אתרים נוצריים נסתרים בחבל נגסאקי

אתרים נוצריים נסתרים בחבל נגסאקי
長崎と天草地方の潜伏キリシタン関連遺産
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
קתדרלת אואורה
קתדרלת אואורה
מדינה יפןיפן יפן
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2018, לפי קריטריונים 3
שטח האתר 55.66 קילומטרים רבועים
שטח אזור החיץ 122.52קילומטרים רבועים
קואורדינטות 32°48′08″N 128°54′14″E / 32.802222°N 128.903889°E / 32.802222; 128.903889
kirishitan.jp

אתרים נוצריים נסתרים בחבל נגסאקייפנית: 長崎と天草地方の潜伏キリシタン関連遺産) הם קבוצה של שנים-עשר אתרים במחוזות נגסאקי וקוממוטו שבדרום יפן, המתייחסים להיסטוריה של "הנוצרים הנחבאים" ביפן. כנסיות נגסאקי מתייחדות בכך, שכל אחת נוגעת לנקודה אחרת בתולדות הנצרות במדינה: מהופעתה במאה ה-16, עבור בתקופה הארוכה של דיכוי ורדיפות, וכלה בקבלה מצד הרשויות במאה ה-19.

קבוצת האתרים הוצעה במשותף בשנת 2007 כמועמדת להיכלל ברשימת המורשת העולמית של אונסק"ו בשם "כנסיות ואתרים נוצריים בנגסאקי", והוכרה כאתר מורשת עולמית ב-30 בינואר 2018.[1]

המועמדות הראשונית כלל 26 אתרים; עם זאת, לאחר בדיקה מחודשת צמצם מחוז נגסאקי את המונומנטים ל-13 אתרים, כשלבסוף התקבלו 12 אתרים. חששות לגבי האתרים הנוצרים הנסתרים באזור נגסאקי נדונו בהרחבה בספרות האקדמית.[2]

נצרות ביפן[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנצרות הגיעה ליפן ב-1549 עם המיסיונר הישועי פרנסיסקו חאווייר. האמונה החדשה זכתה למאמינים רבים כשהתפשטה מנגסאקי, כולל מספר דאימיו. טויוטומי הידיושי, ואחריו טוקוגאווה איאיאסו, רדפו את המתנצרים. לאחר מרד שימבארה של 1637–1638, שולב הדיכוי הרשמי של הפולחן הנוצרי עם מדיניות של הסתגרות לאומית שנמשכה למעלה ממאתיים שנה. עם פתיחתה מחדש של יפן בלחץ מעצמות המערב בשנות ה-50 של המאה ה-19, והרפורמות של רסטורציית מייג'י, חודשה הפעילות המיסיונרית. נוצרים שחיו בהיחבא, לרוב בכפרים נידחים, החלו לגלות את נוכחותם בציבור. בשנת 1864 נבנתה כנסייה ראשונה ביפן לאחר יותר ממאתיים שנה, קתדרלת אואורה (אנ').[3] ב-1873 הוסר האיסור על הדת הנוצרית ביפן. "הנוצרים הנסתרים", צאצאי המומרים מן המאה ה-17, נחלקו לשלוש. חלק הסתפחו לכנסייה הקתולית, שחידשה את נוכחותה במדינה, אחרים סירבו לסור למשמעתה והתמידו בדת המשפחתית-עממית שהתפתחה במחתרת, וחלק נוסף בחר לאמץ את אמונת הרוב היפני, ונעשה בודהיסטי או שינטואיסטי.[4]

רשימת אתרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרשימה כוללת עשרה כפרים, טירה אחת וקתדרלה אחת מהמאות ה-17 וה-19. הרשימה משקפת את השלבים השונים בתולדות הנצרות ביפן: הגעת המיסיונרים, המרות ראשונות, האיסור על הכנסייה ורדיפת מאמיניה, הקיום בסתר, ולבסוף תחיית הכנסייה לאחר צו הסובלנות ב-1873.

את 12 האתרים האלו (הממוספרים בהתאם בטבלה להלן) אפשר לסווג לארבעה שלבים, המקבילים לארבע תקופות בהתפתחות הנצרות החשאית ביפן:[4]

  1. האיסור על קיום נוצרי בגלוי שהוביל להתפחות "נצרות נחבאת" במחתרת, המומחש על ידי אתר אחד (מספר 001).
  2. התפתחות המסורת של "הנוצרים הנחבאים", המומחשות על ידי חמישה אתרים (שמספרם: 002, 003, 004, 005 ו-006).
  3. אסטרטגיות ההגירה בהן השתמשו הנוצרים הנסתרים כדי לשמור על הקהילות הדתיות שלהם, המומחשות על ידי ארבעה אתרים (007, 008, 009, ו-010).
  4. הקץ לקיום הנסתר והסובלנות הרשמית (011 ו-012).
כנסיית קשיראגשימה
סידורי שם מיקום תיאור קואורדינטות תמונה
001 שרידי טירת הארה
(原城跡)
מינאמישימבארה (אנ') בטירה זו התבצרו כ-20,00 איכרים במהלך מרד שימבארה. לאחר נפילת הטירה, הוציאו חיילי השוגון להורג את כל המורדים. ראשו של מנהיג המרד, אמקוסה שירו, נערף ונלקח לנגסאקי להצגה פומבית. טירת הארה נשרפה עד היסוד, עם הגופות.
השוגונות חשדה בכנסייה הקתולית בליבוי המרד, וגירשה את כל הסוחרים הפורטוגזים. מדיניות ההסתגרות של יפן נאכפה ביתר שאת, ואיתה גם מדיניות רדיפת הנוצרים. לפיכך, נאלצו הקירישיטן, הנוצרים היפנים, לרדת למחתרת, והפכו לקקורה קירישיטן.
32°37′44″N 130°15′16″E / 32.628889°N 130.254444°E / 32.628889; 130.254444 Remains of Hara castle.jpg
002 הכפר קאסוגה (春日集落) והמקומות הקדושים בהיראדו
(הכפר קאסוגה והר יאסומנדקה (安満岳))
היראדו שוכן בחוף המערבי של האי היראדו. בכפר קאסוגה, ישנם שרידים של קברים קתולים בגבעת מרויאמה, המתוארכים לראשית הנצרות ביפן באמצע המאה ה-16, ובתים שבהם נשמרו בחשאי כלי קודש מאז אותה תקופה. הקהילות המקומיות קיימו את דתן באתרי טבע, דוגמת הר יאסומנדקה (הממוקם ממזרח לכפר קאסוגה), שנחשבו כקדושים על ידי הבודהיסטים והשינטו זמן רב לפני הגעת הנצרות. 33°20′22″N 129°26′38″E / 33.339444°N 129.443889°E / 33.339444; 129.443889 East meets west in hirado.jpg
003 כפר קאסוגה והמקומות הקדושים בהיראדו
(האי נאקנושימה (中江ノ島))
היראדו באי נאקנושימה הוצאו נוצרים להורג במהלך רדיפות הדת הראשונות 33°22′25″N 129°27′52″E / 33.373611°N 129.464444°E / 33.373611; 129.464444 Nakaenoshima-5.jpg
004 כפר סקיצו (崎津集落) באמאקוסה אמאקוסה (אנ') כפר דייגים שהוקם במאה ה-15 הממוקם בחלקו המערבי של האי אמקוסה שימושימה. כאן הסתירו הנוצרים הנסתרים את אמונתם, על ידי החלפת פריטים יומיומיים ששימשו בפרנסתם בכלי קודש נוצריים במהלך האיסור על הנצרות. האתר כולל את בית מיזוקאטה, בו נשמרו כלי קודש של נוצרים נסתרים, כגון פסלים של אלים יפנים שלהם סגדו כ"דאוס" (שיבוש מקומי של ישו). בכפר נמצא מקדש השינטו סקיצושאווה, ששימש אתר לתפילה. בביתם של ראשי הכפר, ממשפחת יושידה, התקיים טקס הדריכה על צלמים נוצריים, שחשודים בנצרות נאלצו לקיים. בשנת 1888 נבנתה בכפר כנסיית סקיצו, לאחר שהנוצרים הנסתרים הצטרפו מחדש לכנסייה הקתולית שנכנסה שוב למדינה. 32°18′44″N 130°01′33″E / 32.312222°N 130.025833°E / 32.312222; 130.025833 SakitsuCatholicChurch.jpg
005 כפר שיצו בסוטומה נגסאקי הכפר ממוקם באזור סוטומה בחוף המערבי של חצי האי נישסונוגי. האתר כולל כמה בתים שבהם נשמרו צלמי קודש סודיים של נוצרים נסתרים, כמה בתי קברות נוצריים נסתרים, משרד המושל ששלט בכפר בזמן האיסור על הנצרות, והחוף בו נחתו מיסיונרים קתולים לאחר היוודע קיומם של נוצרים חבויים. כן ישנה כנסייה שנבנתה לאחר ביטול האיסור ב-1882, עם הרחבות ותוספות מבניות שנוספו ב-1891 וב-1909. 32°18′44″N 130°01′33″E / 32.312222°N 130.025833°E / 32.312222; 130.025833 Shitsu church 2009AP.jpg
006 כפר אונו (大野集落) בסוטומה נגסאקי ממוקם על גבעה תלולה מול ים סין המזרחי, בחוף המערבי של חצי האי נישסונוגי. האתר כולל כמה מקדשים שבהם קיימו נוצרים נסתרים את פולחני השינטו והבודהיזם כלפי חוץ. עם זאת, הם הציבו צלמים ופסלים שייצגו את דתם המוכמנת, בתוך אתרי הפולחן שחלקו עם יתר היפנים, והתפללו להם. ישנם גם בתי קברות של נוצרים נסתרים. 32°18′44″N 130°01′33″E / 32.312222°N 130.025833°E / 32.312222; 130.025833 The outside wall of Ono church.JPG
007 כפרים על האי קורושימה (黒島) ססבו האי ממוקם ממערב לחלק הצפון-מערבי של האי קיושו. האתר כולל שטחי מרעה-לשעבר, שעובדו על ידי הנוצרים הנסתרים שנמלטו מסוטומה; מקדש בודהיסטי שבו סגדו נוצרים נסתרים למה שנראה כפסל הבודהיסטווה גואן-יין, אך ייצג את מרים. נבחרו לשימור גם אתרי הבתים של מנהיגים נוצרים נסתרים, בתי הקברות של קהילותיהם, ומקום לשכת המושל בו התקיים טקס הדריכה על צלמים. בססבו כנסייה שנבנתה לאחר ביטול האיסור בין 1880 ל-1902. 33°08′21″N 129°32′13″E / 33.139167°N 129.536944°E / 33.139167; 129.536944 Kuroshima church.jpg
008 שרידי כפרים על האי נוזאקי (野崎島の) שין-קמיגוטו (אנ') האי נוזאקי משתרע על פני 6 קילומטרים מצפון לדרום ו-1.5 קילומטר ממזרח למערב בחלק הצפוני של טריטוריית איי גוטו. האי כולל את מקדש אוקינוקוג'ימה, בו השתתפו הנוצרים הנסתרים בפולחן השינטו המקומי כדי להסתיר את דתם. באי נמצאים מגוריהם של כוהני השינטו שניהלו את המקדש, קרקע חקלאית עם קירות תמך מאבן, כנסיית נוקובי ואתר כנסיית סטוואקי שנבנו לאחר ביטול האיסור. הנוצרים הנסתרים באי נוזאקי הצטרפו מחדש לכנסייה הקתולית לאחר הסרת האיסור על הנצרות. הם בנו את כנסיית סטוואקי ב-1881 (בכפר פונאמורי) ואת כנסיית נוקובי ב-1882 (כפר נוקובי). 33°11′13″N 129°07′46″E / 33.186944°N 129.129444°E / 33.186944; 129.129444 Nokubi Church2010.jpg
009 כפרים על האי קשיראגשימה (頭ヶ島) אוג'יקה (אנ') אי קטן הממוקם בחלק הצפוני של איי גוטו. האתר כולל שרידי בית קברות המעיד על הגירתם של הנוצרים הנסתרים לאי, שהיה תחנת הסגר לאבעבועות שחורות. במקום מצויים קברו של הבודהיסט שניהל את ההגירה והעיבוד של האי, אתר הכנסייה הזמנית שנבנתה שם, וכן כנסיית קשיראגשימה, שנבנתה לאחר תום האיסור ב-1887 ושימשה עד 1914. 33°00′44″N 129°10′58″E / 33.012222°N 129.182778°E / 33.012222; 129.182778 Kashiragashima Church.JPG
010 כפרים על האי היסאקה (久賀島の集落) גוטו אי בצורת פרסה בחלק הדרומי של איי גוטו. באי זה עוד ישנם שדות אורז, שעובדו בעבר על ידי הנוצרים הנסתרים שהיגרו לשם במסגרת הסכם בין האדונים הפיאודליים. אתר הרוקורובה מעיד על יחסי שיתוף הפעולה שלהם עם קהילות דייגים בודהיסטיות. באי בתי קברות של נוצרים נסתרים, ואתרים שבהם התרחשו רדיפות מחודשות לאחר שהתגלה קיומם של הנסתרים ב-1865. מצויים גם אתרי הכנסיות שנבנו לאחר ביטול האיסור: כנסיית האמוואקי ב-1881, כנסיית איירי ב-1918, כנסיית זזארה ב-1921 וכנסיית אקניטה ב-1926.[5] 32°48′08″N 128°54′14″E / 32.802222°N 128.903889°E / 32.802222; 128.903889 旧五輪教会.JPG
011 הכפר אגאמי (江上集落) על האי נארו (奈留島)
(כנסיית אגאמי וסביבתה)
גוטו האי נארו ממוקם בחלק המרכזי של איי גוטו. כפר אגאמי הוקם על רצועת אדמה צרה בעמק הפונה לחוף הצפון-מערבי של האי. כנסיית אגאמי נבנתה בשנת 1918 על שטח קרקע מישורי בצידו הדרומי של העמק הקטן הזה, עם כספים שנאספו מדיג הרינג. כנסיית אגאמי נחשבת לדוגמה הטובה ביותר, מבחינת עיצוב ומבנה, לטיפוס כנסיות העץ שנבנו באזור נגסאקי מהמאה ה-19 ואילך. 32°47′26″N 128°52′48″E / 32.790556°N 128.88°E / 32.790556; 128.88 江上天主堂.JPG
012 קתדרלת אואורה (אנ') (大浦天主堂) נגסאקי ממוקמת על גבעה מול נמל נגסאקי בדרום אזור נגסאקי. המתחם כולל את בית הקהילה, בניין הכנסייה שנבנה בתחילה עבור זרים בתוך מובלעת הברברים של נגסאקי, סמינר לכמרים ובית-ספר נוצרי (ששניהם הוקמו לצורך מיסיון לאחר ביטול האיסור על הנצרות). קתדרלת אואורה נבנתה בשנת 1864, על ידי מיסיונרים שבאו ליפן לאחר פתיחת נמלי המדינה לסחר חוץ באמצע המאה ה-19. היא הוקדשה לעשרים ושישה הקדושים שנרצחו בנגסאקי במאה ה-16. בקתדרלת אואורה התרחש "גילוי הנוצרים הנסתרים": תריסר מקומיים ניגשו לאב פוטיז'אן (צר') וסיפרו לו על דתם הסודית. הישרדותם של נוצרים ביפן עוררה רעש גדול במערב, והביאה לקץ המסורת הנסתרת שלהם ולפתיחת שלב חדש בתולדות ה"קקורה קירישטן". 32°44′03″N 129°52′12″E / 32.734167°N 129.87°E / 32.734167; 129.87 Oura Cathoilc Church.jpg

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]