באר הגולה (המהר"ל מפראג)
באר הגולה[1] הוא ספר שכתב המהר"ל מפראג והודפס לראשונה בחייו בשנת שנ"ח[2], שבו הוא דוחה טענות נגד דברי חז"ל בתלמוד. בין היתר עוסק הספר בנושאים הבאים: סמכותם של חז"ל להרחיב את התורה באמצעות דרישתה ותיקון תקנות, חכמתם הגדולה של חז"ל הן בתורה והן במדעי הטבע, ביאור למדרשי הלכה ואגדה שנראים תמוהים או לא מובנים. רוב הרעיונות בספר מתבססים על מדרשי אגדה רבים המתבארים בספר, כמו שאר ספריו של המהר"ל. בשונה משאר ספריו, המהר"ל השתמש בספר זה במידה רבה בכתיבה בחרוזים.
הספר מחולק לשבע חלקים המכונים "בארות". בסוף הבאר השישי, המהר"ל מבקר באופן חריף את השקפותיו של ר' עזריה מן האדומים על האגדה.
הספר באר הגולה הוא ספר נפרד מסדרת הספרים הגדולה שהמהר"ל תכנן לכתוב, אך לעיתים יש בו הפניות אל ביאורים שנכתבו בהם. על פי דברי המהר"ל בהקדמתו לספר, הספר נכתב כספר המשך לתפארת ישראל העוסק בתורה שבכתב, ובתורו הוא עוסק בתורה שבעל-פה.
חלקי הספר
[עריכת קוד מקור | עריכה]הספר מחולק לשבעה חלקים המכונים "בארות", מלבד ההקדמה:
- הבאר הראשון - מים קדושים. התמודדות מול הטענה כי חכמי המשנה והתלמוד גרעו ממצוות התורה או הוסיפו עליהן, כתקנות וגזירות חז"ל, על אף האיסור המפורש בתורה "לא תוסיפו ולא תגרעו".
- הבאר השני - מים טהורים. תשובות המהר"ל על הטענה כי בתקנות וגזירות חז"ל נקבעו דינים ונאסרו איסורים הרחוקים מן הסברה הישרה.
- הבאר השלישי - מים מתוקים. עוסק בטענה שחז"ל פירשו את התורה נגד פשט הפסוקים ואף באופן הנוגד את כללי הדקדוק והמבטא.
- הבאר הרביעי - מים חיים. ביאור מדרשי חז"ל המייחסים לאלוהים פעולות ותכונות אנושיות, כגון בכי, תפילה, צורך בקורבן לכפרה והנחת תפילין.
- הבאר החמישי - מים עמוקים. עוסק בטענה שיש במדרשי חז"ל סיפורים בלתי הגיוניים ודברי גנאי בנושאי צניעות.
- הבאר השישי - מים אדירים. תשובות המהר"ל לטענה כי דברי חז"ל הנוגעים במדעים, ברפואות ובסדרי הטבע אינם נכונים.
- הבאר השביעי - מים טהורים. על הטענה כי בדברי חז"ל נמצאו דברי תוקפנות וזלזול כנגד עמי הארץ והגויים.
במהדורת לונדון נוספו לספר פירושים של המגיד מקוזניץ על שלושה ממאמרי המהר"ל, וכן הספר "דרשות מהר"ל", דרשות שנשא המהר"ל בזמנים שונים. הדרשה הארוכה ביותר היא "דרוש על התורה", אותה נשא בחג השבועות שנ"ב בפראג (יחד עם "דרוש על המצוות").
מהדורות
[עריכת קוד מקור | עריכה]פירושים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- באר הגולה למהר"ל מפראג - עם ביאור 'בארה של מרים', מאת הרב מרדכי נויגרשל, ירושלים: הוצאת יהדות מזווית שונה, תשס"ז.
- באר הגולה - עם פירושים והערות מהרב יהושע דוד הרטמן, שני כרכים, מכון ירושלים, תשס"ג.
- דבור ומחשבה - באר הגולה - עם פירוש גולה עמוקות, מאת הרב שלמה טולידאנו, הוצאת הספרייה הספרדית.
דפוסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פראג, שנ"ח (1598; דפוס ראשון).
- נובידבור, תקס"ד (1804).
- זיטומיר, תר"כ (1859).
- לונדון, תשכ"ד (1964).
- ירושלים, הוצאת תפארת (יחד עם הספרים 'נר מצווה' ו'אור חדש'), תשע"ה (2015).
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- באר הגולה, דפוס ראשון, באתר HebrewBooks.
- באר הגולה, מהדורת ירושלים תשל"ב, באתר היברובוקס
- הרב יהושע דוד הרטמן (עורך), באר הגולה – כרך ראשון, ירושלים תשס"ג, באתר היברובוקס
- באר הגולה, באתר "דעת"
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ על אופן הניקוד של השם, ראו אליאב פרינס, ספר "באר הגולה" למהר"ל - כיצד יש לקרוא את שם הספר?, המעיין תמוז תשע"ב; אלי גורפינקל, "באר הגולה" למהר"ל מפראג – השם ומשמעותו, קונטרס ד, תשע"ג
- ^ שער הדפוס הראשון
ספרי המהר"ל מפראג | |
---|---|
|