באגסי מלון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-colors-emblem-development.svg
ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך. הערך פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.
באגסי מלון
Bugsy Malone
Bugsy Malone.jpg
בימוי אלן פארקר עריכת הנתון בוויקינתונים
הפקה אלן מרשל, דייוויד פוטנאם, רוברט סטיגווד עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט פול ויליאמס, אלן פארקר עריכת הנתון בוויקינתונים
עריכה גרי המבלינג עריכת הנתון בוויקינתונים
מוזיקה פול ויליאמס עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום פטר ביזיו, מייקל סרסין עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית[1]
הקרנת בכורה 1976 עריכת הנתון בוויקינתונים
משך הקרנה 93 דקות[2]
שפת הסרט איטלקית, אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט מוזיקלי, סרט קומדיה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 575,000‏[3]‏ - ‏1,000,000‏[4] ליש"ט
הכנסות 2.8 מיליון דולר[5]
הכנסות באתר מוג'ו bugsymalone
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

באגסי מאלוןאנגלית: Bugsy Malone) הוא סרט גנגסטרים קומי-מוזיקלי אמריקאי-בריטי משנת 1976 שכתב וביים אלן פארקר. סרט זה הוא סרט הביכורים של פארקר. כל שחקני הסרט הם ילדים, ביניהם ג'ודי פוסטר, סקוט באיו, ג'ון קסיסי ומרטין לב בתפקידים הראשיים. הסרט מספר את סיפור עלייתו של באגסי מלון על רקע מאבקי הכוחות בין שני גנגסטרים יריבים - "סם השמן" ו-"דנדי דן".

הסרט, שעלילתו מתרחשת בניו יורק, הוא פארודיה על סרט גנגסטרים בו כל התחמושת של הרובים והאקדחים עשויה קצפת. העלילה מבוססת על אירועים שהתרחשו במציאות בניו יורק ובשיקגו במהלך תקופת היובש, בפרט בדמויותיהם האמיתיות של אל קפונה ובאגס מורן. עם זאת, פרקר עידן במידה ניכרת את העלילה עבור קהל הצופים הצעיר שאליו יועד הסרט, והוא קיבל דירוג "G" בארצות הברית ("מתאים לכל הגילאים").

הסרט הוקרן לראשונה בפסטיבל הקולנוע בקאן ב-1976, שם התחרה על פרס דקל הזהב. הסרט עלה לאקרנים בבריטניה ב-26 ביולי 1976 בהפצת Fox-Rank, בעוד בארצות הברית הסרט הופץ על ידי פראמאונט. הסרט היה להצלחה מסחרית בבריטניה, אך לא באזורים אחרים. הסרט זכה לשבחים מהמבקרים על התסריט, הקטעים המוזיקליים, הנרטיב הייחודי והמשחק (במיוחד של פוסטר).

הסרט נחשב על ידי רבים כאחד הסרטים הגדולים של כל הזמנים. בשנת 2003, הסרט דורג במקום ה-19 ברשימת 100 הסרטים המוזיקליים הגדולים, על פי דעת צופי ערוץ 4 בבריטניה.[6] בשנת 2008, המגזין אמפייר דירג את הסרט במקום ה-353 ברשימת 500 הסרטים הגדולים ביותר בכל הזמנים.[7] הסרט היה מועמד לשמונה פרסי האקדמיה הבריטית לאמנויות הקולנוע והטלוויזיה, ביניהם עבור הסרט הטוב ביותר, מתוכם זכה בשלושה פרסים: השחקנית הטובה ביותר בתפקיד משנה והשחקנית המבטיחה (שניהם הוענקו לפוסטר) ופרס באפט"א לתסריט הטוב ביותר (הוענק לפארקר). הסרט היה גם מועמד לשלושה פרסי גלובוס הזהב, ביניהם לסרט הטוב ביותר - קומדיה או מוזיקלי.

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאפיונר בשם רוקי רובינסון (ג'ון ויליאמס) נורה בקצפת באמצעות רובה אוטומטי על ידי חבר כנופייה יריבה. קולו של קריין ברקע מציג את עצמו כסם השמן (ג'ון קסיסי), בוס של מאפיה והבעלים של ספיק איזי, ואת באגסי מלון (סקוט באיו), סקאוט איגרוף חסר כל ("Bugsy Malone").

בתוך הספיק איזי של סם השמן יש הרבה שירה וריקודים ("Fat Sam's Grand Slam"). סם השמן מודאג שיריבו דנדי דן (מרטין לב) ינסה להשתלט על העסק שלו. בלאוסי בראון (פלורי דאגר), זמרת שאפתנית בתחילה דרכה, מגיעה לאודישן אך סם השמן מוטרד מדי מכדי לראות אותה. באגסי פוגש את בלאוסי בדרכה החוצה והוא מפלרטט איתה. אנשיו של דנדי דן פושטים על המועדון של סם השמן ויורים לכל עבר. דנדי דן ממשיך להשתלט על עסקיו של סם השמן, אשר שולח את כל אנשיו למכבסה בניסיון להכות חזרה, אך הדבר מתגלה להיות מארב שהכינה לו כנופייתו של דנדי דן.

באגסי חוזר אל סם השמן, בניסיון להשיג אודישן לבלאוסי. טלולה (ג'ודי פוסטר), בת-לווייתו של סם השמן, מפלרטטת עם באגסי וגורמת לבלאוסי לקנא. סם השמן מסכים להעסיק את בלאוסי, אך היא מסרבת לדבר שוב עם באגסי ("I'm Feelin' Fine").

סם השמן שוכר את באגסי ללוות אותו לפגישה עם דנדי דן. הפגישה מתגלה להיות מלכודת, אך באגסי עוזר לסם השמן לברוח. אסיר תודה, סם השמן משלם לו 200 דולר. באגסי ובלאוסי מתפייסים ויוצאים יחד לפגישה רומנטית, ובאגסי מבטיח לה שיקח אותה להוליווד. כאשר באגסי מחזיר את המכונית של סם השמן למוסך, הוא מותקף וכל כספו נגנב. בעודו מותקף, נחלץ לעזרתו לירוי סמית' (פול מרפי) שמגרש את התוקפים. באגסי מזהה את הפונטנציאל של לירוי להיות מתאגרף מקצועי, והוא לוקח אותו אל מועדון האיגרוף של ג'ו ("So You Wanna Be a Boxer?"). סם השמן שוב פונה אל באגסי לעזרה, אחרי שעוזרו נאקלס (שרידן ארל ראסל) נהרג בשוגג. בתחילה, באגסי מסרב אך סם השמן מציע לו 400 דולר - הסכום הדרוש לו על מנת לקיים את הבטחתו לבלאוסי. בלאוסי חשה אכזבה כשהיא מגלה שבאגסי עדיין לא קנה את הכרטיסים לקליפורניה ("Ordinary Fool"). באגסי ולירוי עוקבים אחרי אנשיו של דנדי דן למחסן, בו נשמרים הרובים. באגסי מגייס לעזרתו קבוצה גדולה של מובטלים בבית תמחוי ("Down and Out").

באגסי ואנשיו גונבים את הרובים ומביאים אותם אל המועדון של סם השמן, בדיוק בזמן שבו הכנופייה של דנדי דן מגיעה. קרב יריות פורץ בין שתי הכנופיות, וכמעט כל הנוכחים נפגעים מקצפת. כאשר הפסנתרן רזמטז (מייקל ג'קסון) נפגע הוא נהדף אל הפסנתר ומקיש בשוגג באחד הקלידים שמשמיע צליל בס אחד. הצליל משתיק את כל המהומה שבמועדון והקהל מתיישב ומקשיב לרזמטז שמתחיל לבצע את שיר הסיום ("You Give a Little Love") ובהמשך כולם מצטרפים אליו בשירה ובריקודים. היריבים משלימים ומתפייסים, באגסי ובלאוסי עוזבים יחד להוליווד.

שחקנים ודמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם השחקן/ית שם הדמות אודות הדמות
סקוט באיו באגסי מלון מתאגרף לשעבר / סקאוט איגרוף, ממוצא איטלקי-אירי
ג'ודי פוסטר טלולה זמרת, בת-לווייתו של סם השמן וכוכבת מועדון הלילה שלו, אהובתו לשעבר של באגסי
פלורי דאגר בלאוסי בראון זמרת בתחילת דרכה החולמת על קריירה בהוליווד
ג'ון קסיסי סם השמן בוס של מאפיה השולטת בלואר איסט סייד
מרטין לב דנדי דן בוס של מאפיה היריבה לזו של סם השמן
פול מרפי לירוי סמית' בטלן בעל כישרון לאיגרוף
שרידן ארל ראסל נאקלס חבר בכנופייתו של סם השמן
אלבין "האמפטי" ג'נקינס פיזי אחד מעובדיו של סם השמן, ממוצא אפרו-אמריקאי, רקדן סטפס
פול שרלסטין סמולסקי קפטן המשטרה
אנדרו פול או'דרירי שוטר
ג'ף סטיבנסון לואיס חבר בכנופייתו של סם השמן
דונלד וו סנייק אייז חבר בכנופייתו של סם השמן
פיטר הולדר ריצי חבר בכנופייתו של סם השמן
מייקל קירקבי אנג'לו חבר בכנופייתו של סם השמן
דקסטר פלטשר בייבי פייס
דייויסון נייט ג'ו בעל מועדון לאיגרוף
ג'ון ויליאמס רוקסי רובינסון שומר הראש של סם השמן
בוני לנגפורד לינה מרלי כוכבת תיאטרון
מארק קארי אוסקר מפיק תיאטרון
ג'ונת'ן סקוט-טיילור עיתונאי
שרה א' ג'ויס פריסילה זמרת ליווי של טלולה
הלן קורן באנגלס זמרת ליווי של טלולה
קאת'י ספודלינג לורטה זמרת ליווי של טלולה
ויויאן מקקון ולמה זמרת ליווי של טלולה
לין אולבך לולה אשתו של דנדי דן
מייקל ג'קסון רזמטז פסנתרן של סם השמן
לואיז אינגליש מל בלרינה

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרט זה הינו סרט הביכורים של הבמאי אלן פארקר. פארקר סיפר כיצד יצר את עלילת הסיפור: "היו לי ארבעה ילדים קטנים, ובסופי-שבוע היינו נוסעים לקוטג' בדרבישייר. הנסיעה במכונית היתה ארוכה ומשעממת, ואני התחלתי לספר להם סיפור על גנגסטר בשם באגסי מלון. הם היו שואלים אותי שאלות, ואני הייתי ממציע תשובות, בהתבסס על הזכרונות של מצפייה בשידורי סרטים ישנים בתור ילד". בנו הבכור הציע ללהק ילדים בתור הגיבורים של הסרט.[8]

ליהוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבמאי בחר ללהק מספר שחקנים לא ידועים בסרט. כדי למצוא את סאם השמן, ביקר פארקר בכיתה בבית ספר בברוקלין, וביקש את "הילד הכי מטורף בכיתה". התלמידים בחרו פה אחד בג'ון קסיסי, ופארקר נתן לו את התפקיד. פלורי דאגר (אשר גילמה את דמותה של בלאוסי בראון) לוהקה במקור לתפקיד קטן יותר; כאשר השחקנית שלוהקה במקור לתפקיד בלאוסי גדלה עד שהיתה לגבוהה יותר מסקוט באיו (באגסי מלון), דאגר קודמה לתפקיד.[9] בזמן הצילומים, כל השחקנים היו מתחת לגיל 17.‏[10]

פרקר ליהק את באיו לתפקיד הראשי, אחרי שהאחרון יצא בזעם מהאודישן שלו.[8] מאוחר יותר, נזכר בכך באיו ואמר בראיון:

פרשתי מעסקי השעשועים כי לא אהבתי לנסוע למנהטן. בקיצור, רציתי לשחק עם החברים שלי אחרי הלימודים, אבל באותו היום ירד גשם, אז הגעתי לעיר כדי להיפגש עם אלן פרקר. קראתי [את התסריט], אבל קראתי רק בקושי. לא רציתי להיות שם בכלל. הוא היה אנגלי, ואני אפילו לא ידעתי מה זה. הוא היה רק הבחור המוזר הזה עם השיער הארוך, ואני לא ידעתי מה הוא. [צוחק.] אז קראתי את התסריט, השלכתי אותו עליו ויצאתי משם. וזהו זה: קיבלתי את התפקיד עוד לפני שהגעתי הביתה.[11]

המקור באנגלית
I had quit the business, because I didn’t like driving into Manhattan. Well, the long and the short of it is that I wanted to play with my friends after school, but it happened to be raining that day, so I went to the city to meet with Alan Parker. I read it, but I just barely read it. I didn’t even want to be there. He was English, but I didn’t even know what that was. He was just this weird guy with long hair, and I didn’t know what he was. [Laughs.] So I sort of read the script, threw it at him, and walked out the door. That was it: I’d gotten the part before I got home.

מוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פארקר בחר בפול ויליאמס להלחין את הסרט על מנת לקבל צליל מודרני יותר, וגם פשוט משום שהוא מצא חן בעייניו.[12] ויליאמס הלחין את סרטו הכושל של בריאן דה פלמה, "פנטום גן העדן" (1974), אבל כתב גם מספר להיטים שזכו להצלחה עצומה (כגון We've Only Just Begun של הקרפנטרז ו-An Old Fashioned Love Song של ת'רי דוג נייט). לימים, ויליאמס יזכה בפרס אוסקר לשיר המקורי הטוב ביותר על השיר "Evergreen" בביצועה של ברברה סטרייסנד מתוך הסרט "כוכב נולד" (1976).

ויליאמס הרגיש ש"האתגר בשבילי היה לספק שירים ששיקפו את התקופה ... ובכל זאת שמרתי על אנרגיה שתביא את הקהל הצעיר". לדברי פארקר, ויליאמס כתב בעת שהיה בסיבוב הופעות, הקליט שירים בערים שונות, ושלח להוליווד את הקלטות לכשהושלמו. מאחר והקלטות הגיעו זמן קצר כל כך לפני תחילת הצילומים, לא היתה ברירה אלא להשתמש בהן כפי שהן, עם קולותיהם של ויליאמס, ארצ'י האן ואחרים.

הן פארקר והן ויליאמס לא היו מרוצים מהתוצאות. מאוחר יותר, ויליאמס כתב: "אני באמת גאה בעבודה, והדבר היחיד שהיה לי ספק לגביו היה השימוש בקולותיהם של מבוגרים. אולי הייתי צריך לתת לילדים הזדמנות לשיר את השירים". פארקר גם הגיב באומרו: "כשאני צופה בסרט אחרי כל השנים האלו, זהו היבט אחד שאני מוצא אותו מוזר ביותר. קולות בוגרים יוצאים מהפה של הילדים האלה? אמרתי לפול שאני לא רוצה קולות ילדים צווחים והוא פירש זאת כך. כשהקלטות הגיעו, זמן קצר כל כך לפני תחילת הצילומים, לא היתה לנו ברירה אלא ללכת על זה!"[13]

צילומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

החזרות לסרט והצילומים התקיימו באנגליה, בעיקר ב-Pinewood Studios, כאשר צילומי החוץ נערכו ב-Black Park שבבקינגהאמשייר וברדינג שבברקשייר.

צילומי קטעי האקשן הכוללים שימוש בכלי נשק התגלו להיות בעייתיים. ניסויים ראשוניים כללו שימוש בכדורי שעווה מלאים בקרם קצפת אך אלו התגלו להיות מכאיבים. לפיכך, פארקר החליט לנטוש את הרעיון של צילומי ירי הקצפת בצורה ישירה. במקום זאת, הרובים ירו כדורי פינג פונג, ונעשה שימוש בקאט מהיר אל הקורבן מרוח בקצפת על מנת ליצור את הרושם של כלי נשק מהירים.[10]

במבט לאחר, באיו אמר בראיון שחוויית צילומי הסרט היתה "מדהימה":

הפנטזיה של כל ילד: אתה מתלבש כמו גנגסטר, אתה זוכה לירות ברובים שמשפריצים קצפת, אתה נוהג במכונית עם דוושות שנראות כמו מכוניות אמיתיות, ואתה מתחיל לדבר כמו מבוגר ... אתה לא יכול לבקש לעבודה ראשונה טובה יותר ... זה היה פנטסטי![11]

המקור באנגלית
A kid’s fantasy: You get to dress up as gangster, you get to shoot guns that fire whipped cream, you get to drive cars with pedals that look like real cars, and you get to talk like a grown-up. I mean, you couldn’t ask for a better first big gig. Talk about getting you hooked on a business! It was fantastic

תגובות וביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם שיחרורו, הסרט זכה לביקורות חיוביות מאוד מצד מבקרי הקולנוע. באתר Rotten Tomatoes, לסרט ציון של 84% המבוסס על 19 חוות דעת, עם ממוצע דירוג של 6.6 מתוך 10.‏[14] עם זאת, הסרט לא זכה להצלחה מסחרית בארצות הברית והכניס שם רב מעט יותר מ-2.7 מיליון דולר. פראמאונט הפיצו את הסרט בצורה מוגבלת בלבד. על פי פארקר, הסרט "די הצליח" בבריטניה. ב-1985 הסרט הכניס רווח של 1,854,000 ליש"ט.[3]

מדיה ביתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסקול[עריכת קוד מקור | עריכה]

מורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2003, באגסי מלון עקף את פנטום האופרה, את Cats ואת המלך ואני, והגיע למקום ה-19 ברשימת מחזות הזמר הגדולים, כפי שנבחרו על ידי צופי ערוץ 4 הבריטי באנגליה.[6] הסרט מדורג במקום 353 ברשימת המגזין אמפייר משנת 2008 של 500 הסרטים הגדולים ביותר של כל הזמנים.[7]

עיבוד תיאטרוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלן פארקר כתב עיבוד תיאטרוני לסרט הקולנוע, עם מוזיקה מאת פול ויליאמס. המחזמר הוצג לראשונה בוסט אנד ב-1983 בתיאטרון הוד מלכותה שם הוצג 300 פעמים. הפקה זו בויימה על ידי מייקל דולנץ בהשתתפות קתרין זיטה-ג'ונס‎ בת ה-14 בתפקיד טלולה. בשנת 1997 הפיק National Youth Music Theatre גירסה משלו, שהועלתה ב-Queen's Theatre בכיכובם של שרידן סמית' בת ה-16 ג'יימי בל בן ה-11.‏[15] המחזמר הועלה מחדש גם ב-2015 ושוב ב-2016 ב-Lyric Theatre.‏[16] הפקה זו היתה מועמדת לפרס אוליבייה עבור המחזמר המחודש הטוב ביותר.[17]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Detail view of Movies Page". www.afi.com. 
  2. ^ "BUGSY MALONE (U)". British Board of Film Classification. 13 באפריל 1976. בדיקה אחרונה ב-4 במאי 2013. 
  3. ^ 3.0 3.1 Alexander Walker, National Heroes: British Cinema in the Seventies and Eighties, Harrap, 1985 p 86
  4. ^ Kelly, Matthew (2003-12-31). "Bugsy Malone". After They Were Famous. Season 3. Episode 18. ITV.
  5. ^ "Bugsy Malone (1976) - Box office / business". Internet Movie Database. Amazon.com. בדיקה אחרונה ב-2 בדצמבר 2011. 
  6. ^ 6.0 6.1 "100 Greatest Musicals – Broadcast Christmas 2003, Channel 4 (UK). Presented by Denise Van Outen". thecustard.tv. The Custard. 2003. אורכב מ-המקור ב-16 October 2007. בדיקה אחרונה ב-18 ביוני 2008. 
  7. ^ 7.0 7.1 The 500 Greatest Movies of All Time – #400–301 empireonline.com; Empire Online. Retrieved 3 June 2010.
  8. ^ 8.0 8.1 Parker, Alan; Baio, Scott; Dickson, Andrew (13 באוקטובר 2015). "How we made Bugsy Malone". The Guardian. בדיקה אחרונה ב-13 באוקטובר 2015. 
  9. ^ Clark, Nick (12 באפריל 2015). "Florrie Dugger: The downside of growing up with Bugsy Malone". The Independent. אורכב מ-המקור ב-14 August 2016. 
  10. ^ 10.0 10.1 Bugsy Malone – Trivia IMDB. Retrieved 3 June 2010.
  11. ^ 11.0 11.1 Will Harris, "Scott Baio talks Chachi, Bob Loblaw, and Howard Cosell", AV Club 3 April 2014 accessed 7 April 2014
  12. ^ Bugsy Malone DVD Special Edition PaulWilliamsCoUK.Plus.com David Chamberlayne. Retrieved 3 June 2010.
  13. ^ Paul Williams – Bugsy Malone Soundtrack PaulWilliamsCoUK.plus.com; David Chamberlayne. Retrieved 3 June 2010.
  14. ^ "Bugsy Malone (1976)". Rotten Tomatoes. Flixster. בדיקה אחרונה ב-9 בינואר 2016. 
  15. ^ "Bugsy Malone: Show History", MTIshows.com, accessed July 16, 2016
  16. ^ Shenton, Mark. "Bugsy Malone, review of Lyric Hammersmith's Olivier nominated revival", LondonTheatre.co, June 27, 2016
  17. ^ "Olivier awards 2016: complete list of nominations", The Guardian, February 29, 2016