אשרות כניסה לישראל

בישראל נהוגים מספר סוגי אשרות כניסה הנבדלים על פי גורמים שונים, שהמרכזי בהם הוא מטרת הכניסה.

על פי דיני מדינת ישראל, אזרח זר המבקש להיכנס למדינת ישראל צריך לבקש אשרה על פי חוק הכניסה לישראל. מכלל זה הוצאו עולים חדשים מתוקף חוק השבות. ככלל, אשרות כניסה לישראל מונפקות לאחר פנייה לנציגויות דיפלומטיות של ישראל בעולם, אך ישראל מאפשרת לאזרחי מדינות מסוימות, שמגיעים למטרת תיירות או ביקור (ויזה ב-2, שמונפקת לתקופה של עד 90 יום), להגיע לגבולות ישראל ללא אשרה ולקבל אשרה עם כניסתם. החל מינואר 2025, אזרחי מדינות אלה צריכים לקבל אישור כניסה אלקטרוני (ETA-IL)^[1].

חוקי ההגירה של ישראל מבחינים בין כניסה לישראל לבין ישיבה בישראל. כניסה לישראל היא חציית הגבול, ואילו הישיבה בישראל היא שהות בישראל. הכלל הוא כי כניסה לישראל מחויבת באשרה ואילו הישיבה בישראל מעבר ל־90 יום מחויבת ברישיון ישיבה. חוק הכניסה לישראל והתקנות מונים את כל סוגי האשרות ורישיונות הישיבה הקיימים.

פלסטינים תושבי יהודה ושומרון וחבל עזה יכולים להיכנס לישראל אם קיבלו היתר כניסה לישראל.

אשרת עבודה מסוג ב-1

אשרה המאפשרת עבודה זמנית בישראל. אזרח זר אשר מבקש לעבוד בישראל חייב לקבל אישור עבודה ואשרת כניסה תואמת. חוק הכניסה לישראל מאפשר עבודה בסוג אחד של אשרה זאת, בין אם מדובר במומחה זר ובין אם לא. זוהי אשרה מסוג ב-1.

תהליך קבלת האשרה כולל ארבעה שלבי ביורוקרטיה נפרדים:

בקשה לקבלת היתר העסקה מיחידת הסמך לעובדים זרים של רשות האוכלוסין וההגירה;
בקשה לאשרת כניסה ב-1 ממשרד הפנים;
הנפקת אשרת ב-1 בקונסוליה במדינת המוצא, אשר מאפשרת כניסה חד-פעמית לישראל;
הארכת האשרה וקבלת אישור כניסה רב פעמי לכל התקופה שהאשרה בתוקף.

אשרת מבקר מסוג ב-2

אשרה המאפשרת כניסה לישראל לצורכי ביקור או עסקים. אשרת ב-2 בישראל היא אשרת מבקר, הניתנת עבור תיירים ומבקרים עסקיים. אשרה זו מונפקת, בין היתר, עבור בני זוג וילדיו של מומחה זר העובד בישראל, וכן עבור מבקר עסקי, המאפשרת למבקר לקיים פגישות, ישיבות, התייעצויות וכדומה.

האשרה מונפקת בקונסוליה במדינת מגוריו של המבקר או בעת הכניסה לישראל בביקורת הגבולות. לאזרחי מדינות מסוימות יש פטור מן הצורך להנפיק את האשרה בקונסוליה.

על המדינות אשר אזרחיהן נהנים מן הפטור בקבלת אשרה נמנות מדינות צפון אמריקה, מדינות האיחוד האירופי, אוסטרליה וניו זילנד, רוסיה, יפן, האוקיינוס השקט וכו'. אזרחי מדינות אלו יקבלו, בדרך-כלל, את האשרה בביקורת הגבולות עם כניסתם לישראל. החל מינואר 2025, עליהם לבקש אישור אלקטרוני לפני הגעתם לגבולות ישראל.

תהליך קבלת אשרת מבקר מסוג ב-2

על מנת להיכנס לישראל דרוש דרכון תקף בצירוף אשרה, כתלות באזרחות המבקר. ככלל, אזרחי האיחוד האירופי, ארצות הברית, קנדה, רוסיה, יפן ומדינות נוספות יכולים להיכנס לישראל ללא צורך בקבלת אשרת מבקר טרם כניסתם לישראל, לתקופה של עד 3 חודשים. עבודה מכל סוג שהוא אינה מותרת לאורך התקופה. ניתן להאריך תקופה זו בתקופות נוספות, עד לשנתיים לכל היותר באישור משרד הפנים.

המונח "ביקור עסקי" אינו מוגדר כלל בחוק הישראלי. עם זאת, ברור כי אם מטרת הביקור היא עבודה יצרנית יש להצטייד באשרת עבודה מסוג ב-1, זאת ללא קשר למשך תקופת הביקור. מכל מקום, ככל שהדבר נוגע ליחסי עובד מעביד, הפסיקה קבעה כבר כי השתלמויות, קורסים, פגישות עסקיות וכו' נחשבים כולם כעבודה.

אדם המבקש להיכנס לישראל ואינו משתייך לרשימת המדינות אשר אינן חייבות באשרת מבקר, חייב לקבל אשרת מבקר. אשרות מסוג ב-2 מוענקות לתיירים במדינות מוצאם.

במקרים מסוימים ניתן לבקש את האשרה בישראל בהליך הכולל שלושה שלבים בירוקרטיים נפרדים:

הגשת הבקשה במשרד הפנים;
הנפקת האשרה בקונסוליה הישראלית הרלוונטית בחו"ל, טרם ההגעה לישראל;
הארכת האשרה במשרד הפנים לאחר הגעה לישראל.

אשרת מתנדב מסוג ב-4

אשרת כניסה ושהייה בישראל, המאפשרת לארגונים שונים (ממשלתיים, ציבוריים, מגזר שלישי) להסתייע במתנדבים זרים מסיבות אידאולוגיות או הומניות ללא תשלום שכר.

אשרת סטודנט / תלמיד מסוג א-2

אשרת כניסה ושהייה בישראל למטרות לימודים, בעיקר במוסדות להשכלה גבוהה.

אשרת איש דת מסוג א-3

אשרת כניסה ושהייה בישראל למטרות כהונה במוסדות דתיים.

אשרת כניסה ושהייה לאזור יהודה ושומרון

אשרת כניסה ושהייה לאזור יהודה ושומרון מבוססת על קובץ פקודות קבע של מתאם פעולות הממשלה בשטחים. נוהל הכניסה והשהייה של זרים לאזור יהודה ושומרון היה בתחילה בן 4 עמודים, אך במשך 15 שנה הוחמרו הנהלים בהדרגה^[2]. בפברואר 2022 פורסם נוהל חדש בן 62 עמודים^[3] (97 עמודים בגרסה באנגלית).

על פי הנוהל, ישראל מגבילה העסקת מרצים וחוקרים זרים במוסדות פלסטיניים להשכלה גבוהה. המרצים חייבים לעסוק רק בתחומים ספציפיים, חייבים להיות מצטיינים ובעלי תואר דוקטור לפחות. כמו כן קיימת מכסה של מאה מרצים. הנוהל קובע גם מכסה של 150 סטודנטים זרים המורשים ללמוד במוסדות אקדמיים פלסטיניים. כל אחד מהסטודנטים יידרש לעבור תשאול בנציגות הישראלית בארץ המוצא שלו, ורק אז יחליט גורם מוסמך, ביחידת מתאם פעולות הממשלה בשטחים, אם להעניק לו אשרת כניסה^[4].

כללי הכניסה והשהייה לאזור יהודה ושומרון עוררו ביקורת רבה. נטען כי הם פוגעים בחופש האקדמי הפלסטיני^[5], וכן כי מטרתה של המדיניות הישראלית היא מעקב אחר תנועת אזרחים זרים בשטחים הפלסטיניים, שליטה בגידול האוכלוסייה הפלסטינית ואגירת נתונים על תביעות נדל"ן של פלסטינים המחזיקים באזרחות זרה^[6].

הצהרה כחלק מאשרת הכניסה

בטופס למתן אשרת כניסה כלולה ההצהרה הבאה: "אני מצהיר/ה בזה [...] שלא פעלתי נגד העם היהודי וביטחון מדינת ישראל."^[7]

ההצהרה עוררה תרעומת במספר מקרים, בהם האירוע שבו תוכננה הופעה של אלטון ג'ון בישראל, ולדברי המפיק שוקי וייס הוא נדרש לחתום על הצהרה זו כתנאי להופעתו בארץ. לדבריו, עלויות ההפקה "והדרישה לחתום על התחייבויות מצד אמנים, אינן מקובלות בשום מקום אחר שאליו היינו רוצים להשוות את עצמנו"^[8].