אתי בן-זקן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אתי בן-זקן

אתי (אסתר) בן-זקן - שטיינברג (נולדה ב-5 בדצמבר 1963, איות השם באנגלית Etty BenZaken וגם Etty Ben-Zaken) היא זמרת קונצרטים ואמנית-יוצרת בתחומי המוזיקה, התיאטרון, הספרות והאמנות הפלסטית. זוכת פרס רוזנבלום לאמנים מצטיינים (2018).

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתי בן-זקן נולדה בחולון וגדלה בבת ים. היא למדה נגינה בפסנתר בקונסרבטוריון בבת ים ובתיכון "תלמה ילין". בשנים 1983-86 למדה זמרה באקדמיה למוסיקה ע"ש רובין בירושלים, והמשיכה באימון אישי בזמרה בהנחיית הגב' לוצ'יה אהרון-וסילופולו. כמו כן למדה בימוי ואמנות-המופע בבית הספר לתיאטרון חזותי בירושלים. היא בעלת תואר ראשון (בהצטיינות) מהחוג ללימודים רב תחומיים באוניברסיטת חיפה, ותואר שני (כמצטיינת דיקן) מהחוג לספרות באוניברסיטת חיפה. במשך 11 שנים (2015-2004) לימדה באוניברסיטת חיפה, בחוג לתיאטרון.

מבחינת המנעד הקולי, בן-זקן היא מצו סופרן, אך מוגדרת בדרך כלל בהגדרה הרחבה "אמנית-קול". מאז 1989 היא מופיעה על במות מקצועיות בישראל ובחו"ל, בעיקר בביצוע יצירות בנות זמננו המולחנות לקולה על ידי מלחינים ישראלים. כמו כן היא מוּכּרת כמבצעת של שירי עם: היא החלה בביצוע שירי הלאדינו מהמסורת היהודית ספרדית של משפחתה, והמשיכה בביצוע של שירי עם בלמעלה מעשרים שפות, ובביצוע סיפורי עם מהקהילות האתניות השונות בישראל.

ב-1992 נישאה למלחין איתן שטיינברג, ושיתוף הפעולה ביניהם הוא מרכזי בפעילותה. בין השאר, שיתפה פעולה עם שטיינברג בביצוע יצירותיו הקונצרטנטיות, בביצוע פרויקטים של שירי-עם בעיבודיו, ובביצוע מופעי תיאטרון מוזיקה שהולחנו על ידי שטיינברג, ואשר נכתבו, עוצבו ובוימו על ידי בן-זקן.

פעילותה של בן-זקן כאמנית-יוצרת כוללת יצירות תיאטרון, יצירות ספרותיות, מיצבי קול ועבודות פלסטיות. היא עוסקת גם במחקר, בעיקר בנושא ההיבטים הפרפורמטיביים של שירי-עם וסיפורי-עם, ובמעבר מהקשרם המסורתי במשפחה ובקהילה אל במות התיאטרון והקונצרטים. המחקר שלה נושא אופי של מחקר-מבוסס-יצירה, ועד כה הניב פרויקטים רבים, ביניהם שתי הצגות דו-לשוניות שיצרה עבור סטודנטים יהודים וערבים באוניברסיטת חיפה, בהשראת סיפורי-עם ושירי-עם מקהילותיהם.

אתי בן-זקן ואיתן שטיינברג מתגוררים בזיכרון יעקב.

פעילות כמבצעת בתחום אמנות-קול[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתי בן-זקן במופע "סטאבט מאטר - תפילה אנושית" על רקע קולאז' הבדים שיצרה למופע
תקליטור שירי-לאדינו בביצוע בן-זקן, ציור העטיפה: אתי בן-זקן

הרפרטואר של בן-זקן כולל יצירות עכשווית, מרביתן כאלה אשר נכתבות במיוחד לקולה, ואשר עושות שימוש בטכניקה קולית מורחבת. היצירות שאיתן שטיינברג ומלחינים ישראלים נוספים כותבים לקולה כוללות לעיתים קרובות שילוב של שירה ודיבור, מלמול ולחישה, אפקטים קוליים, שימוש בריבוי-שפות, בשברי-שפה ובאין-שפה. אתי בן-זקן מבצעת גם מוזיקה עתיקה מימי הביניים, הרנסאנס והבארוק, ופרויקטים רבים של שירי-עם בעיבוד איתן שטיינברג. בין פרויקטים אלה, המבוצעים ביותר הם: "הכלה מתירה צמותיה, החתן מתעלף" – שירי-אהבה יהודים-ספרדים בלאדינו ובחכיתיה; "I Love My Love" (הפרויקט נקרא גם "תרופת אהבה") – שירי-אהבה עממיים באיטלקית, אנגלית, ארמנית, חכיתיה, יידיש, לאדינו, ספרדית, עברית, צרפתית וטורקית; "فرحه שמחה" - פיוטים, שירי-אהבה, שירי-חתונה ושירי-ילדים מהקהילות האתניות בישראל בג'והורי, חכיתיה, יידיש, לאדינו, מליאלם, עברית, ערבית ורוסית.

בשנת 2013 אתי בן-זקן ואיתן שטיינברג יסדו את אנסמבל "מודאליוס" – אנסמבל רב-סגנוני ובין-תרבותי של סולנים מתחומי המוזיקה הקלאסית והאתנית.

בן-זקן הופיעה כסולנית לצד המנצחים אנדרס מוסטונן, וכטאנג קחיזדה, יניב דינור, עומר מאיר ולבר, אילן וולקוב, ברק טל, דורון סלומון, ריצ'רד פיטמן ופביאן פניסלו; תזמורות ואנסמבלים עימם הופיעה כסולנית כוללים את הקאמרטה הישראלית ירושלים, התזמורת הסימפונית חיפה, התזמורת הקאמרית הישראלית, התזמורת הסימפונית של טביליסי (גאורגיה) התזמורת הפילהרמונית של אסטוניה, תזמורת kymi Sinfonietta (פינלנד), אנסמבל Hortus Musicus (אסטוניה), אנסמבל Boston Musica Viva (ארצות הברית), אנסמבל המאה ה-21, אנסמבל מוזיקה נובה, אנסמבל מיתר ואנסמבל סולני תל אביב; פסטיבלים בהם השתתפה כסולנית כוללים את פסטיבל Musiktriennale בגרמניה, "Autumn Tbilisi" בגאורגיה, הביאנלה למוזיקה בת-זמננו בתל אביב, חג המוזיקה הישראלית, פסטיבל אבו גוש למוזיקה ווקאלית, פסטיבל האביב הבינלאומי בראשון לציון, פסטיבל הרנסאנס ביחיעם, החג של החגים בחיפה, פסטיבל טאלין – תל אביב, פסטיבל פליציה בלומנטל בתל אביב, פסטיבל קול המוסיקה בגליל העליון, ופסטיבל קלאסיקאמרי באילת.

בין המלחינים הישראלים הרבים שבן-זקן ביצעה והקליטה מיצירותיהם נמנים בטי אוליברו, אלונה אפשטיין, אבל ארליך, גיא בן-טוב, ארי בן שבתאי, נעה בלאס, יוסף ברדנשווילי, מיכאל וולפה, רון וידברג, אלכס וסרמן, חן וגנר, עודד זהבי, סיון כהן-אליאס, יוסי מר-חיים, אורי נתנאל, עדו עקוב, ירח פישמן, ציפי פליישר, ג'ואן פרנק-וויליאמס, ענת פיק, הגר קדימה, שירי רייזמן, שרה שוהם ויובל שי-אל.

בן-זקן הקליטה שבעה אלבומים כסולנית:

  • 1999 "הכלה מתירה צמותיה, החתן מתעלף" – שירי-אהבה יהודים-ספרדים בעיבוד איתן שטיינברג (הוצאת New Albion Records);
  • I Love My Love – Folk Songs" 2010" – שירי-עם בעיבוד איתן שטיינברג (הוצאה עצמאית);
  • Etty BenZaken sings Steinberg and Bardanashvili" 2010" – אתי בן-זקן מבצעת את יצירותיו של איתן שטיינברג Rava Deravin לקול ואנסמבל, וסטאבט מאטר – תפילה אנושית" לקול ורביעיית כלי קשת, ואת יצירתו של יוסף ברדנשווילי "כמיהה" לקול ותזמורת (הוצאה עצמאית);
  • 2013 "רישומי הקול" (תקליטור כפול) – אתי בן-זקן מבצעת יצירות שהולחנו לקולה על ידי המלחינים הישראלים נעה בלאס, אלכס וסרמן, עודד זהבי, יוסי מר-חיים, ירח פישמן, ציפי פליישר, הגר קדימה, איתן שטיינברג ובן-זקן עצמה, על פי טקסטים עבריים מאת מאיה בז'רנו, לאה גולדברג, ריקי דסקל, קובי וינר, רחל חלפי, הדסה טל, דן פגיס, ישראל פנקס, אנטון שמאס וש. שפרה (הוצאה עצמאית בתמיכת מינהל התרבות, משרד התרבות והספורט).
  • 2016 "שמחה فرحة Joy" אתי בן-זקן ואנסמבל מודאליוס בשירי-עם מהקהילות בישראל, מוזיקה עתיקה ועכשווית. עיבודים וניצוח: איתן שטיינברג. (הפקה עצמאית של אנסמבל מודאליוס בתמיכת משרד התרבות והספורט)
  • 2018 "חירות אחרות אחריות" אתי בן-זקן ואנסמבל מודאליוס ביצירות מאת שמונה מלחינים ישראלים. מנצח: איתן שטיינברג. בהוצאת המכון למוסיקה ישראלית, בתמיכת אקו"ם ומשרד התרבות והספורט.
  • 2019 "לאדינו" – אלבום לכבוד 20 שנות פרויקט הלאדינו של איתן שטיינברג ואתי בן-זקן. בביצוע אתי בן-זקן ואנסמבל מודאליוס בהרכב מורחב. הפקה עצמאית של שטיינברג ובן-זקן.

אתי בן-זקן מופיעה כסולנית-אורחת באלבומים רבים נוספים, בסרטי תעודה וביצירות וידאו-ארט.

פעילות כיוצרת בתחום אמנות-קול[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצירותיה המוזיקליות של אתי בן-זקן הן יצירות לקול ופסקול, על פי טקסטים מאת יוצרים עבריים (ביניהם ריקי דסקל, הדסה טל, רונית מטלון וש"י עגנון), טקסטים עממיים, וטקסטים מהתנ"ך והמדרש. אחדות מיצירותיה נוצרו כפסקול לתערוכות (למשל, לשתי תערוכות של האמנית אדוה דרורי) וליצירות וידאו-ארט (למשל, לסרט "שם" מאת אינגה פונר קוקוס). כמו כן יצרה יצירות קוליות קצרות במשותף עם אמנית הקול ענת פיק.

יצירות בינתחומיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2002 הסולטאן בהיריון (30 ד') - תיאטרון-מוזיקה לזמרת-שחקנית ואנסמבל נגנים (בעברית וערבית. גרסה נוספת – באנגלית, עברית וערבית). טקסט, בימוי, עיצוב חזותי: אתי בן-זקן. מוזיקה: איתן שטיינברג. הזמנה ובכורה: פסטיבל קול המוזיקה בגליל העליון, כפר בלום, 2002. הטקסט ראה אור בכתב העת תו+ גיליון 3, אביב 2004.
  • 2004 סטאבט מאטר – תפילה אנושית (30 ד') תיאטרון-מוזיקה לזמרת-שחקנית ורביעיית כלי קשת (באנגלית, לאדינו, לטינית, עברית וערבית). טקסט, בימוי, עיצוב חזותי: אתי בן-זקן. מוזיקה: איתן שטיינברג. הזמנה ובכורה: פסטיבל קול המוסיקה בגליל העליון, כפר בלום, 2004.
  • 2006 השוטה שאהב לשיר (30 ד') - תיאטרון-מוזיקה לזמרת-שחקנית, רקדנית, אמן-קול ואנסמבל נגנים (באנגלית ועברית). טקסט, בימוי, עיצוב חזותי: אתי בן-זקן. מוזיקה: איתן שטיינברג. הזמנה ובכורה: פסטיבל קול המוסיקה בגליל העליון, כפר בלום, 2006.
  • 2007 The Fool‏ (30 ד') - גרסה קאמרית, באנגלית בלבד, ל"השוטה שאהב לשיר". טקסט, בימוי, עיצוב חזותי: אתי בן-זקן. מוזיקה: איתן שטיינברג. בכורה: Musiktriennale, קלן, גרמניה, 2007.
  • 2007 Naturale‏ (20 ד') - תיאטרון-מוזיקה לשחקנית, במקביל לביצוע מוזיקלי של היצירה "Naturale" מאת לוצ'אנו בריו. בכורה: Musiktriennale, קלן, גרמניה, 2007.
  • 2011 סיפורי בדים (60 ד') - הצגה ל-16 שחקנים (בעברית, ערבית ורוסית, עם שירים בשפות נוספות) בהשראת סיפורי-עם ושירי-עם. טקסט, בימוי, עיצוב חזותי: אתי בן-זקן. ניהול מוזיקלי: איתן שטיינברג. הפקה ובכורה: החוג לתיאטרון באוניברסיטת חיפה, 2011.
  • 2012 אי הדייגים המאושרים (55 ד') הצגת ילדים ל-7 שחקנים (בעברית וערבית, עם שירים בשפות נוספות) בהשראת סיפורי-עם ושירי-עם. טקסט, בימוי, עיצוב חזותי: אתי בן-זקן. ניהול מוזיקלי: איתן שטיינברג. הפקה ובכורה: החוג לתיאטרון באוניברסיטת חיפה, 2012.
  • 2015 "סגולה להרחבת הלב" – מיצב משותף של אתי בן-זקן (יצירות בד) ואיתן שטיינברג (פס-קול). בהזמנת מכון ון ליר ובתמיכת משפחת פולונסקי. בכורה: בתערוכה "מהו זיכרון – 70 שנה אחרי" מכון ון ליר 2015.

יצירות ספרותיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרה השני של בן-זקן ב"ספרית פועלים", ציור העטיפה: אתי בן-זקן

בן-זקן כתבה עד כה שלושה ספרים:

כמו כן כתבה סיפורים, מאמרים, טקסטים לתיאטרון וליצירות מוזיקליות, וכן מאמרים אקדמיים אחדים בנושאי פולקלור.

יצירות פלסטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין העבודות הפלסטיות של בן-זקן ישנן יצירות "עצמאיות" כמו למשל סדרת יצירות הבד למיצב "סגולה להרחבת הלב", ולצדן יצירות שיצרה "בשירות" פעילותה בתחומים אחרים: מיניאטורות מצוירות מעשה ידיה (אקריליק על קרטון) מופיעות כציורי העטיפה של שני ספריה בספרית פועלים "קלף הקיסרית" ו"מה שכתוב למעלה"; כציורי העטיפה של תקליטור הבכורה שלה "הכלה מתירה צמותיה, החתן מתעלף", ושל התקליטור בהשתתפותה "Rava Deravin – מיצירות איתן שטיינברג"; עבודות פלסטיות שלה מלוות את כל מופעי התיאטרון שיצרה, ביניהן סדרת מסיכות גדולות ממדים לתיאטרון-המוזיקה "נסיכת חמשת הפנים"; קולאז' בדים (6X3.5 מטר) למופע תיאטרון-המוזיקה "סטאבט מאטר - תפילה אנושית"; קולאז' בדים (4X4 מ') להצגה "סיפורי בדים"; ועוד מגוון בובות, מסיכות, שטיחי-טלאים אביזרים ובובות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]