אשמון
![]() | |
כס עשתרת בחורבות מקדש פיניקי לאל אשמון בצידון (המאה ה-7 לפנה"ס) | |
אל הרפואה | |
תרבות | פיניקים, כנענים, קרתחדשתים |
---|---|
אלים מקבילים | אסקלפיוס |
אשמון (בפיניקית: 𐤀𐤔𐤌𐤍,[1] ביוונית: Ἔσμουνος[2]) הוא אל הרפואה במיתולוגיה הפיניקית, והאל המגן של צידון.
אשמון היה ידוע לפחות מתקופת הברזל בצידון ושימש כאל גם בצור, ביירות, קפריסין, סרדיניה ובקרתגו, שם אתר המקדש של אשמון שימש לאחר זמן כקתדרלה של קרתגו (אנ').
כתובת מהמאה ה-2 לפני הספירה מסרדיניה מזהה את אשמון עם אסקלפיוס היווני ואסקלפיוס הרומי. פוזאניאס מצטט איש מצידון שציין את טענת הפיניקים כי אפולו הוא אביו של אסקלפיוס (אשמון), כמו טענת היוונים, אך בניגוד אליהם הפיניקים אינם רואים באמו של האל אשמון, אישה בת-תמותה. לפי גרסה אחרת, אפולו מתייחס לאל הדבר הפיניקי, רשף.
השם "אסטרסמון" ("צמח של אשמון") נחשב על ידי פדניוס דיוסקורידס כבעל סגולות רפואיות.
אתרי פולחן[עריכת קוד מקור | עריכה]
אחד מהמקדשים לאל אשמון נמצא בקרבת צידון שבדרום לבנון על נהר אל-אוואלי (שמו הערבי של נהר Bostrenus). הבנייה החלה בסוף המאה ה-6 לפנה"ס בתקופת שלטונו של אשמונעזר השני, ותוספות מאוחרות יותר למקדש נוספו בתקופה הרומית. הוא נחפר על ידי הארכאולוג מוריס דננד בשנים 1963–1978. במקדש התגלו ממצאי פולחן רבים בצורת פסלי אנשים שנרפאו על ידי האל, במיוחד תינוקות וילדים צעירים, וכן שני כסי עשתרת.[דרוש מקור: לכל הפסקה]
בסמוך למקדש צידון נמצא גם לוח זהב של אשמון והאלה היגיאה שפירושו בריאות (מקבילה למילה "גהות" בשפה העברית) ובו נראה אשמון מחזיק בידו הימנית מוט שסביבו שזור נחש. מטבע מהמאה ה-3 לספירה שהתגלה בביירות מראה את אשמון עומד בין שני נחשים.[דרוש מקור: לכל הפסקה]
בכפר בטוראם שבלבנון, שוכן מקדש תת-קרקעי עתיק בשם אשמונית, ובו שמונה חדרים (אחד גדול ושבעה קטנים), מגולפים בסלע ונגישים באמצעות מדרגות. מקדש זה מיוחס לבת זוגו של האל אשמון.[דרוש מקור: לכל הפסקה]

בסן ניקולו ג'ריי (אנ') שבדרום סרדיניה נמצאה כתובת נדר תלת־לשונית לאשמון-אסקלפיוס (כתובת אשמן מארח), המעידה על פולחן מקומי של האל.[3] בכתובת מודה הנודר לאל על שרפאהו.[4]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מקדש אשמון בצידון, לבנון. (באנגלית)
- מקדש אשמונית בכפר בטראם, לבנון. (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ KAI 14, 15, 16, 66, ובשמות פרטיים KAI 12, 37, 52, 62, 68, 69, 70, 72, 78, 96, 101, 102, 107, 115, 116, 299
- ^ דמאסקיוס, Vita Isidori fr. 348: "ὄγδοος δὲ ἐγένετο ἐπὶ τούτοις ὁ Ἔσμουνος, ὃν Ἀσκληπιὸν ἑρμηνεύουσιν... οἱ δὲ τὸν Ἔσμουνον ὄγδοον ἀξιοῦσιν ἑρμηνεύειν ὅτι ὄγδοος ἦν τῷ Σαδύκῳ παῖς"
- ^ נחום סלושץ, אוצר הכתובות הפניקיות, דביר, 1942, עמ' 134
- ^ נחום סלושץ, אוצר הכתובות הפניקיות, דביר, 1942, עמ' 135
אלים במיתולוגיה הכנענית | ||
---|---|---|
מפחרת האלים | אל • אשרה • בעל-הדד • ענת • עשתרת • דגון • אדון • בעלת גבל • בוהו • מוֹת • בעל פעור • ים • שמש • ירח • כושר וחסיס • כושרות • רשף • חורון • קדשת • אשמון • עשתר • כמוש • מולך • קוס • יהוה • שחר • שלם • צד • נכל ואיב • שכמן ושנם • לויתן • מלקרת • תנת • בעל חמון • פמי • גד • סער • תרפים • בית אל | ![]() |
אתרים מקודשים | מרום צפון • חכפת • כפתר • עשתרות | |
כתבים דתיים | שירה אוגריתית • עלילות בעל וענת • אגדת אקהת • אגדת כרת | |
פולחן | במות • מצבה • מצבות נדר • כס עשתרת • מקדש מגדול • נסך וקטורת • מזבחות אבן ונחושת • קורבנות: זבחים, מנחות, זבח חלב, שלמים, כליל ועולות • מרזח • העלאה באוב | |
הנהגה דתית | כהנים • קדשים |