באר היטב
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת |
יהודה אשכנזי מטיקטין, זכריה מנדל בן אריה לייב  |
| סוגה |
פירושים על שולחן ערוך |
  | |
באר היטב הוא חיבור על השולחן ערוך, שנדפס עם השולחן ערוך בכל המהדורות הנפוצות.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
החיבור המודפס כיום במהדורות השולחן ערוך והמשנה ברורה, חובר (על חלק אורח חיים ואבן העזר) על ידי רבי יהודה אשכנזי רבה של טיקטין (המכונה בפוסקים 'מהרי"ט'), והושלם על ידי ר' זכריה מנדל בן אריה לייב מבעלז (על חושן משפט ויורה דעה).
חיבור זה משלים ונסמך על חיבור קדום יותר בעל שם זהה שחיבר רבי ישעיה בן רבי אברהם הלוי[1].
נכתבו חיבורים נוספים בשם "באר היטב", שלא זכו להיות נפוצים כמוהו. רבי משה פרנקפורט חיבר אף הוא "באר היטב" על חלק "חושן משפט", ור' יהודה אשכנזי חיבר אף הוא "באר היטב" על חלק "יורה דעה". אך חיבורים אלו נפוצים פחות, ואינם מודפסים בשולי השולחן ערוך מהדפוסים המצויים.
הפסיקה המובאת בבאר היטב תואמת בדרך כלל את נוסח אשכנז ואת מנהגי האשכנזים בפולין. ישנן חצרות חסידיים שמקובל בהן ללמוד את הספר, ולהעיר על ההבדלים בין מנהגיהם לאלו הרשומים.[2]
סקירת המהדורות[עריכת קוד מקור | עריכה]
קודם לחיבורו של רבי יהודה אשכנזי, הוציא לאור באמסטרדם בשנת תס"ח רבי ישעיה בן רבי אברהם, מצאצאיו של הט"ז, חיבור בשם זה, שמטרתו לסכם בתמציתיות את פסקי ההלכה המבוארים בחיבורים מגן אברהם וטורי זהב (הט"ז), בהשמטת הפלפולים ההלכתיים הנלוים, בשילוב פסקי הלכה מספרים אחרים, ומתוך מגמת קיצור. המחבר היה שרוי בעוני, ולכן הדפיס את חיבורו בקיצור גדול מדי. חיבור זה זכה לפופולריות רבה בזמנו, ונדפס בשמונה מהדורות.[3] חיבור זה אינו מצוי כיום.
רבי יהודה אשכנזי נטל על עצמו את המשימה להשלים את מפעל הבאר היטב, ברוח החיבור המקורי, ובהשלמת מקורות חדשים רבים שריכז מספרי השו"ת. במקומות רבים הוא חולק על מחבר הבאר היטב הקודם. החיבור נדפס לראשונה באמסטרדם בשנת תק"ב. חיבור זה הוא בין הבודדים המקיפים את כל ארבעת חלקי השולחן ערוך.
בשנת תקי"ג נדפס החיבור פעם נוספת באמסטרדם, בשילוב הוספות בשם "אבן העוזר" מתוך חיבורו של רבי עוזר מקלמינטוב, ועוד הוספות מאת המגיה שהוכנסו בסוגריים מרובעים.
בשנת תקכ"ט נדפס החיבור פעם נוספת באמסטרדם, והפעם גם בשילוב הוספות בשם "אשל אברהם" מאת רבי אברהם אופנהיים, שחלקן שולבו בגוף הטקסט של הבאר היטב וחלקן נדפסו בנפרד, בשוליים.
בדנציג נדפסה מהדורה נוספת בשנת תר"ה ובה שולבו בתוך הבאר היטב כמה הוספות מתוך החיבור בית מאיר של רבי מאיר פוזנר.
במהדורות שלפנינו, לרוב לא ניתן להבחין בין המקור שיצא מתחת ידו של רבי יהודה אשכנזי, לבין הוספותיהם של האבן העוזר, האשל אברהם והבית מאיר. במהדורות השולחן ערוך המוהדרות לאחרונה, כמו זו הנדפסת על ידי מכון ירושלים, באה בעיה זו על תיקונה, ובסיום כל הוספה מצוין מי הוא מחברה.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- א. י. גולדראט, מיעוט דמות של ספרים, תגים א-ה, מאמרים על ההבדלים שבין חבורי ה"באר היטב" השונים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
באר היטב, באתר ויקיטקסט- הרב יחיאל דוב ולר, מהדורות באר היטב לשו"ע [א], בתוך: ישורון - יז, ירושלים תשס"ז, עמ' תתכה-תתלז, באתר HebrewBooks
- הרב יחיאל דוב ולר, מהדורות באר היטב לשו"ע [ב], בתוך: ישורון - יט, ירושלים תשס"ז, עמ' תתלה-תתנז, באתר HebrewBooks
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ נפטר בשבת קודש י באייר ה'תפ"ג כאשר שהה בדרכו לארץ ישראל ושהה במלון בעיר מוהילוב הוא אשתו ובתו.
- ^ הרב יצחק אייזיק אייכנשטיין מייסד חסידות קומרנה הרבה להשוות את פסיקותיו כנגד ספר זה.
- ^ א.י גולדראט, ספרי ה"באר היטב" לחלק אורח חיים, תגים ד, עמ' 39-24, באתר אוצר החכמה
| פרשני הטור והשולחן ערוך | ||
|---|---|---|
| על כל החלקים | באר הגולה • באר היטב • ב"ח • ביאור הגר"א • בית יוסף • דרכי משה • כנסת הגדולה • ברכי יוסף | |
| על אורח חיים | מגן אברהם • ט"ז • פרי חדש • שערי תשובה • מחצית השקל • שולחן גבוה • מטה יהודה • פתח הדביר • תוספת שבת • מחזיק ברכה • פרי מגדים • משנה ברורה • שתילי זיתים • כף החיים (סופר) • מור וקציעה | |
| על יורה דעה | ש"ך • ט"ז • מחצית השקל • פרי חדש • פתחי תשובה • כרתי ופלתי • שלחן גבוה • שבט יהודה • דגול מרבבה • מחזיק ברכה • פרי מגדים • כף החיים (סופר) • בית הלל • חידושי הרי"ם • ערוגות הבושם | |
| על אבן העזר | חלקת מחוקק • בית שמואל • פתחי תשובה • בית הלל • חידושי הרי"ם • אבני מילואים | |
| על חושן משפט | סמ"ע • ש"ך • ט"ז • פתחי תשובה • אורים ותומים • נתיבות המשפט • קצות החושן • חידושי הרי"ם | |