בג"ץ אל-על נתיבי אויר לישראל נגד יונתן דנילוביץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אל-על נגד דנילוביץ'
Emblem of Israel.svg
בית המשפט העליון
ההחלטה ניתנה ב-30.11.94
שם מלא של המקרה: בג"ץ 721/94 אל-על נתיבי אויר לישראל נ' דנילוביץ' ואחרים, פ"ד מח(5) 749 (1994)
דחיית הערעור (ואישור פסיקת בית הדין הארצי לעבודה) – אסור למעבידים להפלות בין עובדיהם על בסיס זוגיות ממין שונה.
המותב
חברי המותב: השופטים אהרן ברק, דליה דורנר ויעקב קדמי (שופט)
דעות בפסק הדין
המשנה לנשיא ברק והשופטת דורנר קבעו שאל-על שללה הטבה על בסיס נטייה מינית בלבד ולכן מדובר בהפליה אסורה על בסיס שיקולים לא רלוונטיים.
השופט קדמי קבע שבני זוג מאותו המין אינם בני זוג, ומכיוון שהחובה ליחס שווה קיימת רק ביחס ל"שווים", אין חובה להשוות את היחס בין בני זוג הטרוסקסואלי לבני זוג מאותו המין.
תקדימים עליהם הסתמכה ההחלטה
ע"ע נג/160-3 אל-על נתיבי אוויר לישראל בע"מ נ' יונתן דנילוביץ'

בג"ץ 721/94 אל-על נתיבי אויר לישראל נ' יונתן דנילוביץ ובית הדין הארצי לעבודה, שניתן בשנת 1994, הוא פסק-הדין הראשון של בית המשפט העליון העוסק באפליה על רקע נטייה מינית, ובו נקבע כי מעבידים אינם רשאים להפלות, במתן הטבות לעובדיהם, בין בני זוג ממינים שונה לבני זוג מאותו המין.

בשנת 1989 הגיש יונתן דנילוביץ', דייל בחברת אל על, באמצעות האגודה לזכויות האזרח בישראל, תביעה נגד אל על בבית הדין האזורי לעבודה בגין אפלייתו בזכות לכרטיסי טיסה חינם לבן זוגו, לעומת בני זוג שאינם בני אותו המין. בית הדין פסק לטובת דנילוביץ', וקבע שהמדובר בהפליה אסורה על-פי חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, שתוך כדי התנהלות התביעה המשפטית תוקן, (בינואר 1992)‏[1] וקבע מפורשות כי אסורה אפליה בגין נטייה מינית.

חברת אל על ערערה על פסק הדין בבית הדין הארצי לעבודה, והפסידה גם שם. החברה לא השלימה עם תוצאה זו, ועתרה לבג"ץ כנגדה. בשנת 1994 דחה בג"ץ את עתירתה של חברת אל על, ואישר את פסקי הדין של בית הדין האזורי לעבודה ושל בית הדין הארצי לעבודה.

סדרת פסקי דין אלה, ובפרט פסיקת בג"ץ, היוותה פריצת דרך בהכרה בזכויותיהם של זוגות הומוסקסואלים בישראל.

תחילת הסכסוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

על-פי ההסכם הקיבוצי בחברת "אל על" זכאי כל עובד קבוע בחברה לקבל אחת לשנה כרטיסי טיסה ללא תשלום (או בהנחה) בעבורו, ובעבור "בן/בת זוגו (בעל/אשה)". על-פי הסדר קיבוצי שכונה "הוראות מקצועיות" הוענקו, מ-1 בינואר 1986, כרטיסי טיסה גם "לידוע/ה בציבור כבעל/כאשה של עובד/ת החברה אם בני הזוג חיים ביחד במשק בית משותף כבעל ואשה לכל דבר ועניין ואין באפשרותם להינשא לפי החוק".

יונתן דנילוביץ, דייל ב"אל על", פנה לחברה ב-21 בינואר 1988 בבקשה להכיר בשותפו לחיים כ"בן זוגו" לעניין הזכות לכרטיס טיסה. הוא הבהיר כי הוא מקיים מערכת יחסים יציבה ומתמשכת (מאז שנת 1979) עם בן זוגו, וזו מתבטאת, בין השאר, בניהול משק בית משותף ומגורים משותפים בדירה פרטית שנרכשה במאמץ משותף. החברה, "לפנים משורת הדין" "ובאופן חד פעמי", כדבריה, נענתה לבקשתו, אך לאחר מכן סירבה לבקשות דומות שלו.

הדיון בבית הדין האזורי לעבודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות סירוב החברה, פנה דנילוביץ, ב-7 בפברואר 1989 לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, בתביעה שבית הדין יצהיר על זכותו לקבל כרטיסי טיסה בעבור שותפו לחיים, כפי שאל על נוהגת להעניק לבני-זוגם של עובדיה. בהסכמת הצדדים נקבע כי תחילה תידון השאלה העקרונית האם עובד אל על זכאי לכרטיסי הטיסה בעבור בן-זוג שהוא בן אותו המין. בית הדין האזורי (השופט יצחק לובוצקי ונציגי הציבור עוזרי ופנחס)[2] החליט כי הוראת ההסכם הקיבוצי (שלפיו הזכות לטובת ההנאה מוענקת ל"בן/בת זוגו") אינה מעניקה זכות לשותפו לחיים של עובד, ואין בכך הפליה פסולה. לעומת זאת, הוראת ההסדר הקיבוצי, המעניקה טובת הנאה לידועים בציבור (חרף היותם פסולי חיתון) אך אינה מעניקה אותה טובת הנאה לבני-זוג מאותו מין (אשר אף הם אינם יכולים להינשא) היא הפליה אסורה, לאור הוראות חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, תשמ"ח-1988. על-פי הוראות סעיף 2 לחוק זה, כפי שתוקן במהלך הדיון, בינואר 1992‏[1], לא יפלה מעביד בין עובדיו לעניין תנאי העבודה "מחמת מינם, נטייתם המינית, מעמדם האישי או היותם הורים". לפיכך נפסלה ההוראה המפלה בהסדר הקיבוצי.

הדיון בבית הדין הארצי לעבודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברת "אל על" ערערה לבית הדין הארצי לעבודה. בית הדין הארצי (הנשיא מנחם גולדברג, סגן הנשיא סטיב אדלר, השופט יצחק אליאסוף ונציגי הציבור רות בן ישראל, אברהמוביץ, פרידמן וגלין) דחה את הערעור[3]. נפסק כי דנילוביץ אינו זכאי להנחה על-פי ההסכם הקיבוצי, שכן הדיבור "בן/בת זוגו (בעל/אשה)" אינו כולל בן-זוג מאותו מין, וכן אינו נופל לגדרם של "ידוע/ה בציבור כבעל/כאשה של עובד/ת" שבהסדר הקיבוצי, משום שידוע בציבור, בהקשרו של ההסדר הקיבוצי, אינו כולל בני זוג מאותו מין. עם זאת נפסק, כי מצב דברים זה מהווה הפליה פסולה על בסיס נטייה מינית, המפר את עקרון השוויון הקבוע בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, כפי שתוקן בשנת 1992, ולפיכך זכאי דנילוביץ (מיום 2 בינואר 1992, הוא יום כניסתו לתוקף של התיקון לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה[1]) לטובת ההנאה שמטעמים מפלים לא הוענקה לו.

פסיקת בג"ץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברת אל על עתרה לבג"ץ כנגד בית הדין הארצי לעבודה (אמנם בית המשפט העליון אינו יושב כערכאת ערעור על פסיקתו של בית הדין הארצי לעבודה, אך ניתן לעתור לבג"ץ כנגד פסיקה של בית הדין שנפל בה פגם מהותי).

פסק הדין בבג"ץ ניתן על ידי השופטים אהרן ברק ודליה דורנר כנגד דעת המיעוט של השופט יעקב קדמי, ובו נדחתה עתירתה של אל על.

בנימוקיו ציין המשנה לנשיא ברק:

"הרעיון המונח ביסוד הענקתה של טובת ההנאה הוא אפוא חיים משותפים לתקופה מסוימת (הקבועה בהסדר הקיבוצי), המעידה על תא חברתי הדוק שביסודו חיי שיתוף. על רקע הקשר זה, ברור בעיניי כי שלילתה של טובת הנאה זו מבן-זוג מאותו מין מהווה הפליה ופגיעה בשוויון. אכן, הטעם היחיד לשלילת טובת ההנאה מחבר לחיי שיתוף מאותו מין הוא בנטייה המינית. זאת ותו לא. שוני זה אינו רלוואנטי כלל לעניין הנדון (תמיכה בתא חברתי הדוק, המבוסס על חיי שיתוף). מבחינתו של העניין הנדון, עניין לנו בהבחנה שהיא שרירותית ובלתי הוגנת: וכי הפרידה מבן-זוג מאותו מין קלה יותר מפרידה מבן-זוג מהמין השונה? האם חיי השיתוף בין בני אותו מין שונים הם, מבחינת יחסי השיתוף והאחווה וניהול התא החברתי, מחיי שיתוף אלה בין בני-זוג ממין שונה?"

השופטת דורנר הסכימה עם התוצאה שאליה הגיע המשנה לנשיא ברק, וציינה:

"מסכימה אני לתוצאה המוצעת על ידי המשנה לנשיא. עם זאת, לדעתי, זכותו של המשיב אינה נובעת אך מחוק שוויון ההזדמנויות, אלא נובעת היא מעקרון השוויון בכללותו, שנקלט זה כבר בתחום יחסי העבודה. לשיטתי, חוק שוויון ההזדמנויות, בנוסחו המקורי, שיקף את עקרון השוויון בין המינים אך לא ייסד אותו."

השופט קדמי, בדעת מיעוט, פסק שיש לקבל את העתירה. אף שגם עליו מקובל עקרון השוויון, הוא ציין:

"אין לך פגיעה בעקרון השוויון, אלא בין "שווים"; ומקום שמדובר במי שאינם שווים, אין לראות בנקיטת טיפול שונה כלפיהם לעומת אחרים השונים מהם משום הפליה נפסדת, אלא משום הבחנה נסבלת גרידא". במקרה שלפנינו, קבע, "המדובר בשני "זוגות" שונים לחלוטין על-פי מהותם; האחד, הדו-מיני (נשוי ושאינו נשוי) הוא "זוג", ואילו האחר – החד-מיני – אינו אלא "צמד"; ועל-כן אין בהטבה עם האחד משום הפליה לאי הענקת ההטבה למשנהו."

בעקבות פסק הדין[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז פסק דין זה פסיקת בתי המשפט בישראל מכירה דה-פקטו בזוגות הומוסקסואלים, בעיקר במסגרת עקרון "ידועים בציבור", המסדיר בעיקר את ענייניהם של זוגות הטרוסקסואלים שלא נישאו באופן רשמי. הסדר זה מעניק לזוגות הומוסקסואלים מעמד טוב יותר מהמקובל במדינות רבות בעולם המערבי. אף על פי כן, מעמדם החוקי של ההומוסקסואלים בישראל מוסדר רק באופן חלקי. בנושאים כגון דיני ירושה, אימוץ, אזרחות, ביטוח לאומי, משכנתאות, מיסוי מקרקעין ועוד, לא קיימת בחקיקה התייחסות להומוסקסואלים, ועקב כך נדרשת פנייה לבתי משפט במקרים רבים. בבתי המשפט ובבג"ץ תלויים ועומדים מספר הליכים בנוגע לנושאים אלו, וההכרעות מתקבלות טיפין-טיפין, ללא דיון מקיף בנושא.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון), התשנ"ב-1991, ס"ח 1377 התשנ"ב, עמ' 37, בתוקף מיום 2.1.1992
  2. ^ תב"ע מט/1503-3 יונתן דנילוביץ נ' אל-על נתיבי אויר לישראל בע"מ, ניתן ביום 26.1.1993
  3. ^ ע"ע נג/160-3 אל-על נתיבי אוויר לישראל בע"מ נ' יונתן דנילוביץ, ניתן ב-9.12.1993
לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (להט"ב)
ערכי ליבה
נטייה מינית הומוסקסואליותלסביוּתביסקסואליותהטרוסקסואליותקווירפאנסקסואליותמונוסקסואליותא-מיניות
זהות מגדרית מגדרהתפתחות הזהות המגדריתהתאמה מגדריתניתוח להתאמה מגדריתחרטה על הליך התאמה מגדריתטרנסג'נדרטרנסקסואליותקרוס-דרסינגג'נדרקווירביג'נדראינטרסקס
מושגי יסוד גיבוש זהותיציאה מהארוןאאוטינגמצעד הגאווהטיפול המרההומופוביההומופוביה מופנמתהטרוסקסיזםהטרונורמטיביותגאווה
סמלי להט"ב משולש ורודמשולש שחורדגל הגאווהדגלי גאווה נוספים
Rainbow flag and blue skies.jpg
זכויות להט"ב
מעמד חברתי וחוקי נישואים חד-מינייםאיחוד אזרחיהורות הומו-לסביתשירות צבאיטרנסג'נדריות ואינטרסקסואליות בספורטהתנגדות לזכויות להט"ב
זכויות להט"ב בעולם באוקיאניהבאירופהבאמריקהבאסיהבאפריקההצהרת האו"ם בדבר נטייה מינית וזהות מגדריתההחלטה הברזילאית
יחס הדת ללהט"ב יהדותנצרותאסלאםהדת הבהאיתסיקיזםיהדות קונסרבטיבית
חברה ותרבות
כללי סרט להט"ביהומוארוטיקההומוסוציאליזציההמשחקים הגאים • דראג (דמותלבושקוויןקינג) • קאמפויגסטוקכסף ורודתיירות גאה (‏Europride‏ • ‏WorldPride‏) • קולנוע קוויריגיי ברגיי ויליג'קוד המטפחת
סלנג ומונחים אקטיביות ופסיביותארוןבוצ'ה ופמיתגייגיי פרנדליגיידארדוביםסטרייט אקטינגפאג האג
קטגוריות מחזות להט"בסדרות להט"בספרות להט"בסרטי להט"בעיתונות להט"ב
היסטוריה
עד העת החדשה הומוסקסואליות בתנ"ךהומוסקסואליות ביוון העתיקהפדרסטיה ביוון העתיקהבית מולי
המאה ה-20 באירופה הומוסקסואלים בגרמניה הנאציתסעיף 175לסביות בגרמניה הנאציתDer Eigeneסעיף 28
המאה ה-20 באמריקה אגודת מאטאשיןבנותיה של ביליטיסבהלת הלבנדרמהומות סטונוולאיום הלוונדרמהומות ליל וייטיוזמת בריגס
בישראל
מעמד אישי וחברתי זכויות להט"בהומופוביהנישואים חד-מינייםפונדקאות להומוסקסואלים ישראליםמצעד הגאווה והסובלנות בירושליםמצעד הגאווה בתל אביבמצעד הגאווה בחיפהמצעד הגאווה באילתכרונולוגיהפעילים למען זכויות להט"בלהט"ב דתיים
ארגונים ומוסדות אגודת הלהט"בבית גאה בבאר שבעהבית הפתוחחוש"ןאיגי - ארגון נוער גאהתהל"המעבריםפרויקט גילההו"דחברותאכמוךבת קולבית דרורסגו"להעשירון האחרהמרכז הגאההפורום החיפאיהקבוצה הירושלמיתכביסה שחורההצבעים שלנוקל"ף
לקטגוריהלפורטל