אתאופוביה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אתאופוביה הוא מונח המתאר פחד, חוסר אמון, או סלידה מאתאיסטים או מאתאיזם.

ביקורת האתאיזם לעומת אתאופוביה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ייתכן בלבול לעיתים בין טיעונים הנטענים במסגרת ביקורת האתאיזם (חלקם אף על ידי אתאיסטים), לבין אתאופוביה. בעוד שביקורת האתאיזם נמדדת בתגובה נטולת עלבון לרעיון או פעולה המזוהה עם מושג האתאיזם או עם התנועה האתאיסטית הכללית, הרי שאתאופוביה נמדדת באמירת אמרה שגויה וקיצונית או שקר מכוון על ציבור האתאיסטים בכלותו בעיקר בצורת כינויי גנאי וגידוף.

ביטויים לאתאופוביה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתאופוביה באה לידי ביטוי דרך הכללות של תכונות רגשיות או מוסריות שליליות כלפי האתאיסטים כגוף אחד. הכללות נפוצות על אתאיסטים יכולות להיות:

  • אתאיסטים רשעים או נבלים[1]
  • אתאיסטים נטשו את דרך האלוהים והולכים בדרך החטא[2]
  • החיים של אתאיסטים חסרי משמעות ושמחה[3]
  • אתאיסטים שואפים להרוס את הדתות, ומנסים להשפיע על אנשים לעזוב את דתם[4]
  • אתאיזם הוא תופעה של תקופת ההתבגרות, של ניסיון מרידה בדרך של המבוגרים סביבם[5]
  • כל האתאיסטים מוותרים על השקפת עולמם ופונים בבקשת עזרה לאלוהים ברגעי מצוקה וסכנה, על ערש דווי וכו'[6]

אפליית אתאיסטים לרעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפה של מדינות (באדום) בהן נכון לשנות 2015 קיים עונש מוות לאתאיסטים. [7] [8]

אתאופוביה יכולה לבוא לידי ביטוי על ידי אפליה נגד אתאיסטים, החל ברדיפה של אלו שמזהים את עצמם, או אלו שמזוהים על ידי אחרים כאתאיסטים, וכלה באפלייתם של אתאיסטים לקבלה למקומות עבודה או תפקידים פוליטיים.

נכון לשנת 2015, יש 19 מדינות אשר אפשר להעניש בהן אנשים על בסיס היותם אתאיסטים, וב 13 מתוך אותן מדינות אפשר להעניש בעונש מוות.[9][10]

דוגמאות היסטוריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחלק מהתרבויות העתיקות, אתאיזם היה חטא שעונשו מוות. אף שידועים כמה פילוסופים ביוון העתיקה אשר הגותם הייתה אתאיסטית, כפירה באלים נתפסה כהשחתת מידות.

אתאופוביה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ידועים כמה מקרים שבהם דמויות בולטות הקשורות לפעילות אתאיסטית בישראל קיבלו איומים על חייהם באמצעים שונים. בינואר 2016 רוססו כתובות נאצה על ביתו של פרופ' יעקב מלכין, הוגה באתיקה הומניסטית חילונית יהודית ומנהל מכון "תמורה" ליהדות חילונית-הומניסטית. בסמוך לביתו נמצאה מעטפה ממוענת ולידה סכין, אשר הזהירה את יעקב מלכין מלהמשיך בפעילויותיו האתאיסטיות: "זוהי אזהרה עבורך להפסיק מיד כל פעילות אתיאיסטית וכופרנית שאתה מוביל או לוקח חלק בה. עליך לעצור בצורה מוחלטת ומיידית את עיסוקך בהדחת והסתת עם ישראל מאלוקיו... באם לא תפסיק פעולותיך שהרי אחרי אזהרה זו, דע שאתה בוחר על דעת עצמך להפקיר את גורלך ועתידך. אל תדגיש את הסאה, האזהרה כאן אינה סרק, היא נאמרת ברצינות גמורה ומוחלטת, קח אותה ככזו. לא תקבל עוד אזהרה".[11]

פעילים שונים בארגון האתאיסטים הישראלי קיבלו גם הם איומים ישירים על חייהם, וברשתות החברתיות הם זוכים לעיתים קרובות לתגובות אתאופוביות קשות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "לַמְנַצֵּחַ לְדָוִד אָמַר נָבָל בְּלִבּוֹ אֵין אֱלֹהִים הִשְׁחִיתוּ הִתְעִיבוּ עֲלִילָה אֵין עֹשֵׂה טוֹב" (תהלים יד)
  2. ^ http://www.reasonablefaith.org/defenders-2-podcast/transcript/s4-28#ixzz3IeiO46ER: "Ultimately, the reason why a person fails to become a Christian is because he loves darkness rather than light and he wants nothing to do with God. (William Lane Craig)
  3. ^ "Atheism and Death" [1]
  4. ^ Religion Must Be Destroyed, Atheist Alliance Declares; New militant atheists want to 'destroy religious faith'; Staten Island pol decries 'war on Christmas,'; The War on Christmas is real, and the atheist barbarians are winning it
  5. ^ Here is Dinesh D'Souza lecturing students at the University of Colorado at Boulder
  6. ^ "אין אתאיסטים בשדה הקרב" - דעה באתר ערוץ 7
  7. ^ Fenton, Siobhan (30 במרץ 2016). "The 13 countries where being an atheist is punishable by death". The Independent. בדיקה אחרונה ב-23 בנובמבר 2016. 
  8. ^ "The Freedom of Thought Report". International Humanist and Ethical Union. 2015. בדיקה אחרונה ב-20 בנובמבר 2016. 
  9. ^ Robert Evans, Atheists face death in 13 countries, global discrimination: study, Reuters, ‏Dec 9, 2013
  10. ^ אי-פי, אלימות נגד אתאיסטים בבנגלדש: פרופ' לאנגלית נדקר למוות, וואלה, ‏יום שבת, 23 באפריל 2016
  11. ^ ניר חסון, יאיר אטינגרכתובות רוססו על בית מנהל המכון ליהדות חילונית בירושלים, באתר הארץ, 21 בינואר 2016