אשירה זמיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אשירה זמיר
אשירה זמיר
אשירה זמיר
אשירה זמיר
לידה 1955 (בת 69 בערך)
קריית ביאליק, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 4 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות משטרת ישראל
דרגה תת ניצב תת-ניצב
תפקידים בשירות
  • ראש מאגר הדנ"א
  • ראש מחלקת מעבדות מז"פ
  • ראש מחלקת ביומטריה פורנזית
  • ראש החטיבה לזיהוי פלילי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אשירה זמיר (נולדה ב-1955) היא קצינה במשטרת ישראל בדרגת תת-ניצב, המכהנת כראש החטיבה לזיהוי פלילי באגף החקירות והמודיעין.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זמיר נולדה בקריית ביאליק, בת לאם עקרת בית ואב מנהל נפת צפון בחברת מקורות, ניצולי שואה, שעלו לישראל בשנת 1948. היא למדה בתיכון קריית חיים במגמה ריאלית-ביולוגית, וסיימה 10 שנות לימוד בקונסרבטוריון לפסנתר. בצעירותה הייתה חברה בתנועת הצופים ובהמשך בנוער העובד והלומד. היא התגייסה לצה"ל למערך המודיעין 8200 ולאחר שחרורה סיימה תואר ראשון בביולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים ותואר שני בביוכימיה באוניברסיטה העברית.

התגייסה למשטרת ישראל בשנת 1980 למערך הביולוגית במחלקה לזיהוי פלילי (מז"פ). במסגרת שירותה הקימה את מאגר ה-DNA של המשטרה ובשנת 1985 מונתה לסגנית ראש המעבדה. בשנת 2006 מונתה לראש מאגר הדנ"א, בשנת 2013 מונתה לראש מחלקת מעבדות מז"פ ובשנת 2017 מונתה לראש מחלקת ביומטריה פורנזית. בשנת 2019 מונתה לראש החטיבה לזיהוי פלילי[1].

במהלך תפקידיה לאורך השנים סייעה לפענוח פשעים רבים, ובהם, רצח רחבעם זאבי, מעשי האונס של אדריאן שוורץ, שלושה מקרי עבירות מין שביצע איתן פרחי, רצח בני משפחת פוגל באיתמר, רצח עורכת הדין ענת פלינר ברמת השרון ורצח נועה אייל בירושלים.

זמיר אם לארבעה ילדים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אשירה זמיר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]