חובלתא
 | |
| היסטוריה | |
|---|---|
| תקופות |
התקופה הרומית בארץ ישראל, התקופה הביזנטית בארץ ישראל, התקופה המוסלמית המוקדמת בארץ ישראל  |
| מיקום | |
| מדינה |
ישראל |
| קואורדינטות | 32°00′26″N 35°07′34″E / 32.007305555556°N 35.126138888889°E |
|
(למפת גוש דן רגילה)   חובלתא | |
  | |
אתר החובלתא הוא אתר ארכאולוגי בנווה צוף, הנקרא על-שם הגבעה הטרשית "גבעת החובלתא".
המקום נזכר לראשונה בתיאור משנת 1864, על ידי הנוסע הצרפתי ויקטור גרן: ”על הר קטן..יש שרידי כפריר שנהרס מן המסד עד הטפחות ונאמר לי כי שמו ח'רבת חבלאתא”.[דרוש מקור] מאז הספיק האתר להיסקר, להיחפר (חפירות הצלה בין השנים) ולהשתקם בעזרת בני הנוער של נווה צוף. האתר ממוקם על גבעה סלעית שלא מתאימה לעיבוד חקלאי כיוון שהיא בנויה ממשטחי סלע גיר גדולים. ברחבי האתר נמצאו מקומות חציבה, מבני מגורים ומבני תעשייה, בורות מים, גתות ומערות קבורה, ועל פי הממצא הקרמי והמטבעות האתר פעל מהתקופה החשמונאית ועד לתקופה הערבית הקדומה, כאשר שיא הפעילות התקיימה בתקופת הבית השני-הרומית מוקדמת.[1]
מיקום האתר[עריכת קוד מקור | עריכה]
גבעה זו משקיפה על דרך מרכזית חשובה, המובילה מאנטיפטריס (ראש העין), לגופנא (הכפר ג'יפנה) שמצפון לרמאללה. דרך זו, המכונה 'מעלה גופנא', שימשה בתקופה הרומית-ביזנטית כדרך המרכזית שקישרה בין קיסריה (הבירה המנהלית) לירושלים (הבירה הדתית) ועברה דרך בירות המחוז היהודיות - תמנה (חורבת תבנה) וגופנא.
הסיור באתר[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסיור באתר החובלתא מתחיל ליד שלט הסבר על האתר. צעידה קצרה מובילה להסתעפות שמאלה שאחרי 3 מטר מובילה לשרידיו של כבשן סיד.
לאחר כ 50 מ' של צעידה בשביל הראשי ממוקם האזור המרכזי בו התגלו הממצאים. במקום ישנם שרידים ברורים של מקווה עתיק [מזוהה לפי המדרגות סמוך לבריכת הטבילה], אבן משקל, קברים עתיקים בעלי 2 סעיפים, אבן שכב ושרידים של גתות.
צעידה קצרה נוספת משם מובילה כנראה ל"אזור התעשייה" של היישוב שהתקיים באתר החובלתא. במקום נראים עיגולים מדויקים רבים ולצידם בורות קטנים. החוקרים משערים שמקום זה היווה מקום ייצור ליין הליסטון[2] - היין המתוק[3] שהיה נסחט בעיגולים אלו זלג לבורות שבצידם ומשם נאסף על ידי היצרנים. ליד מקום זה ישנה סככה רחבת ידיים המשמשת להסברים למטיילים במקום.
ממצאים בחובלתא[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר ההליסטון[עריכת קוד מקור | עריכה]
באתר נמצאת מערכת גדולה של עיגולים חצובים בסלע שלא נמצא כדוגמתה באף אתר בעולם. פרופסור זהר עמר הציע שמדובר במפעל ייחודי בעולם ליצור יין הליסטון (היין של השמש - יין מתוק) בתקופה הרומית. שיטת היצור אמנם נזכרת בספרות הרומית, אך עד היום לא נמצא אתר ארכאולוגי שמתאים לתיאור.[4] מוסכם על פרשנים שהכוונה ליין מתוק שתהליך ייצורו קשור לשמש. מקור המילה הוא ביוונית – "הליאסטון" ומשמעו: בישול (חימום פסיבי) בשמש או דבר שנחשף רבות לשמש.
במדרגת סלע שבאתר נמצאו 16 מתקנים עגולים שקוטרם הממוצע 2.3 מטרים, ועומקם עד כ־10 סנטימטרים. המשטחים נבנו בשיפוע קל, וצמוד לכל אחד מהם יש בור או גומה חצובה (עד 0.75 מ' קוטר, 0.4 מ' עומק.) דומה שתכלית הבורות לאסוף נוזלים מהמשטחים העגולים.
שיטת ייצור היין: הענבים נבצרים מעט לפני שהם מבשילים, והם מיובשים בשמש העזה בתוך המתקנים העגולים שבסלע, כשהם נהפכים שלוש פעמים ביום ולמשך שלושה ימים. עם חשיפת הענבים לשמש למשך יומיים או שלושה ניגרת מהם כמות קטנה של תירוש מתוק שנזל לבורות האיגום. בשלב השני, שהחל ביום הרביעי, נסחטו הענבים הללו במכבש, ובתהליך זה התקבלה כמות גדולה של תירוש, אשר נאספה לקנקנים.
בית בד[עריכת קוד מקור | עריכה]
באתר נמצאו עדויות לקהילה פעילה בחיים יהודיים ובחקלאות. בין הממצאים בית בד לייצור שמן[5], בורות מים, גיתות לייצור יין, מערות קבורה, קברי ארגז, כבשן סיד ומקווה. ועל פי הממצא הקרמי והמטבעות האתר פעל מהתקופה החשמונאית ועד לתקופה הערבית הקדומה, כאשר שיא הפעילות התקיימה בתקופת הבית השני-הרומית מוקדמת.[6]
כבשן סיד[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הוא תנור המשמש לייצור סיד באמצעות שריפת אבן גיר (סידן פחמתי). לצורך ייצור הסיד יש לשרוף את הגיר ולהגיע לטמפרטורה של 900 מעלות צלזיוס. אם בזמן השריפה התנור מגיע לטמפרטורה גבוהה מ-1,000 מעלות, החומר הופך להיות בלתי שמיש. שימוש בייצור סיד ידוע עוד בימי קדם לצורכי בנייה, ייצור פצצות ושימושים חקלאיים.
מקווה טהרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מקווה הטהרה בגבעת החובלתא תועד בשנת 2008, הוא ממוקם בחלקו העליון של האתר והוא כולל גרם מדרגות קטן המוביל לאגן טבילה קטן ומטויח.
מערות קבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]
באתר החובלתא ניתן למצוא את שרידי של קבר מונומנטאלי בעל חדר מבוא רחב ידיים במיוחד שחציבתו הופסקה ובנוסף קברי אצטבאות, קברי ארגז.
צמחייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
באזור אתר החובלתא ניתן למצוא צמחייה ארץ ישראל טבעית ועשירה, הכוללת עצי אלון עצי אלה, עצי זית וצמחים ים-תיכוניים, צומח-סלעים וצמחי תבלין וריח.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ דביר רביב, הישוב בדרום השומרון בתקופות ההלניסטית והרומית לאור תוצאות סקר ארכיאולוגי כרך ב', חיבור לשם קבלת תואר דוקטור באוניברסיטת בר אילן, עמ' 72
- ^ גור א' 1961, יינות ארץ ישראל בימי קדם, טבע וארץ, ג, עמ' 33-39.
- ^ שיאון ע' ועמר ז' 1997, מתקני דריכה בח'ירבת חבלתא, עתיקות 32 ,עמ' 205-2
- ^ פרופ. זוהר עמר, במעבה ההר, תשע"ב
- ^ רפי פרנקל, בית בד קדום, ספריית אדם ועמלו, מוזיאון ישראל, תל אביב, 1986.
- ^ דביר רביב, הישוב בדרום השומרון בתקופות ההלניסטית והרומית לאור תוצאות סקר ארכיאולוגי כרך ב', חיבור לשם קבלת תואר דוקטור באוניברסיטת בר אילן, עמ' 72