אתנגורס מאתונה

אתנגורס מאתונה
Ἀθηναγόρας ὁ Ἀθηναῖος
לידה	133 לערך; אתונה, ככל הנראה
פטירה	190 לערך; אתונה, ככל הנראה
מדינה	אתונה העתיקה
חג	6 באוגוסט (לפי הלוח היוליאני, 24 ביולי)

אָתֵנָגוֹרָס מֵאָתוּנָה (ביוונית עתיקה: Ἀθηναγόρας ὀ Ἀθηναῖος;‏133 לערך–190 לערך) היה תאולוג ואפולוגטיקן נוצרי, מאבות הכנסייה, אשר חי ופעל במחצית השנייה של המאה ה-2 לספירה. בכתביו, שמהם שרדו מעטים, הגן על עקרונות האמונה הנוצרית מפני האשמות באתאיזם ובהיעדר מוסריות.

אתנגורס הגדיר עצמו כאתונאי, כפילוסוף וכנוצרי. ישנן עדויות שדגל בפלאטוניזם. הוא התנצר ונסע לאלכסנדריה ולימד שם באסכולת אלכסנדריה. יום חגו נחגג ב-6 באוגוסט (לפי הלוח היוליאני ב-24 ביולי) בנצרות האורתודוקסית.

כתביו

אף שכתביו נודעו והייתה להם השפעה, שמו אינו נזכר בכתביהם של אפולוגטיקנים נוצרים מוקדמים אחרים, בפרט הוא נעדר מכתביו של אוסביוס מקיסריה, וייתכן שחלק מחיבוריו יוחסו לאפולוגטיקנים אחרים. שמו כן נזכר בשני מקורות בספרות הנוצרית המוקדמת: קטע מכתביו של מתודיוס מאולימפוס מצטט את "כתב בקשה בעניין הנוצרים" מאת אתנגורס, וקטעים מתוך "דברי ימי הנצרות" מאת פיליפוס מסידה מביאים פרטים ביוגרפיים שמהימנותם מוטלת בספק. פיליפוס טוען שאתנגורס עמד בראש אסכולת אלכסנדריה, לפני תקופתו של פנטנוס, דבר העומד בסתירה לכתבי אאוסביוס, ומציין שאתנגורס התנצר לאחר שהתוודע לכתבי הקודש במטרה לערער עליהם.

מדרך ניסוחו של אתנגורס ניתן להסיק כי למד רטוריקה, וכתיבתו מעידה על היותו איש ידע ותרבות, על יכולותיו כפילוסוף וכרטוריקן, על הערכתו את המזג האינטלקטואלי של תקופתו ועל התמודדותו העדינה עם בני הפלוגתא שלו.

מבין כתביו נשמרו מעטים: "כתב בקשה בעניין הנוצרים" (πρεσβεία χερί χριστιανών, או בלטינית: Legatio Pro Christianis) שלעיתים קרובות מכונה "ההתנצלות", וחיבור שכותרתו "על תחיית המתים" (Λόγος περί άναστάσεως τών νέκρων).

כתב בקשה בעניין הנוצרים

"כתב בקשה בעניין הנוצרים", שמתוארך לשנת 176–178, מוען לקיסרים מרקוס אורליוס ובנו קומודוס, ובו תחינה למתן רשות לקיים פולחן נוצרי ולהכחשת עלילות הדם והאשמות השווא נגד הנוצרים שלפיהן הם אתאיסטים ועוסקים בגילוי עריות.

החיבור הוא ניסיון מוקדם להשתמש ברעיונות אפלטוניים לפרש את האמונה הנוצרית לתרבויות יוון ורומא. בחיבור הוא מתלונן על האפליה חסרת ההיגיון והלא צודקת נגד נוצרים ועל ההשמצות שמהן הם סובלים, ולאחר מכן הוא מתמודד עם האשמת הנצרות באתאיזם. אתנגורס מצטט בחיבור משוררים פגנים ופילוסופים כדי לנמק את הרעיונות הנוצריים ולהביע את עליונות האמונה הנוצרית באל אחד ובשילוש הקדוש על פני הפגניות.

החיבור מתמודד גם עם האשמת הנוצרים בחוסר מוסריות באמצעות פרישת אידיאל הטהרה הנוצרי, הקיים גם במחשבה ולא רק במעשה, וציון קדושת הנישואים שאינה ניתנת להפרה. אתנגורס שולל את עלילות הדם והקניבליזם באומרו כי הנוצרים מתעבים כל התאכזרות ורצח, וכי אמונתם בתחיית המתים אינה מתיישבת עם אכילת בשר אדם. יתר על כן, הוא מסרב להשתתף בתחרויות גלדיאטורים, שולל את השימוש של נשים בתרופות לביצוע הפלה, שאותה מגדיר כרצח, ומתנגד לעונש מוות.

"על תחיית המתים"

החיבור "על תחיית המתים" נכתב לאחר "ההתנצלות", ואף ניתן לראות בו נספח של האחרון. בחיבור הוא מנסה להוכיח את רעיון תחיית המתים, הן מטעם כוחו של הבורא והן מטעם טבע הגוף. לדידו, תחיית המתים היא של הגוף והנפש גם יחד, וישנה הקבלה בין מות הגוף עד לתחיית המתים לבין שינה מבחינת מצב הנשמה.

לקריאה נוספת

דוד ג' פלוסר (ד.פ.), "אתנגורס", האנציקלופדיה העברית (כרך ז), חברה להוצאת אנציקלופדיות, תשכ"ח, עמ' 480

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אתנגורס מאתונה בוויקישיתוף

Peterson, John Bertram. "Athenagoras." The Catholic Encyclopedia. Vol. 2. New York: Robert Appleton Company, 1907.