אתנה (מלך שומרי)
![]() | |
קטע מהמיתוס על אתנה, אכדית, 1895–1595 לפנה"ס | |
לידה |
המאה ה־29 לפנה״ס ![]() |
---|---|
פטירה |
המאה ה־29 לפנה״ס ![]() |
כינוי | הרועה |
ילדים |
בליך ![]() |
אב | ארוויאום |
יורש העצר | בליח |
![]() ![]() |

אֵתָנָה (כתב יתדות: 𒂊𒋫𒈾) היה מלך שומרי, המלך השלושה-עשר בשושלת הראשונה של כיש, לפי רשימת המלכים השומרית. לפי הרשימה, אתנה מלך במשך 1,560 שנה (מספר עותקים מציינים 635 שנה), ובה הוא מוצג כיורשו של ארוויאום, בנו של משדה. ירש אותו בנו, בליח. אתנה כונה גם "הרועה", אשר עלה השמיימה וגיבש יחד את כל ארצות הנכר. יצוין כי המלכים המנויים בחלקה הראשון של הרשימה אינם נחשבים היסטוריים, אלא כאשר הם מצוינים במסמכים בני זמנה מתקופת השושלות הקדומה במסופוטמיה.
המיתוס על אתנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אגדה בבלית מספרת שאתנה, שהיה נואש לילד, עזר יום אחד להציל עיט מרעב. הנשר לקח את אתנה לשמים למצוא את צמח הלידה. דבר זה הוביל להולדת בנו, בליח.
בגרסה מפורטת יותר של האגדה ישנו עץ, שעל צמרתו נמצא קן העיט, ולמרגלות העץ נחש. הן הנחש והן העיט הבטיחו לאותו, אל השמש, להתנהג יפה זה עם זה, והם אף חלקו אוכל עם צאצאיהם. אולם יום אחד העיט אוכל את צאצאיו של הנחש. הנחש מגיע אל אותו בוכה, וזה אומר לנחש להתחבא בתוך קיבה של שור מת. כשהעיט יורד לאכול את השור, הנחש תופס את העיט וזורק אותו לבור למות ברעב. בשלב זה אותו שולח את אתנה לעזור לעיט. אתנה מציל את העיט, אבל גם מבקש ממנו למצוא את צמח הלידה כדי שיוכל להביא ילד לעולם. העיט אז לוקח את אתנה מעלה לשמים של האל אנו, אולם אתנה נמלא פחד באוויר וחוזר חזרה לקרקע. בניסיון נוסף הוא מוצא לבסוף את צמח הלידה, דבר שמאפשר לו להביא לעולם את בליח.
גרסאות לסיפור זה אותרו בשלוש שפות. הגרסה בבבלית עתיקה מגיעה משושן ומשדופום, הגרסה באשורית תיכונה מאשור והגרסה התקנית מנינוה.
חוקרי פולקלור גורסים כי הסיפור על אתנה העוזר לעיט משתייך לטיפוס ATU 537 בסיווג ארנה-תומפסון-אותר – "העיט כעוזר: הגיבור נישא על כנפי עיט מועיל".
שאול טשרניחובסקי תרגם לעברית את היצירה "אֶתָנָה", שיר קדום המספר את המיתוס על אתנה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שאול טשרניחובסקי, "אתנה", עם עובד, 1995, בפרויקט בן-יהודה
מלכי שומר | ||
הקודם: ארוויאום |
שליט כיש מאה 27 לפנה"ס |
הבא: בליח |