אשר גולדשטיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

אשר גולדשטיין (גולדנשטיין) (1900 - 25 ביוני 1972) היה רופא, עורך וסופר ספרי רפואה, מהרופאים הראשונים בארץ-ישראל שעסקו בחיבור ספרי רפואה עממיים ולימודיים.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גולדשטיין נולד בקישינב, בירת בסראביה ברוסיה, בשנת 1900, לשלמה (סוחר, חבר ועד לשכת המסחר וחבר מועצת העירייה בקישינוב) וללאה.[2]

גולדשטיין קיבל חינוך מסורתי בחדר וגם מפי מורים פרטיים. בהתבגרותו יצא גולדשטיין לביירות שם סיים את הקול'ג התיכוני האמריקאי. בביירות גולדשטיין היה חבר באגודת הסטודנטים היהודים "קדימה" ביחד עם אברהם חיים גרין, בהמשך למד גולדשטיין רפואה באוניברסיטת ניו-יורק והוסמך לדוקטור לרפואה בשנת 1923. במקביל ללימודיו, גולדשטיין השתתף בפעולות ציוניות כחבר ועד אגודת בני ארץ-ישראל ב- ניו-יורק.

גולדשטיין עורך ספרי רפואה בניו יורק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1926 היה גולדשטיין אחד המייסדים והעורכים של ספרי "רפואה" בניו-יורק, ביחד עם ד"ר גולדין וד"ר הרברט.

בשנת 1927 ערך את "הרופא העברי" שבסופו מילון רפואי עברי-אנגלי. ספר הזה, שימש כספר-לימוד עברי ראשון לרופאים ולתלמידי רפואה. יחד עם עמיתיו הרופאים, א.א. גולדין ומ.ל. הרברט, חידש גולדשטיין מילים רבות בעברית, בהן מילים במשקל פעיל, כמו חדיר, מסיס, שביר, כתרגום לסיומת able באנגלית.[3]

הוועידה הציונית בפיטסבורג (1926) והוועידה התשיעית של ההסתדרות העברית באמריקה (פילדלפיה, 1927) הבטיחו סיוען המוסרי ל"רפואה".

בקישינוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחוזרו לקישינוב היה גולדשטיין חבר ועדת אגודת "נס ציונה" שנוסדה בשנת 1910 על ידי ליב בלצן, חיים שורר וי. ויינשטיין. בנוסף כיהן גולדשטיין כחבר ועד "תרבות", חבר הוועד המרכזי של "צעירי ציון בבסראביה.

גולדשטיין היה אחד המייסדים ויושב ראש הוועד למען הספרייה הלאומית בקישינוב. גולדשטיין אסף ושלח אוסף ספרים גדול ומיוחד בערכו לספריה הלאומית ב-ירושלים. ביחד עם מ. דודזון ויוליוס גרינברג ובעזרתו של הרב יהודה לייב צירלסון ארגנו תערוכת ספרים והעבירו כ-2,000 ספרים מעזבונו של האגרונום קרסילשציק.

גולדשטיין היה אחד העורכים של המאסף "פרודות" בקישינוב.

בנוסף גולדשטיין היה מורה להיגיינה בגימנסיה העברית "מגן דוד" מיסודה של "אגודת ישראל" בראשותו של הרב י. ל. צירלסון.

גולדשטיין השתתף בתנועה הציונית והיה רופאו הרשמי של "המשרד הא"י בקישינוב" (בין השנים 1930–1934)

בארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1934 עלה גולדשטיין לארץ-ישראל ונתקבל כרופא בשרות הרפואי של הסוכנות היהודית. משנת 1935 היה גולדשטיין רופא קבוע ב"מגן דוד אדום" בתל אביב.

בשנת 1934 נשא גולדשטיין לאשה את מרים בת יעקב דינר מקישינוב (חניכת גמנסיה לבנות היהודית-הרוסית של סקומורובסקי והסמינר העברי לבנות של יצחק אלטרמן). מרים הייתה מורה בגמנסיה "תרבות" בקישינוב, ולאחר עלייתה לארץ-ישראל מורה בבית הספר "יסוד המעלה" בתל אביב.

גולדשטיין ערך במשך 4 שנים את מדור "בריאותנו" בעתון הארץ, היה חבר ועדת המשנה לבלשנות רפואית של "ההסתדרות הרפואית בתל אביב", היה נציג "הרופא העברי" בארץ-ישראל.

גולדשטיין השתתף בעריכת אנציקלופדיות בנושא בריאות ורפואה.

גולדשטיין נפטר ב-25 ביוני[4] 1972.

ממחקריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רפואה ספר ראשון / מאת דר' א"א גולדין, דר' ל"מ הרברט ודר' א' גולדנשטיין, ניו יורק, חברת רפואה, 1923, תרפ"ד.[5]
  • תורת ההיגיינה - הוצאת מורי הגימנסיה העברית קישינב, דפוס טכניק, 1926.[6]
  • תורת הבריאות - הוצאה ראשונה: הוצאת יזרעאל, תל אביב 1938.[7]
  • אוצר הרפואה (א'-ב')[8]
  • הגיינה תברואה ועזרה ראשונה הוצאת יזרעאל, 195[9]
  • אוצר הרפואה והבריאות (ביחד עם ד"ר משה שכטר) הוצאת דביר, 1957-1958, (במלואות 750 שנה למותו של הרמב"ם)[10]
  • בריאותנו הוצאת יזרעאל, 1957.[11]
  • מילון לרנטגנאות - ד"ר מיכה בן עמי (רבינוביץ) (ביחד עם גולדשטיין), הוצאת ניב, 1969.[12]

מתרגומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • העזרה הראשונה לפצוע - מכס מרכוס, הארגון הארצי של אגדות מגן דוד אדום לעזרה מהירה, תל אביב, תרצ"ט, 1939, 32 עמודים, (על סמך הספר הרצאה במגן דוד אדם תל אביב, באספת רופאים).[13]

מעריכותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מה ידוע לך על מגן דוד אדום? (ביחד עם יעקב צברנר).[14]
  • תורת העזרה ראשונה - אריה אלוטין.
  • מדריך לעזרה ראשונה / מאת אריה אלוטין ; סיגנן א. גולדשטיין, הוצאת מגן דוד אדום, תשי"ד, 1954.[15]
  • מילון רפואי עברי-רוסי / בעריכת אשר גולדשטין וברוך קרוא, הוצאת יסוד, תל אביב, 1971.[16]

ממאמריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ברבעון "בשרות האזרח", שיצא מטעם "מגן דוד אדום" במשך שנים רבות, הודפס מדור מיוחד, בחיבורו של גולדשטיין, "פרקים-פרקים", על ההרעלות והטיפול בהן.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1959 הוענק לגולדשטיין פרס מטעם "החברה לתולדות הרפואה ומדע הטבע בישראל" על מחקריו הרפואיים היסטוריים, שפרסם בכתבי-עת עבריים ולועזיים שונים, ובייחוד במאסף "קורות" (רבעון לתולדות הרפואה ומדע הטבע של האקדמיה לרפואה בירושלים).

בשנת 1966 הוענק לגולדשטיין פרס איינהורן פרס לחקר לשון והספרות הרפואית העברית, שהוענק על ידי עיריית תל אביב, לאות הוקרה על תרומתו בשדה החייאת הלשון הרפואית העברית וקידום המינוח הרפואי העברי (פרס של כבוד).

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דוד תדהר (עורך), "אשר גולדשטיין", אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ג (1949), עמ' 1311
  2. ^ "רופאיה של ארץ-ישראל 1948-1799", נסים לוי, יעל לוי, הוצאת איתי בחור, מרץ 2012, מהדורה שנייה, ערך: גולדנשטיין (גולדשטיין) אשר, עמוד 146
  3. ^ אילון גלעד, מדוע אנחנו מבינים מיד את המילה הזו, גם אם לא שמענו אותה קודם לכן, הארץ, ‏26.12.2018
  4. ^ אתר "Billiongraves"
  5. ^ רפואה ספר ראשון / מאת דר' א"א גולדין, דר' ל"מ הרברט ודר' א' גולדנשטיין ניו יורק, חברת רפואה, 1923, תרפ"ד
  6. ^ "תורת ההיגיינה" - הוצאת מורי הגימנסיה העברית קישינב, 1926
  7. ^ תורת הבריאות : ספר למוד להיגינה, לאנטומיה ולפיזיולוגיה למחלקות העליונות של בתי הספר העממיים ולמחלקות הבינוניות של בתי הספר התיכוניים / א. גולדשטין הוצאה שנייה - הוצאת דושאינט - מינכן 1947
  8. ^ "אוצר הרפואה", - אשר גולדשטיין, הוצאת דביר אתר סימניה
  9. ^ היגינה תברואה ועזרה ראשונה הוצאת יזרעאל 1951
  10. ^ "אוצר הרפואה והבריאות" (ביחד עם ד"ר משה שכטר), הוצאת דביר (1957–1958)
  11. ^ בריאותנו הוצאת יזרעאל, 1957
  12. ^ מילון לרנטגנאות גולדשטיין - בן עמי
  13. ^ "העזרה הראשונה לפצוע" - מכס מרכוס, הארגון הארצי של אגדות מגן דוד אדום לעזרה מהירה, תרצ"ט
  14. ^ "מה ידוע לך על מגן דוד אדום?" תל אביב, מחלקת ההסברה ויחסי ציבור של מגן דוד אדום, תש"כ, כולל ראשי פרקים בעזרה ראשונה מתוך ספרו של אריה אלוטין: מדריך לעזרה ראשונה.)
  15. ^ מדריך לעזרה ראשונה / מאת אריה אלוטין <עם 315 תמונות> ; סיגנן א. גולדשטיין. הוצאת מגן דוד אדום, תשי"ד
  16. ^ מילון רפואי עברי-רוסי / בעריכת אשר גולדשטין וברוך קרוא, הוצאת יסוד, תל אביב, 1971