לדלג לתוכן

אשיל פולד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אשיל פולד
Achille Marcus Fould
לידה 17 בנובמבר 1800
פריז, צרפת
פטירה 5 באוקטובר 1867 (בגיל 66)
טרבס, צרפת
מקום קבורה פר לשז עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה Parti de l'Ordre עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית נצרות פרוטסטנטית עריכת הנתון בוויקינתונים
בת זוג הנריטה גולדשמיט
ילדים Adolphe-Ernest Fould, Juliette Fould, Gustave Fould, Charlotte Fould עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה צלב גדול של לגיון הכבוד עריכת הנתון בוויקינתונים
שר הכלכלה והאוצר
14 בנובמבר 1861 – 20 בינואר 1867
(5 שנים וחודשיים)
3 בדצמבר 1851 – 22 בינואר 1852
(חודש ו־20 ימים)
François-Xavier Joseph de Casabianca
Jean-Martial Bineau
10 באפריל 1851 – 26 באוקטובר 1851
(6 חודשים ו־17 ימים)
Charles Le Bègue de Germiny
Antoine Blondel
31 בינואר 1849 – 24 בינואר 1851
(שנתיים)
Hippolyte Passy
Charles Le Bègue de Germiny

אשיל פולדצרפתית: Achille Fould; 17 בנובמבר 18005 באוקטובר 1867) היה כלכלן ופוליטיקאי צרפתי יהודי מומר שכיהן כשר האוצר של צרפת בתקופת הרפובליקה הצרפתית השנייה והקיסרות הצרפתית השנייה.

אשיל פולד נולד ב-17 בנובמבר 1800 בפריז. אביו, באר לאון פולד, היה בנקאי יהודי. פולד החל את דרכו כבנקאי בבנק המשפחתי. כבר ב-1842 הוא נכנס לחיים הפוליטיים, לאחר שנבחר באותה שנה לכהן כסגן מחלקה באזור אוקסיטניה. מאז ועד מותו הוא עסק באופן פעיל בענייני מדינה. הוא השלים בקלות עם המהפכה שהביאה להדחתו של המלך לואי פיליפ מבית בורבון ולהקמתה של הרפובליקה הצרפתית השנייה קצרת הימים, והפעיל השפעה נחרצת בעניינים פיננסיים על הממשלה הזמנית שהוקמה אז. זמן קצר לאחר מכן הוא פרסם שתי חוברות נגד השימוש בשטרות כסף, בשם Pas d'Assignats I ו-Observations sur la question financière.

בין השנים 1849–1867 כיהן כשר האוצר תחת הנשיא לואי-נפוליאון שהפך לקיסר נפוליאון השלישי, והוביל חלק מהרפורמות הכלכליות שנעשו אז בצרפת. ב-25 בינואר 1852, בעקבות הצו להחרים את רכוש משפחת אורליאן, הוא התפטר מתפקיד שר האוצר, אך באותו יום מונה לסנאטור, וזמן קצר לאחר מכן הצטרף שוב לממשלה כשר המדינה וכמזכיר משק הבית של הקיסר. בתפקיד זה הוא ארגן את התערוכה העולמית של פריז ב-1855. אירועי נובמבר 1860 הובילו פעם נוספת להתפטרותו, אך הוא הוחזר למשרד האוצר בנובמבר של השנה שלאחר מכן, ושמר על תפקידו עד פרסום המכתב הקיסרי מ-19 בינואר 1867, כאשר אמיל אוליבייה הפך ליועץ הראשי לקיסר. במהלך כהונתו האחרונה הוא הפחית את החוב הצף, שמלחמת מקסיקו הגדילה במידה ניכרת, על ידי משא ומתן על הלוואה של 300 מיליון פרנק (1863).

למרות שהתנגד בנקודות מסוימות ל"סן-סימוניזם" תמך בתוכניתם של האחים פרייר להקמת בנק המעניק אשראי. על סמך הצעה זו, ב-1852, הוקמה חברת הבנקאות והאשראי Crédit Mobilier, שמכרה מניות לציבור, והשתמשה בכסף למימון יוזמות תעשייתיות ברחבי צרפת. החברה הביאה לתקופה של התפתחות כלכלית ניכרת, הקיסר לואי-נפוליאון עצמו העניק עדיפות לכלכלה, אותה רצה לבסס על סחר חופשי, אשראי זול, ופיתוח תשתיות יזום. הוא האמין כי הגרעון בתקציב יתאזן מרווחי העתיד.

רשת הרכבות התרחבה מ-3,000 קילומטרים בתחילת העשור השישי של המאה ה-19 ל-16,000 קילומטרים בסיומו, דבר שאפשר פיתוחם של מכרות ובתי חרושת באזורי הפריפריה. צי אוניות הסוחר עבר אף הוא מודרניזציה, וספינות קיטור מברזל החליפו את ספינות העץ הנושנות. בין 1859 ל-1869 בנתה חברה צרפתית את תעלת סואץ, והביאה לעידן חדש בתעבורה ובמסחר.[1]

פולד, מלבד היותו מוכשר בניהול כלכלי, היה גם אספן יצירות אמנות. בשנת 1857 הוא מונה לחבר באקדמיה לאמנויות יפות.

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פולד המיר את דתו לפרוטסטנטיות ב-1858.[2] ונפטר בטארבס ב-1867.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אשיל פולד בוויקישיתוף
  • אשיל פולד, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
  • אשיל פולד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. Henderson, W.O. (10 באפריל 2006). The Industrial Revolution on the Continent: Germany, France, Russia 1800 - 1914. Oxon: Routledge. p. 145. ISBN 978-0-415-38202-1. {{cite book}}: (עזרה)
  2. Nicault, Catherine (2009). "Comment " en être " ? Les Juifs et la Haute Société dans la seconde moitié du xixe siècle". Archives Juives. 1 (42): 8–32. doi:10.3917/aj.421.0008 via Cairn.info. {{cite journal}}: (עזרה)