באנג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
באנג מזכוכית

באנגתאית: บ้อง, "קנה חלול") הוא כלי עישון המורכב מבקבוק ובחלקו התחתון מחובר צינור דק (הנקרא 'מבחנה') אשר בקצהו קונוס (הקרוי 'ראש'). בעת השימוש בו על הבאנג להכיל בתוכו כמות קטנה של מים המשמשים לקירור העשן וסינון חלקיקים כבדים מהעשן. השימוש העיקרי בבאנג הוא עישון קנאביס לתוצריו השונים, וכן בתוצרים ג'אראס וחשיש, אך גם סמים אחרים כדוגמת סלוויה דיווינורום ואף לעישון טבק. עישון בבאנג מתבצע על ידי קביעת החומר לעישון בקונוס ("ראש") שבקצה המבחנה היוצאת מצד הבאנג, שריפתם ושאיפת העשן דרך הפיה.

בשל היותו כלי פשוט ניתן לייצר את הבאנג באופן ביתי מבקבוק פלסטי או מכל דומה, או לרכוש באנג זכוכית. גרסה של באנג הקרויה "באקט" (Bukket) היא ביסודה אלתור ביתי שמרכיביו הם דלי ובקבוק משקה.

עישון באמצעות באנג מביא להשפעה חזקה ומהירה יותר של הסם מאשר בגלגול לסיגריה וזאת בשל כמות הסם הגדולה יחסית הנצרכת בפרק זמן קצר ובנוסף מהסיבה שהחומר הפעיל המרכזי (THC) בקנאביס מתאדה בטמפרטורות גבוהות (צינורית המתכת או הזכוכית מאפשרות הגעה לטמפרטורות גבוהות מאשר נייר). אמצעי זה חוסך את שאיפת הכימיקלים המצויים בנייר הגלגול שנשרף (העשוי על פי רוב מנייר אורז או קנאביס). מרבית החומרים הרעילים הנמצאים בעשן (למשל עשן הטבק המשמש לעיתים לדילול הקנאביס) מסיסים במים (בעוד שמסיסות ה-THC במים נמוכה עד מאד) ומעבר העשן במים מקרר אותו, ומקטין את כמות החומרים המזיקים המגיעים לריאות המעשן. שאיפת העשן החם עלולה לגרום לנזקים ודלקות בקנה הנשימה.

בישראל אישרה הכנסת ב-24 ביוני 2008 תיקון לפקודת הסמים המסוכנים[1], שבו נאסר ייצורם ושיווקם של כלים המשמשים לצריכת חומרים אסורים, כגון באנג (וזהו גם הכלי היחידי שנכתב בפקודה), ונקבע עונש מאסר של חמש שנים למפר הוראה זו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא באנג בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]