אשר גליברמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-edit-clear.svg
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: עריכה לשונית.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ד"ר אשר גליברמן עם רעייתו ג'ני - על אופנוע וברקע הגימנסיה הרצליה
במפעל אופ-אר: גליברמן שלישי מימין
אשר גליברמן משמאל על גג בניין אלנבי 32 בבנייה (מול קולנוע מוגרבי)
מסיבת פתיחת מפעל אופ-אר באופקים, 1961 (גליברמן עומד במרכז, יצחק רפופורט עומד חמישי מימין בידיים שלובות וצבי פרנקל יושב שני משמאל)
רישום משנת 1942 המציג את גליברמן בשעת עבודת התכנון של מחנה תל ליטוינסקי (היום תל השומר)
בית מפעל הפיס

אשר גליברמן (14 במאי 1903 - 3 באוקטובר 1964) היה אדריכל ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גליברמן נולד בפינסק שברוסיה הלבנה למשפחה ציונית, בנם של תמר לבית פידלמן וחיים גלייברמן, בעל בית חרושת גדול לחומרי בניין. בשנת 1913 נשלח לארץ ישראל עם שני אחיו, אריה ואהרון, ולמד בגימנסיה הרצליה בתל אביב. בתל אביב התגורר בפנימיה מיוחדת לילדי הגימנסיה שנוהלה על ידי הוריה של פולה רכטר, אשתו של האדריכל זאב רכטר.

בשנת 1915, בעת מלחמת העולם הראשונה, גורשו האחים מארץ ישראל עקב היותם נתינים רוסים, ושבו לבית הוריהם. לאחר המלחמה, ב-1919, נרצח בפינסק האח אהרון יחד עם 34 יהודים אחרים על ידי חיילי הצבא הפולני. על שמם הוקם בעמק יזרעאל בהמשך קיבוץ גבת. בעקבות האירועים, עלתה המשפחה כולה בשנת 1920 והתיישבה בתל אביב, והאחים הנותרים חזרו ללמוד בגימנסיה הרצליה. באותה תקופה הקים אביו ב"בית גבריאלביץ" (דרך יפו 13) את בית המסחר הראשון בתל אביב לחומרי בניין. ב-1921 נבנה בית המשפחה ברחוב גרוזנברג 3 על ידי חברת "קדם", אדריכל אלכסנדר לוי.

את לימודי האדריכלות וההנדסה (אדריכל-מהנדס) השלים בשנת 1928 במילאנו אחרי שלמד מספר שנים בפוליטכניקום המלכותי של טורינו. עם גמר לימודיו תכנן גשר בצפון אגם לוקרנו (הגשר הופצץ במלחמת העולם השנייה).

בשנת 1929 שב גליברמן ארצה והצטרף כשכיר לחברת "נובל" הבריטית, שם השתתף בתכנון כביש מסמיה - מג'דל (היום אשקלון-,פלוג'ה גשר עאליה -בית ג'יברין. ב-1931 הצטרף למשרדו של האדריכל יצחק רפופורט. למשרד הצטרף גם האדריכל צבי פרנקל והשלושה הקימו שותפות לאחר מספר שנים. העבודה הראשונה של המשרד היא בית גליקמן ברחוב נחלת בנימין 144–146, פינת סלמה. הפרויקט הבא היה ביתו של אנטואן בוסט (הבניין נהרס ובמקומו עומד "הרובע ביפו"). פרויקט גדול ומשמעותי באותה תקופה היה בית החולים דאג'אני (לימים בית החולים צהלון) ביפו. ב-1934 רכש גליברמן מגרש עם שותפים בכיכר מסריק 6–8 שם תכנן ובנה בניין מגורים ובו גם קבע את מקום מגוריו ואף התחתן בו (לאחרונה חודש הבניין על ידי האדריכלית ניצה סמוק). עד אותה עת, התגורר גליברמן ברחוב קרל נטר 3, שם השתכן כדייר משנה בדירת הוריו של לובה אליאב. בעקבות זאת, נוצר קשר אמיץ בין גליברמן ללובה אליאב שנמשך עד לפטירתו של זה הראשון.

ב-1939 התגייס רפופורט לצבא הבריטי. גליברמן ופרנקל עובדים בבוקר אצל כוחות צבא למיניהם. את הכסף שמרוויחים מביאים לקופה המשותפת של המשרד אותו פתחו בשעות אחר הצהרים. בין השנים 19421943 גליברמן עבד אצל הצבא האמריקאי בחיל ההנדסה ותיכנן עבורם את המבנים של "תל ליטוינסקי" לימים מחנה תל השומר). במקביל מתכנן במסגרת השותפות את חמי טבריה עבור "אפריקה פלשתינה" (לימים חברת אפריקה ישראל). החל משנת 1945 המשרד נקרא "רפופורט גליברמן פרנקל מהנדסים אדריכלים יועצים".

גליברמן נפטר בשנת 1964 בדרכו לבקר את בתו ששירתה בשעתו באחד ממחנות צה"ל. בתום ה-30 למותו, פרסם לובה אליאב הספד לזכרו בעיתון הארץ בו ציין כי ראה את גליברמן פעמים רבות מתווכח עם הבנאים: "תמיד ידעת כי עליו אפשר לסמוך, כי בשבילו עבודת הבניין על פרטיה היא קודש והוא הכהן. כך עשה האיש את דרכו בחיים ובעבודה, דרך קשה ומפרכת הרצופה קילומטרים רבים של יסודות, מדרגות, עמודים, קירות וגגות".

רשימה חלקית של עבודותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

( * - בניינים לשימור)

1939-1931[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מרכז מסחרי עם פסג', רחוב נחלת בנימין 144-146 פינת סלמה
  • בית ברנשטיין, רחוב יהודה הלוי 45 פינת אלנבי 130 (*)
  • בית אנטואן בוסט, רח' יפת, יפו (נהרס ובמקומו הקימו את "הרובע ביפו")
  • בית החולים דג'אני (צהלון), שד' ירושלים 100, יפו (*)
  • אגף חדש בבית החולים הצרפתי, רחוב יפת, יפו (נהרס)
  • בית הספר סנט ג'ורג', יפו
  • בית עבד-אל-רחים (בית השגריר הצרפתי), רח' טולוז 1, יפו (*)
  • בניין משרדים עם פסג', רח' נחלת בנימין 70–72
  • בנייני מגורים ברח' יהודה הלוי 79–81 (בית פינס) (*), 94
  • בנייני מגורים בשדרות רוטשילד 68-70 (מתחם משותף עם יהודה הלוי 79–81) (*), 112, 116, 117 (*), 118 (בית רפופורט) (*), 134 (*), 136 (*)
  • בנייני מגורים ברח' אחד העם 138 (*), 140 (*)
  • בית בנק קופת-עם, רח' אחד העם 13 (*)

1964-1945[עריכת קוד מקור | עריכה]

* בית אלקון, רח' נצח ישראל 15 פינת שדרות ח"ן 38 (*)
  • בנייני משרדים ברחוב אחד העם 25 פינת רחוב אלנבי, 27 (משרד האוצר)
  • הבניין המרכזי פילץ ומטלון, רח' אלנבי 94 (*)
  • בית בנק איגוד, רח' אחד העם 11
  • בית לנדוי, רח' פינסקר 2 פינת אלנבי (ככר מוגרבי) (*)
  • בית גורניצקי, רח' רופין 2 (*)
  • בניין מגורים, רח' גורדון 83 (בו גרו גלייברמן ופרנקל)
  • בניין מגורים, רח' הוברמן 18 (בו היה משרד רפופורט-גליברמן-פרנקל בשנים האחרונות)
  • בית בנק דיסקונט, רח' יהודה הלוי 25
  • בית "פרלמוט",משרדים ובית קולנוע "זמיר" רח' אלנבי 34 {ככר מוגרבי}(*)
  • בית חברת "יואר" רח' אלנבי 32 (ככר מוגרבי) (*)
  • בית חברת הביטוח "מגדל", שד' רוטשילד 53
  • בית אמישראגז, רח' אחד העם 34 (*)
  • מפעל הטקסטיל אופ-אר, אופקים
  • מפעל הטקסטיל צ'ורלי, באר שבע
* מפעל אריגי ראפופורט, בני ברק
  • מפעל הטקסטיל ויטלגו, רח' הברזל, רמת החי"ל (נהרס ובמקומו הקימו את בנייני זיו)
  • בנק מרכנתיל, שד' רוטשילד פינת נחלת בנימין
  • בית הפרוגרסיבים (קולנוע "מקסים"), שד' בן ציון 1 (ככר מיכאליס)
  • בית מפעל הפיס והשלטון המקומי, רח' הפטמן 3
  • קריית המלאכה, שד' הר ציון – רח' קיבוץ גלויות – רח' שוקן
  • חניון גרוזנברג, רח' גרוזנברג (חניון הקומות הראשון בארץ)
  • דפוס "הארץ", רח' שוקן 18
  • בניין חברת מקורות, רח' לינקולן
  • בניין המחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, רמת גן
  • בית הספר תיכון עירוני י' ("אליאנס"), רח' רידינג, רמת אביב
  • בית דפוס "גרפיקה בצלאל", רח' התעשייה 10
  • כל סניפי בנק דיסקונט מאותם שנים ברחבי הארץ

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]