לדלג לתוכן

אתלטיקו בוקרמנגה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אתלטיקו בוקרמנגה
Club Atlético Bucaramanga S.A
סמליל אתלטיקו בוקרמנגה
מידע כללי
שם מלא מועדון אתלטיקו בוקרמנגה S.A.
כינוי "הנמרים" (Los Leopardos), בוקארוס
תאריך ייסוד 11 במאי 1949
אצטדיון אצטדיון אלפונסו לופס,
בוקרמנגה, קולומביה
(תכולה: 28,000)
בעלים אוסקר אלבארס
נשיא חיימה אליאס קינטרו
מאמן סרחיו נובואה
ליגה ליגת העל הקולומביאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
אתר רשמי
תלבושת
תלבושת בית
תלבושת חוץ
תלבושת שלישית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קלוב אתלטיקו בוקרמנגהספרדית: Club Atlético Bucaramanga S.A) היא קבוצת כדורגל קולומביאנית מהעיר בוקרמנגה. הקבוצה משחקת את משחקיה הביתיים באצטדיון אלפונסו לופס ותלבושת המועדון היא בצבעי צהוב-ירוק. הישגה הטוב ביותר של הקבוצה היה בעונת 97–1996, אז הגיעה לגמר הליגה, אך הפסידה את התואר לאמריקה קאלי. למרות זאת, הבטיחה לראשונה את מקומה בקופה ליברטדורס שנה מאוחר יותר.

מועדון אתלטיקו בוקרמנגה נוסד ב-11 במאי 1949 והתקבל על ידי הדימיור לליגה המקצוענית שהוקמה שנה קודם לכן. את משחק הבכורה שלה שיחקה הקבוצה מול דפורטיבו קאלי אבל הפסידה 1–5, כאשר אלפונסו סלסדו כבש את השער הראשון בהיסטוריה של הקבוצה בליגה המקצוענית. ב-19 ביוני באותה השנה, הגיע ניצחון הבכורה של בוקרמנגה וזה קרה באצטדיון אלפונסו לופס מול בוקה ג'וניורס קאלי בתוצאה 1–2.

עקב קשיים כלכליים קשים מאוד, ספגה הקבוצה מהלומה בשנת 1953, כאשר הפסידה את כל משחקיה, כבשה 11 שערים בלבד וספגה 45. בסך הכל לא ניצחה לאורך 27 מחזורים רצופים ונפרדה מהליגה הבכירה. חלק מההפסדים היו על המגרש, 10 מהם היו הפסדים טכניים כאשר הקבוצה נטשה את המגרש כשהתוצאה לרעתה. רק ב-1956 חזרה לליגה הראשונה וסיימה במקום העשירי.

ב-1958 שיחקה הקבוצה מול דפורטס קלדס במשחק שבו נודע השיא השלילי של הבלם אורלנדו "צ'וקלו" מרטינס. בוקרמנגה הובילה 3–4 מול הקבוצה הביתית, רק שכל שלושת השערים של קלדס היו שערים עצמיים של מרטינס. בדקה האחרונה, כאשר קלדס זכתה בכדור חופשי, שמעו השחקנים את המאמן של בוקרמנגה, מיגל סאסיני, צועק לשחקנים שלו לשמור על מרטינס. בסופו של דבר ניצחה בוקרמנגה 3–4.

ב-1960 לבוקרמנגה הייתה את הקבוצה שנחשבה לטובה ביותר בתולדות המועדון וכללה שני שחקנים שהיו חלק חשוב בנבחרת ששיחקה שנתיים מאוחר יותר במונדיאל: מרקוס קול וחרמן אסרוס. בוקרמנגה נהנתה מהישגים בעונה, בהם שני ניצחונות בקלאסיקו על קוקוטה דפורטיבו בתוצאות 1–5 ו-0–6. אבל דווקא כשנותרו שלושה מחזורים לסיום והקבוצה פיגרה רק בנקודה אחרי סנטה פה, במשחק החשוב מולה באצטדיון אל קמפין היא התפרקה והפסידה 1–5 למרות תמיכה מסיבית של אוהדים שנסעו 16 שעות באוטובוסים לבוגוטה. בסופו של דבר בוקרמנגה סיימה את העונה במקום השלישי.

לאחר שירדה לראשונה בתולדותיה לליגה השנייה, חזרה בוקרמנגה מהר מאוד, אחרי שנה אחת בלבד. הקבוצה השיגה תוצאות מצוינות במהלך העונה והעפילה לפלייאוף יחד עם אליאנסה ייאנוס, לנסרוס בויאקה, אוניקוסטה, ריאל קרטחנה וקונדור. בוקרמנגה ניצחה שמונה פעמים, סיימה פעם בתיקו והפסידה פעם אחת וגם זה מאחר ששיחקה עם ההרכב המשני לאחר שהבטיחה את אליפות הליגה השנייה.

סגנית הליגה ב-1996/97

[עריכת קוד מקור | עריכה]

העונה הטובה ביותר של בוקרמנגה שבה סיימה הקבוצה במקום השני. הקבוצה העפילה לפלייאוף ושיחקה בצמד משחקים מכריעים מול דפורטס קינדיו על הזכות לשחק בגמר הליגה מול אמריקה קאלי. לאחר ניצחון 1–2 באצטדיון אלפונסו לופס, קינדיו אירחה את בוקרמנגה ב-14 בדצמבר והוליכה 0–1 עד לשניות הסיום. אז כבש אורלנדו בייסטרוס שער שוויון לזכות בוקרמנגה שהעפילה לגמר. מול אמריקה זה כבר היה קשה יותר והאדומים ניצחון 0–1 בחוץ ו-0–2 בבית בשביל להשלים ניצחון כולל של 0–3 וזכייה באליפות על חשבון בוקרמנגה.

ב-1998 ערכה את הופעת הבכורה של בקופה ליברטדורס כששובצה לאותו הבית יחד עם אמריקה קאלי, ברצלונה ספורטינג קלוב ודפורטיבו קיטו האקוודוריאניות. בוקרמנגה פתחה עם תיקו 2-2 מול אמריקה ובסך הכל רשמה הופעת בכורה טובה בטורניר הבכיר של דרום אמריקה. היא השיגה 7 נקודות שהספיקו לה להעפיל לשמינית הגמר, שם פגשה את בוליבר, אבל הודחה לאחר הפסד 1–3 בסיכום שני המשחקים.

ירידה לליגה השנייה ב-2008

[עריכת קוד מקור | עריכה]
בוקרמנגה מול מגדלנה בליגת המשנה

לאחר שהקבוצה נקלעה לקשיים כלכליים, היא נאלצה גם להפרד מהליגה הראשונה. זה קרה בשנת 2008 כאשר המאמן ויקטור לונה העדיף להפטר כמעט מכל השחקנים המבוגרים והמנוסים ולהישאר בעיקר עם הצעירים, שלא הצליחו להוביל את הקבוצה להישארות ובסופו של דבר סיימה במקום ה-15 בטבלת השיקלול ובמקום האחרון בטבלת הממוצעים. במחזור האחרון היא התמודדת בחוץ מול דפורטיבו פריירה במשחק שבו המפסידה יורדת ישירות לליגת המשנה ובוקרמנגה הפסידה 0–3.

לאחר 8 שנים בליגה השנייה, הצליחה הקבוצה לחזור ולהעפיל לליגה הבכירה. זה קרה תודות לעונה מצוינת שרשמה וסיימה במקום הראשון את שלב הליגה הסדירה עם 21 ניצחונות, שמונה תוצאות תיקו ושלושה הפסדים ובמקום הראשון. היא שובצה בבית חצי הגמר יחד עם אמריקה קאלי, ריאל קרטחנה ואוניברסיטריו פופיין. בוקרמנגה המשיכה את היכולת המצוינת מהעונה הסדירה והבטיחה את עלייתה מחזור אחד לפני הסיום, כאשר היא מנצחת ארבעה משחקים ומסיימת אחד בתיקו. במחזור האחרון הפסידה לקרטחנה 0–3 במשחק שלא קבע דבר וחזרה לליגה העל.

היריבות הגדולה של אתלטיקו בוקרמנגה היא עם קוקוטה דפורטיבו במה שנקרא El Clasico del Oriente Colombiano (הקלאסיקו של מזרח קולומביה) או El Clasico del Gran Santander (הקלאסיקו של מחוז סנטנדר). שוחק לראשונה באצטדיון אלפונסו לופס ב-2 באפריל 1950 וקוקוטה ניצחה 0–1 משער של לואיס אלברטו מילוץ'. מאז שוחקו עוד 201 משחקים עם יתרון לקוקוטה בניצחונות. הקלאסיקו החשוב ביותר שוחק ב-20 בדצמבר 2001 באצטדיון פדרו דה הרדיה בקרטחנה, כששתי הקבוצות נלחמו על הזכות לשרוד בליגה הבכירה. במקרה זה הצליחה בוקרמנגה לנצח ואחרי 0-0 ב-90 דקות, גברה 3–5 בבעיטות הכרעה ונשארה בליגה על חשבונה של קוקוטה. זו הייתה הפעם הראשונה בהיסטוריה ששתי יריבות מאותו אזור מתמודדות באופן ישיר על ההישרדות בליגה הבכירה.

ב-2015 הצליחה קוקוטה לנקום בבוקרמנגה על מה שקרה ב-2001, כאשר ניצחה אותה בטורניר הפלייאוף של הליגה השנייה ב-2015 ובעקבות כך איבדה בוקרמנגה את האפשרות להעפיל לליגה הראשונה. את ניצחונה הגבוה ביותר בקלאסיקו רשמה בוקרמנגה ב-24 ביולי 1960 באצטדיון אלפונסו לופס כשניצחה את קוקוטה 0–6 ואת ניצחונה הגבוה ביותר של קוקוטה רשמה באצטדיון חנרל סנטנדר ב-17 ביוני 1973 בניצחון 1–8.

אצטדיון אלפונסו לופס
ערך מורחב – אצטדיון אלפונסו לופס

האצטדיון נחנך ב-12 בדצמבר 1941 ושימש עבור המשחקים הלאומיים ב-1949. מאז משמש גם כאצטדיונה הביתי של קבוצת אתלטיקו בוקרמנגה. מכיל 26,000 מקומות ולפרקים הדשא הטבעי בו הוחלף לדשא סינתטי והיה מהמגרשים הבודדים בקולומביה ששוחקו בו משחקים על דשא מלאכותי.

תארים והישגים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
סגנות: (1) 1996/97
אלופה: (2) 1995, 2015
סגנות: (1) 2009

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אתלטיקו בוקרמנגה בוויקישיתוף