אתרוג פלורנטין
 אתרוג פלורנטין
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | סבוננאים |
| משפחה: | פיגמיים |
| סוג: | הדרים |
| מין: | אתרוג + לימון |
| שם מדעי | |
 Citrus limonimedicaLushington, 1910 | |
אתרוג פלורנטין (שם מדעי: Citrus limonimedica) הוא זן כלאיים של מין האתרוג, הנקרא על שם מקום גדילתו העיקרי - פלורנס (פירנצה), איטליה.
זן זה הוא הכלאה בין לימון ואתרוג, ולכן אינו כשר לפי ההלכה לארבעת המינים. הוא משמש לצרכים קולינריים וכן כצמח נוי.
תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתרוג פלורנטין הוא זן חומצי, לצד אתרוג בלאדי הישראלי, אתרוג קלבריה האיטלקי ואתרוג קורפו היווני. עקב טעמו הלימוני, שימשו עליו באופן מסורתי לתיבול שמן זית.[1]
העץ גדל במהירות. ענפיו מלאים בקוצים, בעלי עלים ארוכים וצבעו של הגזע סגול.[2] צורתם של עלי העץ אובלית, והם גדלים יחדיו במעין אשכולות.[3]
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתרוג פלורנטין תואר ב-1674 כ-"לימון מתוק ובעל הריח הטוב ביותר לשתילה". הוא הוצג לראשונה בבתי הגידול של בית מדיצ'י בפייטרסנטה (אנ') שבאיטליה, עוד במהלך המאה ה-17, שם, לפי ההשערות, התפתח מין האתרוג לראשונה. ב-1780 כתב הבוטניקאי ג'ובני טרגיוני טוזטי (אנ') כי לאתרוג פלורנטין "ריח נעים ביותר".[3] רק במחצית השנייה של המאה ה-20 הביאה משפחת טינטורי את אתרוג פלורנטין למטע עצי האתרוג שלה בפסקיה (אנ'), שהוא אחד המטעים הגדולים בעולם מסוג זה (לרבות המטע שהיה שייך לבית מדיצ'י).[1]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אתרוג פלורנטין, באתר NCBI (באנגלית)
- אתרוג פלורנטין, באתר Tropicos (באנגלית)
- אתרוג פלורנטין, באתר GBIF (באנגלית)
- אתרוג פלורנטין, באתר IPNI (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 [1], באתר "Research Gate" (באנגלית) [2] (באיטלקית)
- ^ ריצ'רד וטסון, Botanicus Universalis Et Hortulanus (1772), עמוד 63.
- ^ 1 2 Florentine Citron, באתר "Oscar Tintori" (באנגלית)