אתנול
| |||
| שם סיסטמטי | Ethanol | ||
|---|---|---|---|
| נוסחה כימית | C2H6O | ||
| מסה מולקולרית | 46.07 גרם/מול | ||
| מראה | נוזל שקוף | ||
| מספר CAS | 64-17-5 | ||
| צפיפות | 0.789 גרם/סמ"ק | ||
| מסיסות | מסיס לחלוטין במים | ||
| טמפרטורת היתוך |
- 114 °C 159.15 K | ||
| טמפרטורת רתיחה |
78 °C 351.15 K | ||
| מקדם שבירה | 1.361 | ||
| חומציות | 15.9 pKa | ||
| נקודת הבזק |
13-14 °C 272.15 K | ||
| נקודת התלקחות |
363 °C 636.15 K | ||
אֶתָנוֹל (באנגלית: Ethanol) הוא תרכובת אורגנית ממשפחת הכוהלים, שנוסחתה C2H6O (מקובל גם בקיצור EtOH). זהו הכוהל הפשוט ביותר לאחר מתנול. האלכוהול הנמצא במשקאות חריפים הוא למעשה אתנול.
אתנול הוא סם פסיכואקטיבי המצוי בכל המשקאות החריפים, והוא זה שמקנה להם את השפעתם הפיזיולוגית על גוף האדם. הדומיננטיות הרבה של האתנול בקרב משפחת הכוהלים, וכן ההשפעה הרבה של המשקאות החריפים על התרבות האנושית, הביאו לכך שבשפת היום-יום מכונה האתנול כוהל או אלכוהול, כמייצג הראשי של המשפחה כולה (הכוללת אלפי תרכובות אחרות). בעבר היה שמו הכימי של האתנול כוהל אתילי או אתיל אלכוהול. בימי קדם הוא נקרא "ספירט", כי השכרות נחשבה לרוח שנכנסה באדם (spirit = רוח).
בנוסף לשימושו בייצור משקאות חריפים, קיימים לאתנול שימושים רבים אחרים, בעיקר כחומר מוצא של מאות תרכובות בתעשייה הכימית, וכן כחומר חיטוי וכממס. בנוסף אתנול יוכל לשמש כדלק במנועים.
יצירת האתנול[עריכת קוד מקור | עריכה]
האתנול נוצר בפעולה הנקראת תסיסה הפועלת אצל חלק מהחיידקים והפיטריות האנאירוביים. במהלך התסיסה הגלוקוז הופך לפירובט כחלק מתהליך הגליקוליזה (C3H4O3). בשלב הבא הפירובט מחומצן על ידי הקואנזים NADH2 לאתנול, הפעולה מלווה בפליטת פחמן דו-חמצני (CO2), אחוז הגלוקוז האופטימאלי לייצור אתנול ללא עיכוב על ידי תוצר הוא 17% התהליך מנוצל ליצירת אלכוהול במשקאות חריפים, ולחלופין לשם התפחת הבצק על ידי התוצר השני בתהליך (CO2).
שימוש באתנול כדלק[עריכת קוד מקור | עריכה]
תערובת של בנזין עם אתנול משמשת במספר ארצות כתחליף לבנזין נקי. כיום ישנם ברחבי העולם מפעלים המיצרים אתנול מתירס, קנה סוכר וגידולים עתירי פחמימות אחרים. הדלק בברזיל נדרש להכיל לפחות 25 אחוזי אתנול, שרובו מופק ממטעי קנה הסוכר באגן האמזונאס. אתנול נחשב לדלק "ירוק" הודות לעובדה שפחות פחמן דו-חמצני מגיע לאטמוספירה בייצורו בהשוואה לנפט. אחוז הגלוקוז האופטימאלי לייצור אתנול ללא עיכוב על ידי תוצר הוא 17%. כמות הפחמן הדו-חמצני המשתחררת בעת שריפת אתנול דומה לזו שמשתחררת בעת שריפת בנזין.
אחד היתרונות של תערובת האתנול בנזין הוא שניתן להפיק אתנול מצמחים שונים בכל שטח קרקע פורייה, ואילו עתודות הדלק המאובן (נפט ופחם) הולכות ומתדלדלות. חיסרון של התערובת הוא העובדה שתכולת האנרגיה של אתנול נמוכה מעט מזו של בנזין, ומשמעות הדבר היא שהרכב עובר עם מכל תערובת מרחק קטן מזה שיעבור עם מכל בנזין רגיל.
ממחקר שנערך על ידי פורום האנרגיה של מוסד שמואל נאמן של הטכניון, עולה כי ניתן להפיק בישראל 265 מיליון ליטר אתנול מפסולת, כ-10% מצריכת הדלק של ישראל[1].
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הערך "אתנול", באתר ויקירפואה
- על השפעתו הפיזיולוגית של האתנול - בלדד השוחי
- השפעות האלכוהול על השרירים בגופינו - שרירים.נט
- היבטים שונים בהפקת ביו-אתנול ממָקרו-אצות בישראל, כתב העת אקולוגיה וסביבה, אוקטובר 2015
- שיפור מערך הפקת האנרגיה מפסולת אורגנית בישראל, כתב העת אקולוגיה וסביבה, אוקטובר 2015
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "מחקר: 10% מצריכת הדלק של ישראל - בפסולת". Ynet (בעברית). 21 ביולי 2008. בדיקה אחרונה ב-14 ביוני 2017.
