באבא סאלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
באבא סאלי
Baba Sali.jpg
תאריך לידה א' בתשרי ה'תר"ן (26 בספטמבר 1889)
תאריך פטירה ד' בשבט ה'תשמ"ד (8 בינואר 1984)
השתייכות חרדים ספרדים
נושאים שבהם עסק תורה, הלכה, קבלה
תלמידיו הרב מרדכי אליהו

רבי ישראל אבוחצירא (א' בתשרי ה'תר"ן, 26 בספטמבר 1889ד' בשבט ה'תשמ"ד, 8 בינואר 1984) היה רב ומקובל, מוכר בכינוי הבאבא סאלי.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בששים שנותיו הראשונות, (1889-1951) פעל בעיקר במחוז תפילאלת במזרחה של מרוקו, קרוב לגבול עם אלג'יריה. רוב השנים התגורר בערים הסמוכות ריסאני וארפוד, ובין השנים 1920-1940 בעיקר בעיר בודניב, כ-140 ק"מ צפונית מזרחית לריסאני.

תקופת ריסאני[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיר ריסאני שבמחוז תפילאלת. משפחת אבוחצירא נודעה כשושלת רבנים, מקובלים ובעלי מופתים. אביו היה רבי מסעוד אבוחצירא, בכורו של רבי יעקב אבוחצירא בעל ה'אביר יעקב'. הרב ישראל עצמו היה אחיהם של הרב דוד אבוחצירא ושל הרב יצחק אביחצירא, המכונה בבא חאקי. מגיל צעיר הנהיג עצמו בסיגופים: נדר נדר שלא לאכול בשר והיה צם בימי החול. למד שחיטה, מילה וכתיבת סת"ם.

בהגיעו למצוות השיאו אביו לרחמה בת אחותו, שנפטרה כעבור שנתיים בעת לידת בתה, שגם כן לא שרדה. מספר חודשים לאחר מכן נשא בגיל 16 את פריחה אמסלם. נולדו להם תשעה ילדים, אך רק שלושה מהם הגיעו לבגרות: בנם מאיר אבוחצירא (1916-1983); בתם רוחמה (מחצ'י) (1919-2010), שהייתה נשואה לבן דודה אברהם אבוחצירא, רב העיר יבנה, ולאחר מכן של רמלה; שרה, שנולדה בעיר בודניב ב-1927. פריחה נפטרה בשנת 1972 ונקברה בהר המנוחות‏[1].

בי"ב באייר תרס"ח (1908) נפטר האב רבי מסעוד, ובנו הבכור רבי דוד מילא את מקומו. פחות משנה לאחר מכן חילק רבי דוד את סמכויותיו, והבאבא סאלי התמנה לראש הישיבה בריסאני.

בשנת תר"פ (1919) התנהלו קרבות בין התושבים לבין הכובשים הצרפתיים באזור. התושבים חשדו שבני משפחת אבוחצירא שיתפו פעולה עם הכוחות הצרפתיים. בשבת, י"ד בכסלו תר"פ (6 בדצמבר 1919), הוצא רבי דוד להורג בידי מנהיג מקומי. לאחר מכן ברחו הבאבא סאלי ואחיו רבי יצחק אבוחצירא לעיירה בודניב ושם הקימו מחדש את הישיבה. באותו זמן התמנה הבאבא סאלי לרב של מחוז תפילאלת.

נסיעותיו לארץ ישראל והמשך פעילותו במרוקו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת תרפ"ב (1922) נסע לארץ ישראל ולמד בישיבת המקובלים בית אל. לאחר זמן מה חזר לבודניב שבמחוז תפילאלת בהוראת רבו, ראש ישיבת תפילאלת, הרב משה תורג'מן. בשנת תרצ"ג (1933) נסע שוב לארץ ישראל ולמד בחברותא עם רבי עזרא עטיה בישיבת פורת יוסף, וחזר שוב בהוראת רבו. בבודניב נשא לאישה את מרים (1922-1985) בת רבי אליהו אמסלם, שממנה נולדו בין השנים 1938-1948 ילדיהם אביגיל בוסו, הרב ברוך, פנינה אשת רבי דוד יהודיוף ועליזה הראל. מרים נפטרה בשנת 1985 בתאונת דרכים באשדוד[2].

בשנת ת"ש נקרא לכהן כאב"ד בארפוד הסמוכה לריסאני, ובשנת תשי"א (1951) עלה עם אשתו מרים וילדיהם לישראל. הם גרו בשכונת בקעה בירושלים, אך הבאבא סאלי לא אהב את המצב הרוחני ששרר בישראל, ונסע לצרפת ומשם לתוניס ולמרוקו. בסביבות שנת 1954 נשא לאשה את הרבנית סימי (ילידת 1938), בת רבי יעקב בן-שמחון שחיה עד היום בנתיבות. לבנם הראשון קראו מסעוד על שם אביו של הבאבא סאלי, אך הוא נפטר כעבור שבעה חודשים. לאחר מכן נולדה בתם אסתר, אשת הרב ישר אדרעי מנהל ת"ת חב"ד בנתיבות.

עלייתו לארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת תשכ"ד (1964), חזר לארץ עם אשתו סימי ובתו, וגר ביבנה בקרבת חתנו רבי אברהם אבוחצירא, ולאחר מכן באשקלון. בשנת תש"ל (1970) עבר לגור בנתיבות, שם גר עד פטירתו בשנת תשמ"ד (1984).

התפרסם בציבור כעושה מופתים. רבים נהרו אליו כדי לזכות בברכה, בבקבוק מים שזכה לברכתו או בקמע. הבבא סאלי עצמו כמעט ולא כתב קמעות, אולם בחצרו הסתופפו רבנים כותבי קמעות שקיבלו את הסכמתו[3]. האהבה אליו בלטה במיוחד בקרב יוצאי יהדות מרוקו. אגודת ישראל קיבלה את תמיכתו. היה לו יחס חם לתנועת החסידות. בשנותיו האחרונות הידרדרה בריאותו והוא נאלץ להתיר את נדרו שלא לאכול בשר.

רבי ישראל נפטר בנתיבות בד' בשבט ה'תשמ"ד (8 בינואר 1984).

צאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו רבי מאיר אבוחצירא, שאותו ראה רבי ישראל כממשיך דרכו, נפטר בי"ז בניסן ה'תשמ"ג (1983) והוא בן 66 באשדוד. את מקומו של רבי מאיר מילאו בניו, רבי אלעזר אבוחצירא בבאר שבע, רבי דוד חי אבוחצירא בנהריה ורבי רפאל ורבי יקותיאל אבוחצירא באשדוד.

בנו של הבאבא סאלי, רבי ברוך אבוחצירא המכונה "באבא ברוך", הקים לאחר מותו מוסדות בנתיבות.

חתנו הצעיר של הבאבא סאלי הוא הרב ישר אדרעי, מנהל מוסדות בית חב"ד בנתיבות.

קבר הבאבא סאלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – קבר הבאבא סאלי
קבר הבאבא סאלי

קבר הבאבא סאלי נמצא בנתיבות. עליו בניין גדול, וסביבו פארק בצורת חמסה. סביב הקבר התפתחה תעשיית מופתים וסגולות. ביום השנה לפטירתו (ד' בשבט) מתקיימת בקבר הילולה המונית, המושכת רבבות מבקרים, בהם רבנים, אישי ציבור ופוליטיקאים. מדי שנה פוקדים את הקבר כרבע מיליון איש.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב דוד יהודיוף (חתנו), הסבא קדישא
  • ישראל סבא, הליכותיו והנהגותיו, בהוצאת בני הר"ד יהודיוף.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יום ההילולא י"ח ניסן, לפי אתר מוסדות באבא סאלי נתיבות
    מרת פריחה נקראת "ללה ביתה" בכתבה הזו
  2. ^ שלמה גבעון ועזרא ינוב, אלמנת "באבא סאלי" נהרגה בצומת באשדוד, מעריב, 13 ביוני 1985
  3. ^ הרב ד"ר דורון דנינו, "עלייה לחצרות מקובלים ולקברי קדושים בישראל המודרנית, עמודים, חשוון-כסלו התשע"א