באנגסמורו
 |
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| |
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. | |
| |||
| המנון לאומי | המנון באנגסמורו | ||
|---|---|---|---|
| ממשל | |||
| משטר | ממשל פרלמנטרי | ||
| ראש המדינה | ווא'לי | ||
| ווא'לי | עבדול ראוף מקאקואה | ||
| ראש הרשות המבצעת | ראש הפרלמנט | ||
| ראש הפרלמנט | פנגליאן באלינגונג | ||
| רשות מחוקקת | הרשות המחוקקת של באנגסמורו | ||
| רשות שופטת | הרשות השופטת של באנגסמורו | ||
| היסטוריה | |||
| הקמה | |||
| הקמה | 25 בינואר 2019 | ||
| ישות קודמת | האזור האוטונומי במינדנאו המוסלמית | ||
| כלכלה | |||
| מטבע | פסו פיליפיני (₱) | ||
| שונות | |||
| https://bangsamoro.gov.ph/ | |||
באנגסמורו הוא בפיליפינים, הוא אזור מינהלי בפיליפינים הממוקם בחלק הדרום-מערבי של האי מינדנאו. באנגסמורו שהחליף את האזור האוטונומי במינדנאו המוסלמית (ARMM), הוקם עם אשרור החוק הבסיסי שלו, חוק באנגסמורו האורגני, לאחר משאל עם מחייב מבחינה משפטית בן שני חלקים במינדנאו המערבית שנערך ב-21 בינואר וב-6 בפברואר 2019. האשרור אושר מספר ימים לאחר מכן, ב-25 בינואר, על ידי ועדת הבחירות (COMELEC).[1]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקמת בנגסאמורו הייתה שיאה של מספר שנים של שיחות שלום בין ממשלת הפיליפינים למספר קבוצות אוטונומיות; ובמיוחד חזית האסלאמית לשחרור מורו (MILF), שדחתה את תוקף האזור האוטונומי במינדנאו המוסלמית וקראה להקמת אזור עם יותר סמכויות שהועברו מהממשלה הלאומית. הסכם המסגרת מכונה " ההסכם המקיף על בנגסאמורו" נערך בין הממשלה הלאומית לחזית האסלאמית לשחרור מורו בשנת 2014. לאחר משא ומתן ודיונים מתמשכים על סעיפים מסוימים, הקונגרס של הפיליפינים יצר ואשרר חוק יסוד לאזור, המכונה "חוק בנגסאמורו האורגני" ; הצעת החוק נחתמה ב-26 ביולי 2018.
אף על פי שאלות בנוגע לחוקתיות האזור, שכן היה מאמץ מערכת פרלמנטרית באזור של מדינה עם מערכת ממשל נשיאותית, לא ניתנה פסיקה שיפוטית נגד החוק האורגני וכתוצאה מכך נערך משאל עם בשני חלקים: אחד על ידי אזרחי האזור האוטונומי במינדנאו המוסלמית שקבע האם לפזר את האזור האוטונומי במינדנאו המוסלמית ולהחליפו באופן מיידי בבנגסמורו, ולאחר אישור החלק הראשון,[2] חלק שני נלקח על ידי רשויות מקומיות ומחוזות שכנות במחוזות לנאו דל נורטה וקוטאבאטו בנוגע להעברתן לאזור בנגסמורו.[3] כתוצאה מהחלק השני של משאל העם, 63 מחוזות בקוטאבאטו הועברו לממשלת בנגסמורו, והוסיפו לשטח האזור האוטונומי.[4]
בנגסאמורו תפס את מקומו של האזור האוטונומי במינדנאו המוסלמית כאזור האוטונומי היחיד בפיליפינים בעל רוב מוסלמי.[5] ממשלת באסנגמורו נחשבת לקרקע ניסויים לדיון הרחב יותר על רפורמה חוקתית ופדרליזם בפיליפינים.
ב-9 בספטמבר 2024, בית המשפט העליון של הפיליפינים, בהצבעה פה אחד, אישר ברובו את חוקתיותו של החוק האורגני של באנגסמורו, אך הכריז על מחוז סולו כלא חלק מהאזור האוטונומי עקב הצבעת הרוב הפשוט שלו נגד הכללתו בו במהלך משאל העם על האוטונומיה של באנגסמורו בשנת 2019.[6]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של באנגסמורו
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ פרלמנט באנגסמורו
- ^ Daphne Galvez, Zubiri: Overwhelming ‘yes’ vote for BOL shows Mindanao shedding its history of conflict, INQUIRER.net, 2019-01-22 (באנגלית)
- ^ Bong S. Sarmiento, 21 of 67 villages in North Cotabato join BARMM, INQUIRER.net, 2019-02-07 (באנגלית)
- ^ Paterno Esmaquel II, 63 out of 67 barangays in Cotabato to join Bangsamoro region, RAPPLER, 2019-02-08 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Anushka D. Kapahi, Gabrielle Tañada, The Bangsamoro Identity Struggle and the Bangsamoro Basic Law as the Path to Peace, Counter Terrorist Trends and Analyses 10, 2018, עמ' 1–7
- ^ SC Upholds Validity of Bangsamoro Organic Law; Declares Sulu not Part of Bangsamoro Region – Supreme Court of the Philippines (באנגלית אמריקאית)
