לדלג לתוכן

אשכול (הוצאה לאור)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
סמליל הוצאת ספרים אשכול
סמליל הוצאת ספרים אשכול

אשכול הוא בית דפוס והוצאת ספרים של ספרות תורנית בירושלים. ראשיתו בדוד יואל וינפלד, שעלה לארץ ישראל עם ציוד בית דפוסו מסאנוק שבפולין, והקימו מחדש בירושלים ב־1937. חלק מהציוד עבר לידי בנו יעקב שאול (1906–1989), שקרא לדפוס "אשכול" וב־1947 החל לשמש גם כהוצאת ספרים. ב־1998 ההוצאה חולקה בין בניו, כשהבן יוסף שלום (1944–2026), מחבר סדרת הפירושים "יסוד מלכות", המשיך להשתמש בשם "אשכול", ואחיו שמואל יהודה הקים את הוצאת "שי למורא".

דוד יואל וינפלד (1875–1944, תרל"ה–תש"ה), בנו של ר' שמואל צבי וינפלד שהיה דיין בסטרופקוב וחתנו של ר' יהודה כ"ץ ראש בית הדין בסאנוק ומחבר הספר "קול יהודה", היה תלמיד חכם ובעל בית דפוס בסאנוק שבפולין. הוא עלה לארץ ישראל בעקבות אביו יחד עם ציוד בית הדפוס, והקים אותו מחדש בירושלים. הדפוס פעל בירושלים בשנים 1937–1939 בשם "דפוס וינפלד",[1] ולאחר מכן פוצל בין שני בניו של דוד יואל, יעקב שאול ושרגא פיבל (1905–1991).[2] בית הדפוס של האחרון (דפוס שרגא וינפלד, או: דפוס ש. וינפלד) פעל בירושלים בשנים 1940–1973 והודפסו בו ספרים רבים.[1]

הבן יעקב שאול (מחבר הספר "משנת יעקב"), שעלה לארץ בשנת תרצ"ו, שכלל את בית הדפוס וקרא לו "אשכול" (משמעות השם "וינפלד" הוא שדה גפן). הספר הראשון יצא על ידו בשנת תרצ"ח. לאחר מכן פיתח את בית הדפוס גם למכון הוצאה לאור, מתוך מטרה להוציא לאור ספרי יסוד יהודיים בדפוס מחודש, באותיות מאירות עיניים, יחד עם הקפדה על כל כללי הדקדוק.

הוצאת אשכול הדפיסה במשך השנים ספרי-יסוד בתחום היהדות שהוגהו נערכו ובדרך כלל גם נוקדו, בידי תלמידי חכמים ודקדקנים. הקדמת הרמב"ם למשניות במהדורת "אשכול", הוגהה בידי הרב שמואל הלוי ואזנר, הרב עזרא ציון מלמד תיקן וערך את מהדורת ספר החינוך, הרב מאיר מאזוז ניקד את הסליחות, והרב קלמן כהנא חיבר את הקונטרס "קיצור המצוות התלויות בארץ" שהודפס כנספח למהדורת קיצור שולחן ערוך.

דברי דפוס בולטים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמה מדברי הדפוס שבהוצאת "אשכול" זכו לתפוצה רחבה: סידור "תפילת כל פה" ומחזורי התפילה "מחזור רבא", ששה סדרי משנה מנוקדים ועוד, נפוצו במשך השנים בכל רחבי העולם היהודי.

יסוד מלכות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יסוד מלכות הוא פירוש שאותו חיבר הרב יוסף שלום וינפלד בנו של הרב יעקב שאול וינפלד בעל הוצאת אשכול, חידושו העיקרי הוא הנגשה גרפית ופירוש מילולי של הטקסט הקדום באמצעות הצמדת הפירוש מילה-מול-מילה, שורה תחת שורה, מה שמקל מאוד על המחפשים להבין את פירוש המילים תוך כדי התפילה בלי צורך לבדוק בספרי מפרשים שונים. הפירוש זכה להסכמות נלהבות מרבים מגדולי ישראל כמו האדמור מויזניץ[3] שהיה מורו ורבו, רבי משה הלברשטאם, הרב שמואל הלוי ואזנר, האדמור מגור בעל הפני מנחם, הרב עובדיה יוסף, הרב יצחק כדורי ועוד רבנים רבים נוספים.

בשנים האחרונות יצאו לאור ספרים רבים עם פירוש יסוד מלכות כמו: תהילים, סידור תפילה, מחזור, חמישה חומשי תורה, נ"ך, זמירות שבת ועוד.

סדור תפלות לימי השנה על פי נוסח האריז"ל, עם פירוש שי למורא, 2 כרכים. חמשה חמשי תורה, עם פירוש שי למורא בשלוש מהדורת, 5 כרכים תשע"א. ספר תהילים, עם פירוש רש"י ופירוש שי למורא.

חלוקת הוצאת הספרים לשני בניו של המייסד

[עריכת קוד מקור | עריכה]
סמל הוצאת ספרים שי למורא

בשנת תשמ"ט נפטר מייסד הוצאת 'אשכול', הרב יעקב שאול וינפלד, ובניו חילקו ביניהם[4] את זכויות ההוצאה לאור של הספרים שבהוצאת אביהם. חלק גדול מספרי ההוצאה לאור, הועברו לבנו הרב שמואל יהודה וינפלד שפתח הוצאת ספרים בשם "שי למורא" מתוך הפסוק "כל סביביו יובילו שי למורא", כשהוא רומז את שמו הפרטי (שמואל יהודה) בראשי תיבות, ותחת שם ההוצאה לאור המקורית - "אשכול" המשיך אחיו הרב יוסף שלום ויינפלד (תש"ד–תשפ"ו).

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. 1 2 שם בית הדפוס ושנות פעילותו מבוססים על מאגרי ספרים ורשומות ביבליוגרפיות.
  2. על דוד יואל ובית דפוסו: "ר' דוד יואל וויינפלד ז"ל", סאנוק: ספר זיכרון לקהילת סאנוק והסביבה, ירושלים תש"ל, עמ' 427–428; אשר ביט, "החיים הכלכליים של היהודים בסאנוק", שם, עמ' 224–225; מאיר וונדר, "ר' דוד יואל ב"ר שמואל צבי וינפלד", אנציקלופדיה לחכמי גליציה ב, עמ' 837–838. על שרגא פיבל: וונדר, שם, עמ' 841 (והשלמה: בכרך ו, עמ' 655).
  3. ספר תהילים יסוד מלכות עמוד ב ושם בעמודים הבאים הסכמות הרבנים הנוספים.
  4. כך פוצל דפוס 'אשכול' הוותיק: הסיפור המפתיע שמכה גלים (וידאו), באתר jerusalemharedim.co.il