אשר שוורצמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אשר שוורצמן
Шварцман Ошер Маркович
לידה 6 באוקטובר 1889 (יוליאני)
Vil'nia, אוקראינה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1919 (בגיל 29 בערך)
רפליבקה, אוקראינה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה יידיש עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1908 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • צלב גיאורגי הקדוש, דרגה 1
  • צלב גיאורגי הקדוש, דרגה 2 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אשר שוורצמןיידיש: אשר שוואַרצמאַן; 1889 פלך קייב האימפריה הרוסית - 1919 ליד רפליבקה) היה משורר יידי ואוקראיני.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שוורצמן נולד למשפחה יהודית דתית, אביו היה עובד בתעשיית עצים. הוא קיבל חינוך יהודי מסורתי ולמד בתלמוד תורה. ב-1893 משפחתו עברה להתגורר בעיירה קורוסטישב, יותר מאוחר הם עברו לכפר נובינקה שממוקם קרוב לקייב. מגיל צעיר מאוד הוא התעניין בספרות עברית, יידית, רוסית ואוקראינית. שוורצמן הכיר את חיים נחמן ביאליק שהיה מבקר בנובינקה את קרובי משפחתו. ב-1904 החל שוורצמן ללמד את ילדי הכפר את השפה הרוסית.

ב-1905 הוא עבר להתגורר בקייב אצל אחיו הגדול. כנראה תחת השפעת אחיו השתתף במאורעות של מהפכת 1905. יותר מאוחר עבר לברדיצ'ב, שם לימד עברית ולמד בבית ספר למסחר. אז הוא גם התחיל לחבר שירה, תחילה בשפה האוקראינית.

ב-1909 הוא חזר לקייב והתקרב אל קבוצת אנשי תרבות יידישאיים, משוררים אהרן קושנירוב ודוד הופשטיין (שהיה גם בן דודו של שוורצמן), סופר דוד ברגלסון ומבקרי ספרות נחום אויסלנדר ונחמן מייזל. בהשפעת קבוצה זו הוא החל לחבר ביידיש, אך רוב חיבוריו ביידיש אבדו ונותר מהם מספר מצומצם בלבד.

ב-1911 שוורצמן גויס לשורות הצבא הרוסי ושירת ביחידת הפרשים בקליש (כיום בפולין). בין 19141917 השתתף במלחמת העולם הראשונה. פעמיים עוטר בעיטור גאורגיוס הקדוש. במלחמה הוא נפצע ועבר שיקום בבתי חולים של טמבוב ומוסקבה. הוא שוחרר מהשירות הצבאי ב-1917.

לאחר השחרור הוא התגורר בקייב ועבד בביטאונה של תנועת הבונד פאלקסצייטונג.

בעקבות הפרעות שפרצו בזמן מלחמת האזרחים ברוסיה הוא התנדב לשירות בצבא האדום ונהרג בקרב. הוא נקבר בקבר אחים ליד כפר רפליבקה.

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פון גאלדענע ווייטן, קיעוו, 1921.
  • אלע לידער, קיעוו, 1923.
  • מיכל לעוויטאנ אונ מאקס עריק (עורכים), לידער אונ בריוו, קיעוו, 1935.
  • אלע לידער און בריוו, מאסקווע, 1961.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]