לדלג לתוכן

אתר הניאנדרטלים בקרפינה

אתר הניאנדרטלים בקרפינה
היסטוריה
תקופות התקופה הפלאוליתית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוג אתר ארכאולוגי עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום
מדינה קרואטיה עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 46°09′56″N 15°51′47″E / 46.165439°N 15.86319°E / 46.165439; 15.86319
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אתר הניאנדרטלים בקרפינה או אתר חוּשְנְיַאקוֹבוֹ (בקרואטית: Hušnjakovo) הוא אתר פלאואנתרופולוגי וארכאולוגי מהתקופה הפלאוליתית התיכונה, השוכן סמוך לעיר קרפינה במחוז קרפינה-זגוריה שבצפון קרואטיה. האתר התפרסם כאחד מאתרי האדם הניאנדרטלי החשובים בעולם, בשל ריכוז גדול במיוחד של שרידי האדם הניאנדרטלי, כלי אבן מהתרבות המוסטרית ושרידי בעלי חיים מהפליסטוקן.

האתר התגלה בשנת 1899 ונחפר בשנים 1899–1905 בידי הגאולוג, הפלאונטולוג והפלאואנתרופולוג הקרואטי דרגוטין גוריאנוביץ'-קרמברגר (אנג'). הממצאים מקרפינה מתוארכים בדרך כלל לכ־125,000–130,000 שנים לפני זמננו, לתקופה הבין־קרחונית האחרונה, והם כוללים כ־900 שרידים אנושיים, אלפי שרידי בעלי חיים ויותר מאלף כלי אבן או פריטי סיתות[1].

בשל חשיבותו המדעית והתרבותית הוכר האתר כאחד מסמלי חקר האדם הקדמון באירופה. סמוך לאתר פועל כיום מוזיאון הניאנדרטלים בקרפינה, שנפתח במתכונתו החדשה בשנת 2010 ומציג את התפתחות האדם, סביבת החיים של הניאנדרטלים ואת תולדות המחקר באתר[2].

האתר נמצא בגבעת חוּשְנְיַאקוֹבוֹ, במערב העיר קרפינה, באזור Hrvatsko Zagorje שבצפון קרואטיה, כ־50 קילומטרים מצפון לזאגרב. הממצא הקדום התגלה במחסה סלע או מערה שקרסה, בתוך מצוק אבן חול מעל נהר קרפיניצה. כיום לא נותרה באתר מערה שלמה כפי שהייתה בעת ההתיישבות הקדומה, אלא בעיקר מצוק אבן חול וסביבה ארכאולוגית־מוזיאלית.

מיקומו של האתר חשוב להבנתו: הוא נמצא באזור מעבר בין המרחב הפאנוני, אזורי גבעות נמוכות ומסדרונות תנועה טבעיים בצפון־מערב הבלקן. בתקופה הפליסטוקנית היה האזור עשיר בבעלי חיים, בצמחייה ובמקורות חומר גלם לסיתות כלי אבן, ולכן היה יכול להתאים לקבוצות ציידים־לקטים ניאנדרטליות.

גילוי וחפירות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

האתר התגלה בשנת 1899, כאשר עבודות חציבה או חשיפה במצוק חוּשְנְיַאקוֹבוֹ הביאו לגילוי עצמות מאובנות ושרידים פרהיסטוריים. דרגוטין גוריאנוביץ'-קרמברגר, מהדמויות המרכזיות בראשית הפלאואנתרופולוגיה הקרואטית, הוזעק למקום וזיהה את חשיבותו המדעית.

בין השנים 1899–1905 ניהל גוריאנוביץ'-קרמברגר חפירות מסודרות באתר. הוא תיעד שכבות גאולוגיות, אסף עצמות אדם, עצמות בעלי חיים וכלי אבן, ופרסם את ממצאיו בשורה של מחקרים ומונוגרפיות. פרסומיו היו בין העבודות הראשונות שעסקו באופן שיטתי באוכלוסייה ניאנדרטלית מאובנת באירופה.

החפירות נערכו בתקופה מוקדמת יחסית בתולדות הארכאולוגיה הפרהיסטורית. אף על פי ששיטות התיעוד והחפירה של סוף המאה ה־19 אינן זהות לסטנדרטים המודרניים, עבודתו של גוריאנוביץ'-קרמברגר נחשבת מפורטת ביחס לזמנה. תיעודו איפשר לדורות מאוחרים של חוקרים לחזור ולנתח את הממצאים, גם לאחר שהמחסה המקורי נפגע ושינה את צורתו.

תיארוך האתר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הממצאים מקרפינה מתוארכים בדרך כלל לסביבות 125,000–130,000 שנים לפני זמננו. תיארוך זה נקבע במחקרים מאוחרים באמצעות שיטות כגון ESR, כלומר Electron Spin Resonance, ותיארוך אורניום־תוריום. התאריך מציב את האתר בשלב בין־קרחוני חם יחסית[3]. במקורות שונים מופיעים מספרים מעט שונים: לעיתים כ־125,000 שנה ולעיתים כ־130,000 שנה. ההבדל אינו מהותי להבנת האתר, והוא משקף שיטות תיארוך שונות, טווחי שגיאה מדעיים והבחנה בין גיל השכבות, גיל הממצאים וגיל ההקשר הסביבתי.

התיארוך חשוב במיוחד משום שהוא מקדים בהרבה את הופעת האדם המודרני באירופה. לכן ממצאים בעלי אפשרות להתנהגות סמלית באתר, כגון טופרי העיט המעובדים, מיוחסים לניאנדרטלים עצמם ולא להשפעה ישירה של הומו ספיינס באירופה.

שרידי האדם הניאנדרטלי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרפינה היא מהאתרים העשירים ביותר בעולם בשרידי אדם ניאנדרטלי. במקורות רשמיים ומחקריים שונים נמסר כי באתר נמצאו כ־900 שרידים אנושיים, המייצגים עשרות פרטים. דף תו המורשת האירופית של האיחוד האירופי מציין כ־900 שרידי אדם מכ־80 פרטים, ואילו מקורות שמרניים יותר, כגון Britannica[4], מציינים לפחות 24 פרטים של ניאנדרטלים, מבוגרים וצעירים כאחד[5].

הפער בין ההערכות נובע משיטות שונות להערכת מספר פרטים מינימלי מתוך אוסף של עצמות ושיניים מפורקות. כאשר יש מאות שרידים מקוטעים, אפשר לספור את מספר העצמות הכולל, את מספר השיניים, או לנסות לחשב כמה אנשים לפחות מיוצגים באוסף. כל שיטה נותנת תמונה מעט שונה.

השרידים כוללים חלקי גולגולת, לסתות, שיניים, עצמות גפיים וחלקי שלד אחרים. הם סייעו רבות להבנת המורפולוגיה של הניאנדרטלים, ובכלל זה מבנה הגולגולת, הלסתות, השיניים, הגפיים והבדלים בין גילאים. אחד הממצאים הידועים הוא גולגולת Krapina 3, הנחקרת עד היום בשל סימנים ייחודיים על עצם המצח[6].

הממצאים מקרפינה תרמו לוויכוחים מדעיים מוקדמים על מעמדו של האדם הניאנדרטלי: האם מדובר במין אנושי נפרד, באוכלוסייה קדומה של האדם המודרני, או בשלב אחר בהתפתחות האדם. כיום מקובל לראות בניאנדרטלים אוכלוסייה אנושית נכחדת, הקרובה מאוד לאדם המודרני, אך בעלת מאפיינים אנטומיים וגנטיים ייחודיים.

כלי אבן ותרבות חומרית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באתר התגלו כלי אבן רבים מהתרבות המוסטרית, התרבות הארכאולוגית המזוהה באירופה ובמערב אסיה בעיקר עם הניאנדרטלים בתקופה הפלאוליתית התיכונה. לפי הערך האנגלי, זוהו באתר 1,191 פריטי אבן, שנמצאו בכל עשר השכבות הגאולוגיות שהוגדרו בידי גוריאנוביץ'-קרמברגר.

הכלים כוללים בעיקר מקרצפים, נתזים וכלים מחודדים או מעובדים לשימוש בחיתוך, עיבוד עורות, עיבוד עץ או טיפול בבעלי חיים שניצודו. מכלול הכלים מתואר לעיתים כמשתייך למסורת מוסטרית בעלת מאפיינים שרנטיים, משום שהמקרצפים מהווים בו חלק משמעותי.

חומרי הגלם ששימשו לייצור הכלים כוללים טוף וולקני, טוף מצוררן, צור, קוורץ, אופאל, כלקדון וסלעים ממוצא געשי. השימוש במגוון חומרי גלם מלמד על היכרות טובה עם סביבת האתר ועל יכולת בחירה וניצול של אבנים מתאימות לסיתות.

חשיבותם של כלי האבן היא בכך שהם מראים שהאתר לא היה רק מקום שבו נמצאו עצמות, אלא גם מקום פעילות של קבוצות ניאנדרטליות. הכלים משקפים התנהגות יומיומית: ציד, פירוק בעלי חיים, עיבוד חומרים, תחזוקת ציוד ושהייה חוזרת במקום.

שרידי בעלי חיים וסביבת החיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לצד שרידי הניאנדרטלים וכלי האבן נמצאו בקרפינה שרידי בעלי חיים רבים מהפליסטוקן. בין המינים שנזכרו במחקרים ובתצוגות האתר נמצאים דוב מערות, איילים, בקר בר, קרנפים קדומים, סוסים, זאבים, שועלים, צבועים, חתוליים ובעלי חיים אחרים. חלק מהמינים מעידים על סביבה מגוונת של יערות, שטחים פתוחים ועמקי נהרות.

הצטברות שרידי בעלי החיים באתר עשויה לשקף כמה תהליכים: ציד בידי ניאנדרטלים, גרירת פגרים בידי טורפים, נפילת בעלי חיים או בני אדם למערה, וכן תהליכי סחיפה, שבירה ושינוי לאחר הקבורה. משום כך פרשנות האתר מחייבת שילוב של פלאונטולוגיה, טפונומיה, גאולוגיה וארכאולוגיה.

הנתונים הסביבתיים מתאימים לתקופה בין־קרחונית חמה יחסית. הדבר חשוב משום שהוא מציג את הניאנדרטלים לא רק כתושבי סביבות קרות וקיצוניות, אלא גם כאוכלוסייה שהתקיימה במגוון תנאים אקלימיים ואקולוגיים.

שאלת שבירת העצמות והסימנים עליהן

[עריכת קוד מקור | עריכה]
העתק של קרפינה 3, המוזיאון הלאומי להיסטוריה של הטבע

אחד הנושאים השנויים במחלוקת במחקר קרפינה הוא פירוש השבירה הרבה של העצמות והסימנים שנמצאו על חלקן. כבר מראשית המחקר הוצעו הסברים שונים, ובהם פירוק מכוון של עצמות, התנהגות טקסית, פגיעה בידי טורפים, דריכה ורמיסה, תהליכי בליה, תנועת משקעים או שילוב של כמה גורמים.

בעבר הועלתה גם השערה של קניבליזם ניאנדרטלי באתר, בעיקר בשל קיטוע העצמות וחלק מהסימנים עליהן. עם זאת, מחקרים מאוחרים יותר נזהרו מלקבל מסקנה זו באופן חד־משמעי. לדוגמה, מחקר על Krapina 3 טען כי הסימנים על עצם המצח אינם מתיישבים היטב עם פירוק רגיל של גופה או עם דגמים מוכרים של טיפול בבשר, והציע שהם עשויים לשקף סוג של טיפול סמלי או טקסי במת[7].

כיום מקובל להציג את הסוגיה בזהירות: האתר מספק עדויות מורכבות להתנהגות ניאנדרטלית ולטיפול בשרידים, אך אין הסכמה מלאה באשר לפרשנות כל הסימנים. דווקא אי־הוודאות הזו הפכה את קרפינה לאתר מרכזי בדיון על גבולות הידע הארכאולוגי ועל הדרך שבה אפשר לפרש שרידים מקוטעים בני יותר ממאה אלף שנה.

טופרי העיט והתנהגות סמלית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
טפרי עיטם לבן-זנב מקרפינה

אחד הממצאים החשובים ביותר מקרפינה במחקר העדכני הוא אוסף של שמונה טופרי עיטם לבן-זנב שנמצאו באתר. במחקר שפורסם בשנת 2015 ב־PLOS ONE נטען כי כמה מהטופרים נושאים סימני חיתוך, ליטוש ושחיקה, וכי ייתכן שהם שימשו כתליון, מחרוזת או חפץ קישוט אחר.

חשיבותו של ממצא זה גדולה במיוחד משום שהוא מתוארך לכ־130,000 שנים לפני זמננו, כלומר זמן רב לפני הופעת האדם המודרני באירופה. אם אכן מדובר בתכשיט או בחפץ קישוט, הרי שהוא עשוי לשמש עדות מוקדמת מאוד להתנהגות סמלית אצל ניאנדרטלים.

מחקר המשך שעסק בניתוח פני השטח של טופר עיט מקרפינה תמך באפשרות שמדובר בעצם שעברה מניפולציה אנושית ולא רק שינוי טבעי[8].

הממצא משתלב במגמה רחבה יותר במחקר הניאנדרטלים, המערערת על תפיסה ישנה שלפיה ניאנדרטלים היו חסרי יכולת סמלית מפותחת. אתרים שונים באירופה ובמערב אסיה מספקים כיום עדויות אפשריות לשימוש בצבעים, קישוטים, נוצות, טופרי עופות דורסים והתנהגויות מורכבות נוספות.

תרומה לחקר מחלות קדומות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד מממצאי קרפינה תרם גם לחקר מחלות עתיקות באדם הקדמון. במחקר שפורסם בשנת 2013 תוארה עצם צלע ניאנדרטלית מקרפינה ובה עדות לגידול שפיר מסוג דיספלזיה סיבית. החוקרים הציגו את הממצא כאחד המקרים הקדומים ביותר הידועים של גידול מסוג זה ברשומת המאובנים האנושית[9].

ממצא זה מדגים את חשיבות האתר לא רק להבנת אנטומיה והתנהגות, אלא גם לפלאופתולוגיה — חקר מחלות ופגיעות באוכלוסיות קדומות. שרידים מאובנים יכולים ללמד על בריאות, תזונה, פגיעות גופניות, מחלות והתמודדות ביולוגית של אוכלוסיות קדומות.

חשיבות האתר בתולדות הפלאואנתרופולוגיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרפינה הוא אתר מרכזי בתולדות חקר האדם הקדמון מכמה סיבות. ראשית, הוא מספק אחת מהסדרות הגדולות ביותר של שרידי ניאנדרטלים מאתר יחיד באירופה. שנית, הממצאים התגלו מוקדם מאוד בתולדות הפלאואנתרופולוגיה, זמן קצר לאחר גילוי מאובני ניאנדרטל הקלאסיים בגרמניה ובמערב אירופה. שלישית, התיעוד של גוריאנוביץ'-קרמברגר איפשר מחקר חוזר ונשנה של החומר במשך יותר ממאה שנה.

האתר תרם לדיון בשאלות יסוד: מהי שונות אנטומית בתוך אוכלוסייה ניאנדרטלית; כיצד חיו הניאנדרטלים; אילו בעלי חיים התקיימו לצידם; כיצד השתמשו בכלים; האם קיימת עדות להתנהגות סמלית; ומה היו היחסים האבולוציוניים בין הניאנדרטלים לבין האדם המודרני.

העובדה שממצאים מקרפינה ממשיכים להיחקר גם במאה ה־21 מלמדת על חשיבותם המתמשכת. טכנולוגיות מחקר חדשות — מיקרוסקופיה, CT, ניתוח פני שטח, תיארוך מתקדם והשוואות סטטיסטיות — מאפשרות לשאול שאלות חדשות על אוסף שנחפר לפני יותר ממאה שנה.

מוזיאון הניאנדרטלים בקרפינה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליד האתר פועל מוזיאון הניאנדרטלים בקרפינה. המוזיאון החדש נפתח בפברואר 2010 והוא חלק ממערך מוזיאוני Hrvatsko Zagorje. תצוגתו עוסקת לא רק בקרפינה עצמה, אלא גם בהתפתחות החיים על פני כדור הארץ, באבולוציה של האדם, בעולם הפליסטוקני ובתרבותם של הניאנדרטלים.

התצוגה כוללת יחידות נושאיות, שחזורים, מיצגים אינטראקטיביים, סרטים, הולוגרמות ודגם גדול המתאר חבורה ניאנדרטלית בסביבת מחסה סלע. מטרת המוזיאון היא להציג את הממצא המדעי לציבור הרחב בדרך חווייתית, אך גם להדגיש את חשיבותו של האתר למחקר העולמי.

המוזיאון ממוקם סמוך לגבעת חוּשְנְיַאקוֹבוֹ, כך שהמבקרים יכולים לשלב ביקור בתצוגה עם סיור באזור האתר המקורי. שילוב זה בין אתר חפירה היסטורי לבין מוזיאון מודרני הפך את קרפינה לאחד ממוקדי התיירות המדעית והחינוכית החשובים בקרואטיה.

הכרה ושימור

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתר חוּשְנְיַאקוֹבוֹ הוכר בקרואטיה כאתר טבע פלאונטולוגי מוגן. הוא נחשב לאתר מורשת מרכזי משום שהוא מחבר בין מחקר מדעי, זהות תרבותית מקומית והיסטוריה אירופית של חקר האדם הקדמון.

האיחוד האירופי מציג את אתר הניאנדרטלים בקרפינה כחלק ממערך תו המורשת האירופית. לפי תיאור האיחוד, הממצאים מקרפינה השפיעו על תאוריות מדעיות שונות בנוגע להתפתחות האדם, לראשית הציוויליזציה ולהבנת חיי קהילות אדם באירופה בתקופת הפליסטוקן.

שימור האתר והמוזיאון קשורים גם לשאלת הנגשת מדע לציבור. קרפינה משמש דוגמה לאופן שבו אתר מחקר בן יותר ממאה שנה יכול להפוך למרכז חינוכי, תיירותי ומוזיאלי מבלי לאבד את ערכו המדעי.

מורשת מחקרית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מורשתו המדעית של אתר קרפינה ניכרת בכמה תחומים: חקר האנטומיה של הניאנדרטלים, תיארוך התקופה הפלאוליתית התיכונה באירופה, חקר טפונומיה של עצמות אדם ובעלי חיים, מחקר כלי אבן מוסטריים, דיון בהתנהגות סמלית של ניאנדרטלים וחקר מחלות קדומות.

האתר חשוב גם מבחינה היסטורית־מדעית: הוא מדגים כיצד ממצא שהתגלה בתקופה מוקדמת של המדע המודרני ממשיך לקבל פרשנויות חדשות. השאלות שנשאלו עליו השתנו עם הזמן: בתחילה התמקדו החוקרים בשאלה "מי היו הניאנדרטלים"; מאוחר יותר נשאלו שאלות על חיי היומיום, הסביבה, הבריאות, ההתנהגות החברתית והיכולת הסמלית שלהם.

בשל מכלול זה נחשב אתר קרפינה לאחד מאתרי המפתח בחקר הניאנדרטלים באירופה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. Museums of Hrvatsko Zagorje, Museums of Hrvatsko Zagorje (באנגלית)
  2. Muzej krapinskih neandertalaca, mkn.mhz.hr
  3. Davorka Radovčić, Ankica Oros Sršen, Jakov Radovčić, David W. Frayer, Evidence for Neandertal Jewelry: Modified White-Tailed Eagle Claws at Krapina, PLOS ONE 10, 11 במרץ 2015, עמ' e0119802 doi: 10.1371/journal.pone.0119802
  4. "Krapina remains | Neanderthal, Croatia, Archaeology | Britannica". Encyclopedia Britannica (באנגלית).
  5. Krapina Neanderthal Site (Krapina, Croatia) - Culture and Creativity, culture.ec.europa.eu, 2024-08-16 (באנגלית)
  6. "Krapina 3". The Smithsonian Institution's Human Origins Program (באנגלית).
  7. David W. Frayer, Krapina 3: Cut Marks and Ritual Behavior?
  8. Davorka Radovčić, Giovanni Birarda, Ankica Oros Sršen, Lisa Vaccari, Jakov Radovčić, David W. Frayer, Surface analysis of an eagle talon from Krapina, Scientific Reports 10, 2020-04-14, עמ' 6329 doi: 10.1038/s41598-020-62938-4
  9. Janet Monge, Morrie Kricun, Jakov Radovčić, Davorka Radovčić, Alan Mann, David W. Frayer, Fibrous Dysplasia in a 120,000+ Year Old Neandertal from Krapina, Croatia, PLOS ONE 8, 5 ביוני 2013, עמ' e64539 doi: 10.1371/journal.pone.0064539