אשרף ארמאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

אֶשרֶף ארמַאַןטורקית Eşref Armağan, נולד ב-1953, באיסטנבול) הוא צייר טורקי עיוור מלידה. כילד וכנער לא קיבל ארמאן השכלה או הכשרה פורמלית, אך הוא לימד את עצמו לכתוב ולצייר. הוא מצייר באמצעות שימוש בידיו ואצבעותיו ובמכחולים, לרוב בצבעי שמן. בשלושים וחמש השנים האחרונות יצירתו הגיעה לרמה גבוהה ביותר.

ארמאן הציג את עבודותיו בעשרות תערוכות בטורקיה, הולנד, ארצות הברית, איטליה, סין ובצ'כיה. הוא הופיע מספר פעמים בטלוויזיה הטורקית ואף בתוכנית של ה-BBC. בשנת 2009 הוא השתתף בפרסומת של הדגם החדש של חברת המכוניות השבדית וולוו. במהלך הפרסומות הוא מצייר את המכונית (אשר כלל לא מוצגת בצורה ישירה בפרסומת). הציור עצמו מוצע למכירה ברשת Ebay כאשר ההכנסות יתרמו לקרן עולמית למען עיוורים.

תהליך היצירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארמאן מעיד כי הוא זקוק לדממה מוחלטת כאשר הוא מצייר וכך הוא מרגיש שהוא "נכנס" אל תוך הציור שלו. הציורים הראשונים של ארמאן כילד היו קווים ששרטט בחול, אבל כבר בגיל שש הוא עבר לנייר ועפרון ואחר כך לצבעי שמן, ומאוחר יותר לצבעי אקריליק. לרוב הוא ממשש את מושא ציוריו בשלב הראשון, לאחר מכן הוא יוצר בעזרת חֶרֶט ברייל את קוי המתאר לציור וכאשר הוא מרוצה הוא מתחיל במלאכת הצביעה עצמה. לעתים הוא מניח גבולות המשמשים כקוי מתאר בעזרת רצועות גבס. הוא מחכה כיומיים לאחר שהוא שם כל צבע, על מנת שהצבע הקודם יתייבש. שיטה זו היא ייחודית לארמאן אשר גם לימד את עצמו לצייר לפי חוקי פרספקטיבה. כדי לצייר דיוקן, הוא משתמש בתצלום, כך צייר, בין השאר, דיוקן של ראש הממשלה והנשיא. הוא מבקש מאדם רואה לעבור בעפרון על קווי המתאר ואז הוא הופך את נייר הצילום, ממשש את הקווים בידו השמאלית ומצייר את מה שלמדו אצבעותיו עם ידו הימנית.

ארמאן ומחקרים אקדמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2004 הוא היה מושא למחקר על יכולות התפיסה האנושית באוניברסיטת טורונטו שבקנדה המחקר נערך על ידי הפסיכולוג ג'ון קנדי. קנדי הניח לפני ארמאן שורה של חפצים: קובייה, חרוט וכדור וביקש ממנו לצייר אותם כמה פעמים, כאילו שבכל פעם הוא רואה את העצמים מזווית שונה - מימין, משמאל, מהצד הנגדי והתבקש לצייר שורה של כוסות המשתרעת עד האופק. קנדי מספר שנשימתו נעתקה לנוכח ציוריו של ארמאן המציגים פרספקטיבה מושלמת, כזאת שגם אנשים רואים היו מתקשים להעביר אל הנייר. הוא שרטט סדרה של רישומים בהם הקוביה נראית בכל פעם מזווית שונה וביטא תפיסת תלת ממד מפתיעה.

ב-2008 חוקרים מאוניברסיטת הרווארד, אלוורו פסקל-ליאוני והישראלי, ד"ר אמיר עמדי[1] סרקו את המוח של ארמאן בשעה שהוא ממלא משימות, סריקה שממפה פעילות חשמלית בחלקיו השונים של המוח. הוטל עליו לצייר עצמים שאותם הוא מדמיין ואחרים שמישש ביום הקודם והעלה בזכרונו. החוקרים רצו לראות האם הקורטקס הוויזואלי, האזור בקליפת המוח שידוע כאחראי על עיבוד מידע חזותי, יכול לשנות יעוד ולטפל במידע שאינו נובע מראיה. כיום ידוע שאצל קוראי ברייל אזורי הראייה במוח הפכו לפעילים במילוי משימות הקשורות בזיכרון מילולי.

כאשר ארמאן נזכר במה ש"ראו" אצבעותיו, קורה לו מה שקורה במוחות של אנשים רואים, כשהם נזכרים בדימוי חזותי - הקורטקס הוויזואלי עובד, אומנם ברמה פחותה בהרבה בהשוואה לאדם רואה. אך כשארמאן מתחיל לצייר את מה שנגלה לאצבעותיו, רמת הפעילות בקורטקס הראייה שלו מזנקת מעלה, ממש כפי שזה מתרחש במוח של אדם רואה כאשר עיניו נתקלות במראות חדשים והמידע מעובד במוח.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]