אתיקה משפטית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Gnome-edit-clear.svg
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: סגנון לא אנציקלופדי.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

בישראל, כמו בעולם, הותקנו כללי אתיקה אשר נועדו להסדיר את עבודתם של עורכי הדין, בינם לבין עורכי דין אחרים ובינם לבין לקוחותיהם, בית המשפט והציבור בכלל.

החלת כללי אתיקה של עורכי דין[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל פועלים עשרות אלפי עורכי דין. מפאת חשיבות מקצוע עריכת הדין ונגיעתו בכל תחומי החיים בין אם בעניינים הנוגעים לכיסו של אדם ובין אם בעניינים הנוגעים לחירותו, מעשיו, משפחתו ועוד, עלה צורך להסדיר באמצעים חקיקתיים את יחסי עורכי הדין עם לקוחותיהם, וכן את יחסיהם של עורכי הדין בינם לבין עצמם ובינם לבין בית המשפט.

לפיכך, הותקנו בשנת 1986 כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית) התשמ"ו-1986[1], מכוח חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961[2],אשר נועדו להסדיר את האתיקה של עורכי דין בישראל.

כללי האתיקה המשפטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמירה על כבוד המקצוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדוע ישנה התייחסות ברורה בכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית) לשמירה על כבוד מקצוע עריכת הדין? יש המייחסים זאת לירידת קרנו של מקצוע עריכת הדין, או מחשש לירידה כזו, ויש המייחסים זאת להיותו של כבוד המקצוע חלק אינטגרלי מחשיבותו.

כללים שונים נועדו לשמור על היותו של מקצוע עריכת הדין מקצוע בעל שיעור קומה, לרבות- דרישה כי פגישה בין עורך דין ללקוחו תתקיים במשרדו של עורך הדין או במקום הולם[3], ייחוד משרדו של עורך הדין לפעילות משפטית גרידא, ייחוד שכר טרחה לתשלום בכסף ולא בתמורה אחרת שאינה כספית והסדרת אופן הפרסומת של משרד עורכי דין, באופן שפרסומת לא תהווה פגיעה בכבוד וביוקרת המקצוע.

יחסים שבין עורך דין ללקוחו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש לזכור, כי בין עורך דין ללקוחו נרקמים יחסי אמון מוחלטים, וזאת נוכח חשיבות העניינים בהם עוסקים עורכי הדין. ניסיון החיים מלמד כי לקוח, אשר יחוש כי אינו מסוגל לבטוח בעורך דינו, מוטב לו כי לא ישכור כלל שירותיו של עורך דין. לשם כך, הוסדרו הכללים הבאים, אשר נועדו להבטיח שמירה מרבית על האמון שחשים לקוחות לעורכי דינם, ולהפך:

  • מניעת ניגוד עניינים – כללי לשכת עורכי הדין קובעים מפורשות כי "עורך דין ייצג את לקוחו בנאמנות, במסירות, ללא מורא..". עורך דין לא יפעל תוך ניגוד אינטרסים ללקוחו, בין אם ניגוד האינטרסים נוגע מעניין אישי של עורך הדין ובין אם כתוצאה מייצוג של אדם אחר. רבות נכתב על עניין ניגוד האינטרסים, שכן המדובר בעניין מהותי, אשר השלכותיו חמורות כלפי כל הנוגעים לדבר. למעשה, קיומו של ניגוד אינטרסים עלול לשתק על עבודתו של עורך הדין או את האפקטיביות שלה כלפי לקוחו, ואף עלול לחבל בעבודתו.

לשכת עורכי הדין, היא הגוף החוקתי אשר הוקם בישראל לאגד בתוכו את זכויות וחובות עורכי הדין, מוציאה תחת ידה מדי את רבעון "אתיקה מקצועית", אשר נועד לעדכן את ציבור עורכי הדין בהחלטות החדשות שהתפרסמו בנושאי אתיקה, והחלטות רבות המתפרסמות בו נוגעות לנושא ניגוד העניינים.

  • הסדר פעילות מול הלקוח – כללים אלו נועדו להסדיר את אופי ההתקשרות בין עורך דין ללקוחו, לרבות הסדרת אופן הפסקת התקשרות. עורך דין אשר מעוניין להפסיק ייצוגו של לקוח, עליו לעשות זאת בצורה המוסדרת בכללי האתיקה ובאופן שישמור על כבוד המקצוע וזכויות הלקוח.
  • הסדר תשלומים לרבות שכר טרחת עורך דין – כאמור, שכר טרחת עורך דין צריך שיינתן בכסף בלבד (או באחוזים מהתביעה). ישנם כללים נוספים העוסקים באופן ניהול כספי הלקוח אצל עורך הדין, לרבות פתיחת חשבונות מיוחדים למטרות אלה, מועד מסירת הכספים ועוד.
  • שמירה על חיסיון עורך דין-לקוח (סודיות) - מהעיקריים שבכללי האתיקה של עורכי דין בישראל, שנועדו גם הם להבטיח את האפקטיביות של יחסי עורך דין- לקוח, הם כללי שמירת סודיות. חזקה על לקוח, כי לא ישתף את עורך דינו במידע הרלוונטי לעניינו, אם לא ידע בוודאות כי מידע זה נשמר בסודיות מוחלטת, ולא יוכל לשמש נגדו כחרב פיפיות בעתיד. אף על עובדיו של עורך הדין חלה חובת סודיות על עניינו של הלקוח.

יחסים שבין עורך דין לחברו[עריכת קוד מקור | עריכה]

על עורך הדין חלה חובה לנהוג בכבוד ובאופן "חברי" כלפי הצד שכנגד. מהחלטות ועדת האתיקה ניתן ללמוד, כי מניעת דחיית מועד דיון לבקשת הצד השני, למשל, מטעמים של התנכלות או חוסר התחשבות, היא עבירה אתית.

על עורך דין לנהוג כלפי חברו בדרך ארץ, ובאופן שלא יבזה את כבוד מקצוע עריכת הדין. על עורך דין אסור לאיים על הצד שכנגד, ואל לו לפנות לצד שכנגד אלא באמצעות עורך דינו. בנוסף, באם עורך דין קיבל לטיפולו עניין הנמצא בטיפולו של עורך דין אחר, על עורך הדין להודיע לחברו המטפל הנוכחי כי התיק נמסר אליו.

יחסים שבין עורך דין לבית המשפט[עריכת קוד מקור | עריכה]

עורך דין חייב בשמירה על כבודו של בית המשפט, ואי שמירה על כבודו עלולה לעלות לעורך הדין "ביוקר", לרבות אישום בביזיון בית המשפט הקבוע בחוק העונשין. על עורך דין חל איסור להטעות את בית המשפט בעובדות לא נכונות, בחצאי אמיתות, בפסיקה לא מעודכנת ועוד.

הגופים האמונים על שמירת אתיקה של עורכי דין[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוסדות לשכת עורכי הדין הדנים בנושאים של אתיקה מקצועית ומשמעת עוגנו בחוק לשכת עורכי הדין.

ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין[4][עריכת קוד מקור | עריכה]

בכל מחוז בישראל לפי חלוקת המחוזות המשפטיים, קיימת ועדת אתיקה אשר דנה בתלונות שהוגשו כנגד עורכי דין החברים באותו מחוז. ועדת האתיקה בוחנת התקיימות של עבירת משמעת לפי כללי לשכת עורכי הדין וחוק לשכת עורכי הדין.

תפקיד בית הדין המשמעתי[5][עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הדין המשמעתי דן בעבירות משמעת שהוגשו כנגד עורכי דין והרכבו מופיע בחוק לשכת עורכי הדין[6]. בית הדין יכול להטיל עונשים וסנקציות על עורכי הדין שפעלו בניגוד לכללי הלשכה וחוק לשכת עורכי הדין ולהטיל עונשים כגון הפקעת חברותו של עורך דין בלשכה, להשעות עורך דין מעיסוק במקצוע לזמן מסוים, תשלום קנסות כספיים וכיוצ'.

המסגרת המשפטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

כללי אתיקה של עורכי דין בישראל מהווים מסגרת עליונה בחשיבותה לשמירה על התנהלות תקינה של עורכי דין בישראל. ראינו כיצד לשכת עורכי הדין מבקשת לשמור על כבודו ויוקרתו של מקצוע עריכת הדין, באמצעות התקנת כללים ובאמצעות הקמת מוסדות לטיפול בענייני אתיקה, וכן כיצד פועלת הלשכה להסדרת היחסים בין עורך הדין לבין סביבתו, בסביבה עתירת חיכוכים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]