בארי צימרמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בארי צימרמן
בארי צימרמן.png
לידה 23 בדצמבר 1951 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 2 באוגוסט 2016 (בגיל 64) עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק משורר עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

באֵרי צימרמן (23 בדצמבר 19512 באוגוסט 2016) היה פובליציסט ומשורר ישראלי, מראשי תנועת ההתחדשות היהודית בתנועה הקיבוצית. בין השאר הרצה במכללת "עלמא", במכינה הקדם-צבאית "בני ציון" בתל אביב ובמדרשת השילוב נטור.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד במושבה נחלת יהודה שליד ראשון לציון. כשהיה בן שנתיים עבר עם אביו, דוד צימרמן, מורה ופרשן של מקורות ישראל, לקיבוץ משמר השרון, שם למד והתחנך עד 1969. יצא לשנת שירות בקריית שמונה (1970) והיה ממקימי גרעין "עודד". לאחר תום שירותו בצה"ל שב למשמר השרון ויצא ללמוד ב"סמינר אורנים" בחוגים למחשבת ישראל ולספרות.

שיריו הראשונים פורסמו ב-1968 בכתב העת "שדמות" וב"משא". ב-1978 התמנה לעורך הרבעון "שדמות", כתב העת של התנועה הקיבוצית, וכיהן בתפקיד זה עד 1981. באותה שנה יצא לאור ספר שיריו הראשון דיבור המתחיל, בהוצאת הקיבוץ המאוחד. הנושאים של שיריו הראשונים ליוו אותו כל חייו: התמודדות עם העבר היהודי וגיבורי הספרות היהודית ובמקביל התמודדות עם השירה המודרנית ועם חיי הפרט בקיבוץ ובעיר.

ב-1982 עבר עם משפחתו לקיבוץ גבעת חיים איחוד ולימד היסטוריה, מקרא וספרות בחטיבה העליונה של בית הספר התיכון האזורי "חוף הכרמל" במעגן מיכאל (1982–1993). ב-1993 יצא עם משפחתו לשליחות של שלוש שנים בצפון אמריקה. עם שובו חזר להוראה ולימד בבית הספר התיכון האזורי "מעיין" בקיבוץ עין החורש, עד 2005. במקביל הצטרף לצוות המורים של מכללת "עלמא", בה לימד עד מותו.

היה פרשן מקרא ועסק רבות בפרשת השבוע. פרשנותו מתאפיינת בבקיאות מעמיקה במקרא ובפרשניו מצד אחד, וביכולות לשונית וספרותית מרשימות מצד אחר. את פרי עבודתו זו פרסם בספריו הרבים. היה פעיל במכון "שיטים", מכון החגים שבבית השיטה.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דיבור המתחיל, 1981, בהוצאת הקיבוץ המאוחד.
  • בובר לימוני תנ"ך סחט, 1994, בהוצאת תמוז ואגודת הסופרים.
  • דורש טוב לתורה, דרשות-שיר על מבחר פסוקים מפרשות השבוע, 2002, בהוצאת מחברת שדמות המדרשה באורנים.
  • אלוהים גדול, כמה מאמרים מקובצים, מכון יצחק, 1999.
  • חד גדיא וגדיא, עם בוג'ה (בנימין יוגב), מכון החגים, בית השיטה, 1999.
  • השריקה והמקלדת, מסות ושירים, 1990.
  • היום השביעי, יוצרים ישראלים כותבים על השבת שלהם, עם מירי גרז'י, משכל 2001.
  • דורש טוב, דרשות שיר לפרשות השבוע, מכון יצחק, 2001.
  • המ"ם הסופית של אלוהים, 2 שירים ושש מסות, קשר תרבות יהודית לכל, 2006
  • בוא אלי פסוק נחמד, 60 דרשות, קשר תרבות יהודית לכל, 2011[2]
  • שירי סמוטרקי, 37 שירים, 2015

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכּתביו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יאיר שלג, יהודי השמש ויהודי הירח, מקור ראשון, מוסף "שבת", 17 באוגוסט 2016, 17 באוגוסט 2016
  2. ^ אורית פראג, ונחמד הפסוק להשכיל, בבלוג "אלף נודדת", 12 בינואר 2012