באמיאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
באמיאן (מחוז)
بامیان
אתר המורשת בנד-י אמיר
אתר המורשת בנד-י אמיר
מדינה / טריטוריה אפגניסטןאפגניסטן אפגניסטן
מושל מוחמד טהיר זהיר
בירת המחוז באמיאן
שפה רשמית דארי, פשטו
שטח 14,175 קמ"ר
גובה 3,042 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ במחוז 425,500 (2021)
קואורדינטות 34°45′N 67°15′E / 34.75°N 67.25°E / 34.75; 67.25 
אזור זמן UTC+4:30

לחצו כדי להקטין חזרה

איראןטורקמניסטןאוזבקיסטןטג'יקיסטןסיןדה-פקטו פקיסטןדה-פקטו הודוהודופקיסטןנימרוזהלמנדקנדהארזאבולפכתיכאח'וסתפכתיאלוגרפראהאורוזגאןדאיכונדיננגרהארכונרלגמאןקאבולכאפיסאנורסתאןפנג'שירפרוואןמיידאן ורדכבאמיאןע'זניבגלאןגורבאדגיספאריאבג'וזג'אןהראתבלח'סר-י פולסמנגאןקונדוזתח'ארבדח'שאן
מפה

באמיאןפרסית/דארי: ولایت بامیان) הוא אחד מתוך 34 מחוזות אפגניסטן. המחוז ממוקם במרכז המדינה והיותו ממוקם על גבי רכס הרי הינדו-כוש הופכת אותו להררי. זהו המחוז הגדול ביותר באזור הזארהסתאן (ארצם של ההזארים) ולאורך ההיסטוריה שימש בתור מפגש תרבויות מרכזי עולמי, דוגמה לכך ניתן לראות בפסלי בודהה בבמיאן, אשר הושמדו בתקופת האמירות האסלאמית של אפגניסטן.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היסטורית, באמיאן ממוקם על גבי דרך המשי, מה שהשפיע על קישורו ההיסטורי של האזור לתרבויות הינדיות, בודהיסטיות, הלניסטיות, פרסיות, ערביות, טורקיות ועוד. ההוכחה המרכזית לקיומה של התרבות הבודהיסטית היא מתקופת הממלכה ההודית גנדהארה, לפני עלייתה של הממלכה האחמנית, כאשר נוצרו שני פסלי הבודהה בבאמיאן שנותרו עומדים מאות שנים לאחר שהאסלאם עלה באזור ונהרסו לבסוף בשנת 2001 עקב דרישות הממשל הרדיקלי של הטליבאן על אפגניסטן.

נתונים כלליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחוז באמיאן ממוקם במזרח אפגניסטן. אוכלוסייתו המונה כ-400,000 בעיקרה מורכבת מבני הזארה; עם נוודי פרסי שיעי ברובו, עם 16% בני שבט סאדאת, 15% טג'יקים ועוד מגוון קבוצות אתניות שמייצגות חלקים פחותים באוכלוסייה הכוללת, כגון טטרים, קיזילבאשים ופשטונים. גידול חקלאי ובעלי חיים הוא העיסוק העיקרי של התושבים ואילו עבודת בית היא משנית. חיטה, שעורה ותפוחי אדמה נשארים מזה שנים הגידולים הפורחים. במסגרת משק הבית מגדלים בעיקר כבשים, עזים וסוסים. במחוז ישנם 279 מוסדות חינוך ו-24% מכלל האוכלוסייה יודעים אוריינות. ישנם 30 בתי חולים ו-23 קופות חולים. רק ל-21% מכלל האוכלוסייה ישנה זמינות למקורות מים 24 שעות ביממה הכוללים נהרות, מעיינות, בארות ועוד. רכס הינדו-כוש מאפיין את הטופוגרפיה ההררית של המחוז ומאפשר מעבר נרחב של נהרות ומאגרי מים.

המושל, מוחמד טהיר זהיר, הוא הזארי אתני שכיהן במגוון תפקידים ברחבי ממשלת אפגניסטן. הוא פיקד על כוחות הקרקע בבאמיאן בין השנים 2001–2004 והיה דוברו של נשיא אפגניסטן אשרף גאני אחמדזאי במהלך הבחירות ב-2014. מינויו של זהיר למושלות נתקל בהתנגדות עזה מצד גורמים מקומיים והאוכלוסייה בהתבסס על האשמות בחוסר יכולת ואפליה גזעית. על פי הדיווחים מונה מושל חדש מצד הטליבאן במהלך פברואר 2016, אך זהותו אינה ידועה.

ביטחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי מגוון דיווחים, לטליבאן לא הייתה כל השפעה בבאמיאן החל מנובמבר 2018. ניתן לקשר את היציבות היחסית של בבאמיאן ללכידות החברתית בקרב תושביה, האוכלוסייה ההזארית השיעית מתנגדת נחרצות לטליבאן הסוני. עם זאת, התקפות על מחסומי המשטרה על ידי מורדי הטליבאן התרחשו ביולי 2018. כל הנפות של באמיאן מסווגות תחת שליטת הממשלה האפגנית. 4 תקריות הקשורות למורדים דווחו בתקופת ינואר 2018 - פברואר 2019 (ממוצע של 0.1 אירועים בשבוע). דוגמאות לאירועים כוללים התקפה של מורדי הטליבאן ביולי 2018 על כמה מחסומי משטרה בנפת קהמרד, הרג זקן שבטי אחד וחטיפת ארבעה אזרחים הזארים.

בסוף נובמבר 2018 עצרו הרשויות האפגניות את מנהיג המיליציה ההזארית באשמת תקיפת כוחות הביטחון וכן על סחיטת נוסעים בידי חמושים בעודם עוברים על כבישים המהירים במחוזות באמיאן, גור ווורדכ. תועדו 7 נפגעים אזרחיים (הרוג אחד ו-6 פצועים) בשנת 2018, המייצגים 1.5 קורבנות אזרחיים לכל 100,000 תושבים. הגורמים העיקריים לנפגעים אזרחיים היו מוקשים, ואחריהם פיגועים מעל פני השטח בשטחים ציבוריים. בתקופה שבין 1 בינואר 2018 – 28 בפברואר 2019 נעקרו 8 אנשים מביתם במחוז באמיאן, כולם הועברו למקומות אחרים בתוך שטח המחוז. באותה תקופה עקרו 3,091 אנשים למחוז באמיאן ממחוזות אחרים, עקב השקט היחסי במחוז.

חלוקה מנהלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

נפות מחוז באמיאן

מחוזות אפגניסטן מחולקות ליחידות שלטוניות בשם "נפות", להלן הנפות של מחוז באמיאן ואוכלוסייתן.

  • באמיאן – 80,900
  • כהמרד – 35,300
  • פנג'אב – 66,300
  • סאיע'אן – 23,300
  • שיבאר – 28,700
  • ווראס – 106,000
  • יכאולאנג – 85,000

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא באמיאן בוויקישיתוף