בבינגטוניט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בבינגטוניט
בבינגטוניט (שחור) על פרהניט
בבינגטוניט (שחור) על פרהניט
בבינגטוניט (שחור) על פרהניט
תכונות המינרל
הרכב כימי Ca2(Fe2+,Mn)Fe3+SisO14(OH)
מערך קריסטלוגרפי טריקליני
צורת הגביש הגבישים קצרים (עד 3 ס"מ) פריזמתיים או לוחיים שפאותיהם מקווקוות.
צבע ירוק כהה, חום כהה עד שחור
ברק זגוגי
שקיפות אטום, שולי הגביש, וגבישים דקים שקופים למחצה
פצילות מושלמת על {001} וטובה על {010} ו־{100}
שבירה בלתי שווה
קשיות 6-5.5 בסולם מוס
משקל סגולי 3.4-3.2
שרטוט חום עד אפור
מידע נוסף מגנטיות חלשה
מינרלים נלווים קוורץ, פרהניט, סטילביט, גארנט, אלביט, הורנבלנדה, אורתוקלז, אפידוט, היולנדיט, חבזיט וזאוליטים נוספים

בבינגטוניט הוא מינרל אינוסיליקטי - סיליקט במבנה בצורת שרשרת - של שרשרת בודדת, בגוון ירוק-שחור, המכיל סידן וברזל, ובדרך כלל גם מעט מנגן.

תכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרכב כימי וקריסטלוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוסחת המבנה הכימי של בבינגטוניט טהור היא Ca2Fe2+Fe3+Si5O14(OH), אלא שבדרך כלל בבינגטוניט מכיל כמות קטנה של מנגן המחליפה חלק מקטיוני הברזל בערכיות 2, ולכן הנוסחה המדויקת יותר היא Ca2(Fe2+,Mn)Fe3+Si5O14(OH). המינרל יוצא דופן בכך שהברזל בערכיות 3 מחליף לחלוטין את האלומיניום, יסוד נפוץ מאוד בין המינרלים הסיליקטיים. המינרל יוצר תמיסה מוצקה עם מנגנבבינגטוניט - Ca2(Mn,Fe2+)Fe3+SisO14(OH) - מינרל שבו יש יותר מנגן מאשר ברזל בערכיות 2.

הבבינגטוניט מתגבש במערכת הטריקלינית, חבורת סימטריות נקודתית "טריקלינית רגילה" (או גם טריקלינית-פינקואידית) () וחבורת סימטריות מרחבית "". הפרמטרים של תא היחידה הם : Å‏‏a=7.50‏, b=12.18Å‏, c=6.68Å, וגודל הזוויות הן α=86.3°‏, β=93.59°‏ ו-γ=112. 19°.‏[1]

תכונות פיזיקליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבבינגטוניט מופיע בטבע כגבישים פריזמתיים או לוחיים קצרים (עד 3 ס"מ) שפאותיהם מקווקוות, בדרך כלל כשהם מצפים חללים בסלע. לבבינגטוניט יש פצילות מושלמת בכיוון אחד ({001}) וטובה בשני כיוונים ({010} ו־{100}), והוא נשבר בצורה בלתי שווה. הקשיות של המינרל בינונית, 6-5.5 בסולם מוס, ומשקלו הסגולי הממוצע 3.3 גרם לסמ"ק. לבבינגטוניט יש מגנטיות חלשה.

תכונות אופטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אופטית המינרל הוא דו-צירי שלילי. מקדמי השבירה של הבבינגטוניט הם: nα=1.700‏, nβ=1.710‏ ו-nγ=1.725. גבישי הבבינגטוניט אטומים עד שקופים למחצה בגבישים דקים או בקצוות הגביש, וצבעם ירוק כהה, שחור ירקרק, שחור חום עד שחור. הבבינגטוניט ניחן בנפיצה חזקה ובפליאוכרואיזם (עד כמה משתנה צבע המינרל בהתאם לזווית בה מסתכלים בו) חלש. הוא נראה ירוק כהה מזווית אחת, חום-סגול מזווית שנייה וחום בהיר עד חום כהה מזווית שלישית.[2]

גילוי ומקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

המינרל נתגלה לראשונה ב-1824 בסמוך לעיירה ארנדל (Arendal) בירת מחוז מזרח אדגר (Aust-Agder) שבנורווגיה. המינרל סווג לראשונה על ידי ארמן לוי שקרא לו על שמו של הרופא והמינרלוג האירי ד"ר ויליאם בבינגטון (William Babington‏; 1833-1756)

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבינגטוניט היא מינרל מבוקש על ידי אספני מינרלים בשל היותו נדיר, בייחוד כאשר נוצרת ניגודיות בין בבינגטוניט כמינרל כהה מאוד על זאוליטים בגוון בהיר.

הבבינגטוניט הוא המינרל הרשמי של מדינת מסצ'וסטס בארצות הברית.

מקור ותפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבבינגטוניט מצוי בעורקים בפגמטיטים גרניטים או דיוריטים. כמו כן בסלעים געשיים מאפיים כשהוא מצפה חללים יחד עם זאוליטים, ובסלעים מותמרים כדוגמת גנייס וסקארן.

הבבינגטוניט הוא מינרל נדיר למדי. מקומות בהם ניתן למצוא את גבישי טובים של המינרל כוללים את מכרה בראסטד (Brastad) באויסטאד (Øyestad) בסמוך לעיירה ארנדל (Arendal) בירת מחוז מזרח אדגר (Aust-Agder) שבנורווגיה (המקום בו נתגלה המינרל לראשונה); גרונסיוברג (Gronsjöberg) במחוז דלארנה (Dalarna) שבשוודיה; הרבורנזילבך (Herbornseelbach) במדינת הסן שבגרמניה; בוונו (Baveno) בפיימונטה שאיטליה; בדבונשייר (Devonshire) שבאנגליה; מיטני במחוז קוצ'י שביפן; נורילסק בסיביר שברוסיה; גבישים יפהפיים ממחצבת ליין (Lane's quarry) וסטפילד (Westfield) במחוז המפדן, ובגבעת בלוברי (Blueberry Hill) בסמוך לווברן (Woburn) במחוז מידלסקס (Middlesex) במדינת מסצ'וסטס (כאמור, הבבינגטוניט הוא מינרל רשמי של המדינה), ובמחצבת דירפילד (Deerfield quarry) במחוז פרנקלין (Franklin) בניו ג'רזי שבארצות הברית.[3]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פרויקט rruff
  2. ^ פרויקט rruff
  3. ^ לרשימה המלאה ניתן להיעזר באתר Mindat‏.