אתיל בנזן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אתיל בנזן
Structural formulas ethylbenzene.svg
Ethylbenzene 3D ball.png
מבנה דו ממדי של אתיל-בנזן
שם סיסטמטי Ethylbenzene
כתיב כימי C₈H₁₀ עריכת הנתון בוויקינתונים
מסה מולרית 106.168 גרם/מול
מספר CAS 100-41-4
צפיפות 0.8665 גרם/סמ"ק
טמפרטורת היתוך -95 °C
178.15 K
טמפרטורת רתיחה 136 °C
409.15 K
מקדם שבירה 1.495
נקודת הבזק 22.22 °C
295.37 K
נקודת התלקחות 430 °C
703.15 K
LD50 5460 מ"ג לק"ג
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אתיל בנזן הוא תרכובת אורגנית העונה לנוסחה הכימית C6H5CH2CH3. תרכובת זו היא דליקה ביותר, ונמצאת במצב צבירה נוזל בטמפרטורת החדר. לתרכובת ריח הדומה לבנזין, והיא חסרת צבע. מבכינה כימית אתיל בנזן מוגדר כפחמימן בעל טבעת ארומטית אחת, והוא מולקולה חשובה בתעשיית מוצרי הנפט כיוון שהוא תוצר ביניים ביצירת סטירן, מולקולה אורגנית אשר ממנה מכינים פוליסטירן - קלקר, חומר פלסטי מאוד נפוץ.

הפקה ושימוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האתיל בנזן נמצא באופן טבעי בזפת פחם ובנפט. עם זאת בהיקפים גדולים התרכובת מופקת באמצעות ריאקציה כימית של המגיבים בנזן ואתן תחת קטליזה חומצית.

בשנת 1999 הופקו בשיטה זו 24,700,000 טון בקירוב. נכון לשנת 2012 יותר מ 99% מהאתיל בנזן ייוצר באמצעות ריאקציה זו. לכן יצרנים של אתיל בנזן הם הצרכנים העיקריים של בנזן בעולם, המשתמשים ביותר מחצי מהכמות הכוללת של הבנזן הנסחר.

שימוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

השימוש העיקרי של אתיל בנזן הוא ביצירת פוליסטרין, כאשר הסרת זוג מימנים מן האתיל בנזן יוצרת קשר כפול במולקולה מה שהופך את האתיל בנזן לסטירן, ומשחרר גז מימן.

נכון לשנת 2012 יותר מ 99% מהאתיל בנזן נוצל למטרה זו.

השפעות בריאותיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

האתיל בנזן הוא חומר רעיל, עם זאת רעילותו האקוטית היא יחסית נמוכה, כאשר מצומד לה ערך של LD50 השווה בערך לארבעה גרמים לכל קילוגרם של משקל גוף. עם זאת חשיפה חד פעמית לכמות גבוהה של אתיל בנזן באוויר עלולה לגרום להופעה של רגישות בעיניים בגרון ובאף כמו גם לסחרחורות ואף לאיבוד הכרה. חשיפה לריכוזים גבוהים מאוד עלולה לגרום לשיתוק ולמוות. חשיפה ממושכת לאתיל בנזן עלולה לגרום להתייבשות, להופעת שלפוחיות. מבחינת השפעות ארוכות טווח, החומר נחשב כמסרטן סביר, והוא חשוד כטרטוגני. כאשר החומר נכנס לגוף הוא עובר עיבוד שתוצריו הם: 1-פנילאתנול, אצטופנון (אנ'), Phenylglyoxylic acid (אנ'), חומצה מנדלית (אנ'), חומצה בנזואית ולחומצה היפורית (אנ'). חשיפה לתרכובת זו משפיעה על החומרים המופרשים בשתן וניתנת למדידה.

השפעה סביבתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעלי חיים אשר נחשפים לחומר תדיר עלולים לסבול מבעיות גדילה ומפגיעה בפוריות. כמו כן החומר פוגע בגידולים חקלאיים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אתיל בנזן בוויקישיתוף