אשר זאב ורנר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אשר זאב ורנר
אשר זאב ורנר.JPG
לידה ספטמבר 1894
ירושלים, האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 30 בדצמבר 1957 (בגיל 63)
טבריה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה טבריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 30 בדצמבר 1957 עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים חיים ורנר עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרב אשר זאב ורנר (כ"ז באלול תרנ"ד, ספטמבר 1894 - ז' בטבת ה'תשי"ח, 30 בדצמבר 1957) כיהן כרב בטבריה לאחר פטירתו של הרב משה קליערס בשנים 19341958.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בירושלים לרב שמחה בונם ורנר, דיין בעדה החרדית. אמו הייתה בתו של הרב יהודה לייב קסטלניץ, בן אחותו של האדמו"ר הראשון של חסידות סלונים הרב אברהם וינברג, בעל "יסוד העבודה". סבו היה הרב משה מנחם מנדל ורנר, מקים שכונת בתי ורנר בירושלים. אחיו הוא הרב אברהם ורנר, רבה הראשון של נתניה.

למד בישיבת תורת חיים. בשנת תרע"ב (1912) נישא לבתו של הרב יצחק מתתיהו סנדברג (נכדו של היסוד העבודה וחתנו של הרב מאיר מארים) ובעקבות זאת עבר לטבריה ולמד בישיבת אור תורה אצל דודו (חתן סבו הרב קסטלניץ), הרב משה קליערס, רבה של טבריה, אשר נתן לו סמיכה לרבנות. לאחר שאשתו נפטרה נישא לבתו של הרב אהרן יוסף לוריא, בעל "עבודת פנים", מחשובי חסידי סלונים בטבריה.

לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה הוא ברח לאלכסנדריה ומשאזל כספו הוא הפליג לארצות הברית ביחד עם מכר שקיבל הוראה מהאדמו"ר מסלונים, רבי שמואל וינברג, לנסוע לארצות הברית לאסוף כסף עבור החסידים בארץ ישראל. בארצות הברית הוא עסק באיסוף כספים למען יהודי מזרח אירופה שנפגעו קשות במלחמה. לאחר זמן התמנה לרב בארצות הברית. במקביל לעבודתו ברבנות אסף כספים עבור ישיבת אור תורה ובין השאר הקים ארגון "עזרת נשים" שאסף כספים רבים עבור הישיבה.[1] ורנר היה מפורסם במעשי החסד והצדקה שלו.

בשנת תרצ"ג חלה הרב קליערס וביקש שיבוא לטבריה להחליפו. הרב קליערס נפטר בשבט תרצ"ד והרב ורנר חזר לארץ ישראל לאחר חג הפסח ונתמנה לרבה של טבריה וראש ישיבה בישיבת אור תורה על יד העדה החרדית בטבריה. במקביל מינתה קהילת טבריה של הוועד הלאומי את הרב יוחנן זרחי (זופוביץ) לרב העיר. בהמשך, כיהן הרב ורנר ברבנות המאוחדת של טבריה,[2] לצדם של הרב רפאל קוק, שנתמנה בשנת תש"ח לממלא מקומו של הרב זרחי, והרב ועקנין, הרב הספרדי של העיר.[3] הרב רפאל קוק כונה רב העיר טבריה והרב אשר זאב ורנר זכה לתואר אב בית דין בעיר.[4]

הרב ורנר כיהן במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל,[5] הביע עמדות מתונות יחסית וספג על כך ביקורת. באמצע שנת 1954 פרש מהמועצה.[6] בשנת 1955 נבחר לרבה של מפלגת פועלי אגודת ישראל במקום הרב מאיר קרליץ.[7]

הרב ורנר נהג להשתתף בחגיגות יום העצמאות והיה מבקש מהאופה בטבריה להכין חלות כי זהו יום חג.[8] הרב ורנר עסק בקבלה והיה מיודד עם הרב יהודה לייב הלוי אשלג.[9] בספרו "בנערינו ובזקינינו" הוא הביע תמיכה בהיתר המכירה לאחר הקמת מדינת ישראל.[10]

הרב אשר זאב ורנר נפטר בטבריה ביום ז' בטבת תשי"ח ונטמן בטבריה בהלוויה בהשתתפות אלפים.[11]

לאחר פטירתו נתמנה בנו הרב שמחה בונם וורנר לראש הישיבה. חתנו של הרב ורנר, הרב אברהם דב אוירבך, התמנה במקומו לאב בית דין של טבריה והוא שימש בפועל גם כרב הקהילה האשכנזית בעיר.[12]

לאחר פטירתו הוקם בית כנסת על שמו בשכונת 'בית וגן' בטבריה בשם 'שער אשר' וכן רחוב בשכונת זיכרון מאיר בבני ברק.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יצחק גולדשלג, אזכרה: מחברים שנפטרו בשנת תשי"ח; הרב אשר זאב וורנר, בתוך: ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי, כרך א, עמ' 498.
  • רבנו הגאון רבי אשר זאב וורנר זצ"ל - שנה לפטירתו, שערים, 19 בדצמבר 1958, עמ' 4–7 (מאמרים על דמותו מאישים שונים)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]