בארות בני יעקן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מפה של נדודי בני ישראל משנת 1641

בארות בְּנֵי-יַעֲקָן או בני יעקן הוא שמו של מקום הנזכר במקרא כאחת מתחנות (ה-28 במספר) בני ישראל במסעם לאחר יציאת מצרים. במדרש מבואר כי במקום הזה התרחשה מלחמה כבדה בין בני שבט לוי לבין אלו מבני ישראל שביקשו לחזור למצרים.

האתר נזכר מספר פעמים בתנ"ך, כולן בהקשר של תחנות בני ישראל במדבר. כגון הנאמר בספר במדבר: "וַיִּסְעוּ מִמֹּסֵרוֹת וַיַּחֲנוּ בִּבְנֵי יַעֲקָן" (ספר במדבר, פרק ל"ג, פסוק ל"א).

סדר המסעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתלמוד התקשו בסתירת הפסוקים. בספר במדבר, כפי שהובא לעיל, נאמר שבני ישראל נסעו ממסורות לבני יעקן, ואילו בספר דברים נאמר שנסעו מבני יעקן למוסרה: "וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל, נָסְעוּ מִבְּאֵרֹת בְּנֵי-יַעֲקָן מוֹסֵרָה; שָׁם מֵת אַהֲרֹן וַיִּקָּבֵר שָׁם, וַיְכַהֵן אֶלְעָזָר בְּנוֹ תַּחְתָּיו" (ספר דברים, פרק י', פסוק ו').

חז"ל ישבו את סתירת הפסוקים. לפיהם, בני ישראל לאחר מיתת אהרן בהור ההר, נסתלקו ענני הכבוד שהגנו על העם, העם פחד ממלחמה עם מלך ערד, ורצה לחזור למצרים. בני ישראל חזרו בפועל עד לבני יעקן, ומשם הלכו שוב למוסרה, עד שנלחמו בהם שבט לוי והחזירו אותם חזרה[1].

אמנם פרשנים אחרים ניסו ליישב את סתירת הפסוקים על פי הפשט:

  • הרשב"ם הסביר שמשמעות הפסוק "נסעו מבארות בני יעקן מוסרה" היא שבני ישראל נסעו מבני יעקן שליד מוסרה, או מבני יעקן, לשם הגיעו ממוסרה.
  • אבן עזרא כתב ש"בני יעקן" הוא מקום אחד, אך "בארות בני יעקן" הוא מקום אחר[2], והכוונה לקדש.
  • רמב"ן דחה את פירוש ראב"ע, וכתב ששמות מקומות ואנשים מופיעים באופן קבוע בצורות שונות מעט במקומות שונים בתורה. לפיכך הציע ליישב את הסתירה בדרך אחרת, לפיה בחשמונה היו בארות, אך מאחר שבארות אלו שימשו את אנשי בני יעקן שהיו הולכים לאותן בארות על מנת להשקות צאנם נקרא המקום "בארות בני יעקן".

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פירוש רש"י על ספר דברים, פרק י', פסוק ו'.
  2. ^ כן נכתב בפירוש "הדר זקנים" על פסוק זה.


תחנה קודמת:
מוסרות
נדודי בני ישראל במדבר תחנה הבאה:
חור הגידגד