chrysomyxa pirolata ו-Gremmeniella abietina התוקפות את מחטי העץ. ארנבת השלג אוכלת את ענפי העץ עד לגובה של 2 מטרים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אשוחית שחורה, באתר ITIS (באנגלית)
- אשוחית שחורה, באתר NCBI (באנגלית)
- אשוחית שחורה, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- אשוחית שחורה, באתר Tropicos (באנגלית)
- אשוחית שחורה, באתר GBIF (באנגלית)
- אשוחית שחורה, באתר The Plant List (באנגלית)
- אשוחית שחורה, באתר IPNI (באנגלית)
- Picea mariana from the Fire Effects Information System (FEIS) site
- Picea mariana from The Gymnosperm Database
- Picea mariana from the from Flora of North America
- Picea mariana (the black spruce) from the The American Conifer Society site
- Picea mariana - (Mill.) Britton. et al. from Plants for the future
ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אשוחית שחורה באתר הרשימה האדומה של IUCN
- ^ 1 2 Picea mariana from The Gymnosperm Database
- ^ Picea mariana from Flora of North America
- ^ 1 2 3 Picea mariana from the Fire Effects Information System (FEIS) site
- ^ Wei, Q.; Chui, Y. H.; Leblon, B.; Zhang, S. Y. (2009). "Identification of selected internal wood characteristics in computed tomography images of black spruce: A comparison study". Journal of Wood Science. 55 (3): 175. doi:10.1007/s10086-008-1013-1.
- ^ "BLACK SPRUCE'S UNIQUE FIBER". Chantiers Chibougamou. אורכב מ-המקור ב-2016-02-21.
- ^ "Forest Pest Fact Sheet" (PDF). Saskatchewan Ministry of Environment. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2018-04-28.
