אשר בן יוחנן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אשר בן יוחנן (22 במאי 1929 - 3 באוגוסט 2015) היה מלחין ומורה ישראלי.

אשר בן יוחנן

בן יוחנן נולד בשם אשר מזרחי בקאוואלה שבחבל מזרח מקדוניה ותראקיה (יוון) ועלה לארץ ישראל בשנת 1935. בשנת 1947 סיים את לימודיו בגימנסיה העברית "הרצליה" בתל אביב. בין השנים 1945-1949 למד בן יוחנן נגינה באבוב ובפסנתר והלחנה אצל פאול בן חיים. בשנת 1958 השתלם בהלחנה אצל אהרון קופלנד במרכז המוזיקלי בטנגלווד ולמד מוזיקולוגיה במחלקה למוזיקה של אוניברסיטת ניו-יורק אצל אצל Gustave Reese ו-Jan LaRue עד 1961. לאחר ששהה תקופת מה בארץ ועסק בהלחנה ובהוראה, יצא ב-1966 ללמוד אצל לואיג'י נונו בוונציה ומשם המשיך לדרמשטאדט. בשנים 1969-71 השתלם בארצות הברית ושב משם עם תואר מוסמך למוזיקה מאוניברסיטת מישיגן, שם עסק גם במוזיקה אלקטרונית. בשנת 1970 זכה ב-Morse Fellowship לקומפוזיציה מטעם אוניברסיטת סינסינטי (ארצות הברית) ובשנת 1971 למד והשלים את הדרישות ללימודי תואר דוקטור באומנות המוזיקה.

אשר בן יוחנן הלחין בשיטת שנים-עשר הטונים ובטכניקות מודרנית אחרות. כתיבתו כוללת יצירות לתזמורת סימפונית וקאמרית, להרכבים קאמריים שונים, בהם "קוורטטו קונצ'רטנטו" לפסנתר, קלרנית, טרומבון וצ'לו (1969), מעין קונצ'רטו לפסנתר בלוויית "תזמורת" שבה נציג אחד לכל אחת מקבוצות התזמורת. כן כתב יצירה לתזמורת כלי קשת, שירים לבריטון ופסנתר ולסופרן ופסנתר, שיר לכת לתזמורת צה"ל, קטעים למקהלה א-קפלה ומוזיקה לתיאטרון.

יצירותיו של בן יוחנן ראו אור בהוצאת המכון למוזיקה ישראלית.

ניסיון בהוראה, במחקר ובעבודות מדעיות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

1954-1955 - ארגון פעילות מוזיקלית במחלקת החינוך והתרבות, עיריית תל אביב.

1956 - מייסד ומנהל ראשון של קונסרבטוריון לוד.

1962-1969 - לימד קורסים שונים בתאוריה מוזיקלית בקונסרבטוריון והאקדמיה למוסיקה, תל אביב.

1964 - החל ללמד בבי"ס התיכון לאומנויות "תלמה ילין" במשך כשלושים שנה ושימש, בין היתר, כראש המגמה למוזיקה בבי"ס בין השנים 1966-1974.

1969-1970 - הדרכה בקומפוזיציה - אוניברסיטת מישיגן.

1970-1971 - הוראת תאוריה מוזיקלית וקומפוזיציה באוניברסיטת סינסינטי.

1973-1996 - מרצה ופרופ' במחלקה למוזיקולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, שימש בין היתר כראש המחלקה.

1989-1992 - יו"ר איגוד הקומפוזיטורים בישראל.

היה מורם של כמה מגדולי המוזיקאים של ימינו, ביניהם המנצחים דניאל אורן ודוד שלון ז"ל.

כמו כן, היה חבר ושימש בתפקידי ניהול שונים באקו"ם.

אשר בן יוחנן היה בין תלמידיו של פאול בן חיים, שחיברו במשותף "וריאציות על נושא מאת בן-חיים" ליום הולדתו השבעים וחמישה של מורם. שאר חבריו להלחנה היו עמי מעייני, שולמית רן, צבי נגן ויעקב גלבוע.

אשר בן יוחנן התגורר בת"א במרבית שנותיו, לאחר עלייתו ארצה.

אשר בן יוחנן נפטר ב-3 באוגוסט 2015 בבי"ח "איכילוב" בת"א עקב מחלה. הותיר אחריו אישה (שושנה), שני ילדים ושלושה נכדים.

פרסים ואותות הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

1974 - מענק מיוחד לשם הדפסת היצירה "פתיחה חגיגית".

1975 - פרס אקו"ם ליצירה "קונצ'רטו לכלי קשת".

1977 - פרס אקו"ם ליצירה "רשמים" לפסנתר.

1984 - פרס אקו"ם ליצירה "חד שיח".

2009 - קיבל את אות יקיר אקו"ם.

רשימת יצירות חלקית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "מבוא וטוקטה" לפסנתר (1960), ביצוע בכורה שרה פוקסון-היימן, 1962.
  • רביעיית מיתרים (1962-64) ביצוע בכורה: הרביעייה הישראלית 1965.
  • "מוזיקה לתזמורת" (1967), בהזמנת קרן המלחינים, ביצוע בכורה התזמורת הסימפונית ירושלים בניצוח מנדי רודן 1969.
  • "מוזיקה קאמרית" לשישה כלים (1968), בהזמנת פסטיבל ישראל, ביצוע בכורה התזמורת הסימפונית ירושלים בניצוח מנדי רודן.
  • "קוורטטו קונצ'רטנטו" (1969), ביצוע בכורה: להקה למוזיקה בת זמננו, אוניברסיטת ויסקונסין 1971.
  • "פסיפס ומוזאיק" (1971-72).
  • "קונצ'רטו לתזמורת כלי קשת" (1973), ביצוע בכורה הסינפונייטה הישראלית באר שבע בניצוח אדגר קוסמה 1979, (פרס אקו"ם 1975).
  • קטעים לפסנתר לבני הנעורים (1980).
  • "ממעמקים", לחליל (1980-81).
  • שלושה קטעים לכלי נשיפה (1982).
  • וריאציות לתזמורת (1982-83).
  • "שלושה שירים ללא כותרת" לסופרן ולפסנתר (1983).
  • "רוחות מדבר" לחליל ללא ליווי (1984).
  • "יפה נוף" למקהלה מעורבת (4 קולות); טקסט: ר' יהודה הלוי (1984, בהזמנת המועצה הציבורית לתרבות ולאומנות).
  • חמישייה לכלי נשיפה (1985, בהזמנת אוניברסיטת ויסקונסין).

מקורות וקישורים[עריכת קוד מקור | עריכה]