לדלג לתוכן

אתאמס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
"טירופו של אתמאס" מאת ג'ון פלקסמן (1755-1826).

אָתָאמָסיוונית עתיקה: Ἀθάμας) הוא דמות מהמיתולוגיה היוונית, שהיה מלך בויוטי. לפי פאוסניאס, המיניאים מאורכומנוס הגיעו עם אתאמס ויישבו את טאוס. האתאמנים, שישבו באזור רכס פינדוס, מיוחסים גם הם לצאצאי אתאמס.

אתאמס היה נסיך תסלי, בנם של המלך איולוס מאיוליה ושל אנרטה, בתו של דאימכוס. הוא היה אחיהם של סלמונאוס, סיזיפוס, קרתאוס, פריירס, דיונאוס, מגנס, קליקה, קנקה, אלקיונה, פיסידיקה ופרימדה.

אתאמס הוליד מספר ילדים. אשתו הראשונה, נפלה, הולידה לו תאומים: פריקסוס הבן והלה הבת, ובן נוסף בשם מקיסטוס. אשתו השנייה, אינו, בתו של קדמוס, הולידה לו שני ילדים: לארכוס ומליקרטס. מאשתו השלישית, תמיסטו, בתו של היפסאוס, נולדו לו ספינקיוס ואורכומנוס, סכוינאוס ולאוקואון, וכן אריתריוס ופטואוס.

טיסיפונה משגעת את אתאמס ואת אינו (המאה ה-17)

מסופר כי אינו שנאה את ילדיה החורגים, פריקוס והלה. היא רקמה מזימה להיפטר מהתאומים, שלפיה היא תקלה את כל זרעי יבול העיר, כך שלא ינבטו. האיכרים המקומיים, שחששו מרעב, ביקשו עזרה מאורקל קרוב, אולם אינו שיחדה את הגברים שנשלחו לאורקל וגרמה להם לשקר ולומר לבני העיר שהאורקל דרש את הקורבן של פריקסוס. אתאמס הסכים בעל כורחו. אולם, בטרם נהרג פריקסוס, הוא והלה נישאו על כנפי איל זהוב שנשלח מנפלה, אמם הביולוגית. הלה נפלה מהאיל אל הלספונטוס (שנקרא על שמה) ומתה, בעוד פריקסוס שרד את כל הדרך לקולכיס, שם המלך אייטס לקח אותו תחת חסותו ונתן לו את בתו, כלקיופה, לאישה. לאות תודה, העניק פריקסוס למלך את גיזת הזהב, שאייטס תלה על עץ בממלכתו.

אתאמס קורע את ילדיו מאת גודפריד מאס

בהמשך, גידלה אינו את דיוניסוס, אחיינה ובנה של אחותה סמלה מזאוס, דבר שעורר אצל הרה קנאה עזה. כנקמה, הכתה הרה את אתאמס בשיגעון. בשיגעונו הרג אתאמס את בנו לארכוס, בעוד אינו, במנוסתה מבעלה אחוז הטירוף, השליכה עצמה לים עם בנה, מליקרטס. אינו ומליקרטס הפכו בהמשך לאלוהויות ימיות: לאוקותאה ופלמון, בהתאמה. בגרסה אחרת אינו הרגה את מליקרטס לאחר שנודע לה שאתאמס שכב עם שפחה בשם אנטיפרה.

אתאמס, שנשא את האשמה על רצח בנו, נאלץ לברוח מבויוטיה. הוא צווה על ידי האורקל להשתקע במקום שבו יקבלו את פניו חיות בר. כשהגיע לפתיוטיס שבתסליה הפתיע להקת זאבים שטרפה כבשה. הזאבים ברחו בהגעתו והשאירו לו עצמות. אתאמס ראה בכך את הגשמת נבואת האורקל, התיישב שם ונשא אישה שלישית – תמיסטו. המקום נקרא לימים המישור האתאמני.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אתאמס בוויקישיתוף