א-ראם

א-ראם
الرّام
בתי העיירה א-ראם (ברקע)
בתי העיירה א-ראם (ברקע)
טריטוריה הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית הרשות הפלסטינית
נפה אל-קודס
גובה 768 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיירה 25,595 (2006)
קואורדינטות 31°51′02″N 35°14′00″E / 31.850490°N 35.233285°E / 31.850490; 35.233285
אזור זמן UTC +2
(למפת ירושלים רגילה)
Jerusalem location map with titles2.png
 
א-ראם
א-ראם

אַ-רַּאם היא עיירה בנפת אל-קודס של הרשות הפלסטינית, דרומית מזרחית לעיר רמאללה. חלק מן העיירה כלול בשטחה המוניציפלי של ירושלים, אך מרביתה המכריע מחוץ לגדר ההפרדה. חלק מהחוקרים מזהים את א-ראם עם העיר המקראית רמה, שהייתה מן הערים החשובות בנחלת שבט בנימין.[1][2][3]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העת העתיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוקרים רבים מזהים את המקום כעיר המקראית רמה בבנימין. במקום מצויים שרידי יישוב מהתקופה הפלאוליתית. עיקר הממצאים מאוחרים יותר, וכוללים מבנים מהתקופה הישראלית, בורות מים, מחצבות, חאן ואף שלוש גלוסקמאות עם כתובות בעברית. כתובות אלו, המתוארכות למאה הראשונה לפנה"ס ולמראה הראשונה לספירה, כוללות שמות כגון מרים, יהוחנן ושמעון בן-זכריה.[4]

התקופה העות'מאנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במפקדים שערכה האימפריה העות'מאנית במאה ה-16 מוזכר במקום ישוב בשם א-ראמה. ויקטור גרן תיאר בשנת 1870 את א-ראם ככפר בן כ-200 תושבים[5]. קרבת הכפר לירושלים האיצה את אכלוסו, בפרט במהלך המאה ה-20.

המנדט הבריטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת המנדט הבריטי השתייך הכפר לנפת ירושלים. במפקד האוכלוסין של המנדט הבריטי בשנת 1922 נמנו בכפר 208 תושבים, ובמפקד של 1931 262 תושבים, כולם מוסלמים, ב-51 בתים. לפי סקר הכפרים 1945 בארץ ישראל שערכו רשויות המנדט נאמדה אוכלוסיית הכפר ב-350 תושבים, והכפר השתרע על שטח של 5,589 דונמים[6]. אזור הכפר נכלל בשטח שיועד למדינה הערבית, לפי החלטת החלוקה.

שליטה ירדנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות הסכמי רודוס בתום מלחמת העצמאות, עברה א-ראם לשליטת ממלכת ירדן כמו שאר הגדה המערבית.

שליטה ישראלית ותחת הרשות הפלסטינית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במלחמת ששת הימים בשנת 1967, נכבשה א-ראם על ידי צה"ל. חלקה המערבי של העיירה, הסמוך לתוואי הישן של כביש 60, סופח לישראל והפך לחלק משטחה המוניציפלי של ירושלים, אך רוב הכפר נותר בשליטה פלסטינית. בתקופת האינתיפאדה השנייה, בוצעו 12 פיגועים בירושלים שיצאו מא-ראם, ולאור זאת הוקמה גדר הפרדה בין הכפר לבין ירושלים, כחלק מ"עוטף ירושלים"[7].

א-ראם כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

ע"פ נתוני הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2006 חיו בא-ראם 25,595 תושבים[8], מוסלמים ונוצרים. ישנן הערכות אחרות לפיהן חיים בא-ראם כ-58,000 איש[9] ואף כ-70,000 תושבים[7]. רבים מן התושבים מחזיקים בתושבות ישראלית. בא-ראם נמצא אצטדיון פייסל חוסייני, שהוא אצטדיון הבית של נבחרת פלסטין בכדורגל.

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא א-ראם בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יואל אליצור, ‏מקור המסורת על 'נבי-סמואל', קתדרה 31, אפריל 1984, עמ' 75
  2. ^ הנ"ל, ‏קול ברמה נשמע ושאלת קבורת רחל, באתר "דעת"
  3. ^ יוחנן אהרוני, אטלס כרטא לתולדות המקרא, ירושלים: הוצאת כרטא, 1974, עמ' 11.
  4. ^ Corpus inscriptionum Iudaeae/Palaestinae: a multi-lingual corpus of the inscriptions from Alexander to Muhammad. Vol. IV: Iudaea / Idumaea. Eran Lupu, Marfa Heimbach, Naomi Schneider, Hannah Cotton. Berlin: de Gruyter. 2018. pp. 231–233. ISBN 978-3-11-022219-7. OCLC 663773367.{{cite book}}: תחזוקה - ציטוט: others (link)
  5. ^ א-ראם, אנציקלופדיית 'מפה'
  6. ^ נתונים מסקר הכפרים 1945 בארץ ישראל, שהוצגו מחדש בספר Hadawi, Village statistics 1945, Classification of Land and Area Ownership in Palestine, Beirut, 1970, ומהספר נסרקו לאתר PalestineRemembered.com.
  7. ^ 1 2 אפרת ויס וסלוא עלינאת, החומה בשכונת א-ראם: 70 אלף ינותקו מירושלים, באתר ynet, 16 ביוני 2004
  8. ^ הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה
  9. ^ דברי ראש הכפר ,אתר בצלם