באדולינה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
באדולינה
מידע כללי
מאת גבי ניצן
איורים איילת זורר
שפת המקור עברית
הוצאה
הוצאה "ידיעות אחרונות - ספרי חמד"
מספר עמודים 155
קישורים חיצוניים
מסת"ב מסת"ב 9654487004
הספרייה הלאומית 001834631, 003713590

באדולינה הוא ספר פנטזיה מאת הסופר הישראלי גבי ניצן.[1] הספר, שיצא בהוצאת "ידיעות אחרונות - ספרי חמד" בשנת 1999 ואויר על ידי איילת זורר, טיפס בהדרגה לצמרת רשימת רבי המכר וזכה להצלחה מסחרית גדולה לאורך זמן ממושך. הספר מקדם רעיונות של אינדיבידואליזם, אהבת החיים, שחרור מכבלים וחתירה למימוש עצמי.

עלילת הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

באדולינה היא ממלכה קטנה באירופה, בת 16,204 תושבים. מיקומה סודי, היא מובלעת בתוך מדינה אירופאית אחרת, תושבי באדולינה אינם משתתפים בבחירות ואינם יכולים להתגייס לצבא במדינה בה היא מובלעת, אך הם בעלי דרכון של אותה מדינה, בנוסף שפתם הבאדולינית אינה מורכבת מהרבה מילים. התוצר המקומי המיוצא ביותר הוא ריבת חצילים.

בבאדולינה ישנם מלך ומלכה המתגוררים בארמון המכוסה כולו בשיחי בוגנוויליה. אך למעשה, תפקיד המלך והמלכה הוא סמלי בלבד, לשמש דוגמה לאזרחים ולהזכיר להם את חובתם להיות מאושרים. בפועל, באדולינה היא אנרכיה ואיש אינו מושל בה. המוטו הלאומי של באדולינה הוא "טוב להיות בריא ושמח מחולה ואומלל" בבאדולינה אין חתונות רק חגיגות אהבה, שאותן אפשר לקיים כמה פעמים שבוחרים, ואין סכו"ם, אוכלים עם הידיים.

בספר "באדולינה" זוכה גבי ניצן להכיר את מלך ומלכת באדולינה (במהלך שהותו בהודו) ויחד הם חוזרים לארץ הקודש במטרה להעלות את רמת האושר העצמי של כל אדם, ורמת האופטימיות הכללית בארץ. מלך ומלכת באדולינה מנסים על ידי קסמם האישי להוציא ולבטא את המלך האישי שבכל אדם.

הפולמוס סביב הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

המסרים הטמונים בספר עוררו פולמוס, שראשיתו במאמר של גדי טאוב[2] בעיתון הארץ. טאוב טען כי הפופולריות שלה זכה הספר מעידה על התחזקות העמדה הקפיטליסטית הקיצונית בישראל, וכי המסר של הספר עולה בקנה אחד עם מדיניות בנימין נתניהו שכיהן אז כשר האוצר. המאמר גרס כי בספר מסתתרת תפישה, הרסנית בעיני טאוב, שלפיה כל אדם עומד לעצמו ואין מקום לסולידריות חברתית (ולכן גם למדינת הרווחה). אימוץ הערכים שבספר לא יוביל לחברה חופשית של פרטים מאושרים, אלא לעולם של ניכור ובדידות. ניצן דחה במאמר תגובה[1] את הביקורת, וטען כי טאוב לא הבין נכונה את ספרו, וכי ההתבוננות העצמית שהוא מטיף לה לא תוביל לניכור אלא להפך. עוד הסביר ניצן כי הספר מבוסס על חוויות אמיתיות שעבר, שטאוב ראה בהן בטעות משמעות סמלית. למשל, תיאור של עוזב קיבוץ שפתח עסק פרטי מצליח אינו קשור לביקורת על ערכי התנועה הקיבוצית, כפי שסבר טאוב, אלא מבוסס על קורות חייו של אדם שפגש ניצן במציאות. הפולמוס נמשך במאמר תגובה של שלי יחימוביץ'[3] שצידדה בעמדת טאוב, ובתגובה נוספת של ניצן,[4] שבה שלל את האפשרות לקריאה פוליטית של באדולינה ואת החיבור בינו לבין אידאולוגיה כלשהי: "'באדולינה' עוסק במשהו הרבה יותר ראשוני, שקודם בהרבה לאידאולוגיה. הוא עוסק בערכו העצמי של היחיד".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]