בג"ץ יוסי בן-ארי נגד מנהל מינהל האוכלוסין במשרד הפנים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בג"ץ יוסי בן-ארי נגד מנהל מינהל האוכלוסין במשרד הפנים
Emblem of Israel.svg
בית המשפט העליון
ההחלטה ניתנה ב-21 בנובמבר 2006
שם מלא של המקרה: בג"ץ יוסי בן-ארי נגד מנהל מינהל האוכלוסין במשרד הפנים
הוחלט לקבל את העתירות והורות על המשיב לרשום העותרים כנשואים בפריט 2(א)(7) של מרשם האוכלוסין.
המותב
חברי המותב: אהרון ברק, דורית ביניש, אליעזר ריבלין, אילה פרוקצ'יה, מרים נאור ואסתר חיות
דעות בפסק הדין
דעת רוב: אהרון ברק
דעת מיעוט: אליקים רובינשטיין
תקדימים עליהם הסתמכה ההחלטה
בג"ץ הנריט אנה קטרינה פונק שלזינגר נגד שר הפנים

בג"ץ יוסי בן-ארי נ' מנהל מינהל האוכלוסין במשרד הפנים הוא כינויו של פסק דין שנתן בית המשפט העליון בישראל ביום 21 בנובמבר 2006 ובו קבע בית המשפט הגבוה לצדק, בהתבסס על הלכת פונק שלזינגר, כי חובה על מנהל האוכלוסין של משרד הפנים לרשום כנשואים זוג גברים הומוסקסואליים שנישאו כדין במדינה זרה. פסק הדין ניתן על ידי נשיא בית המשפט העליון (בדימוס) אהרון ברק, ואליו הצטרפו נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש והשופטים אליעזר ריבלין, אילה פרוקצ'יה, מרים נאור ואסתר חיות. השופט אליקים רובינשטיין כתב דעת מיעוט.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

חמישה זוגות גברים ישראלים ערכו מחוץ לישראל, בטורונטו שבקנדה, טקס נישואים המוכר באותה מדינה. עם שובם לישראל פנו לפקיד הרישום, וביקשו לשנות את רישומם במרשם האוכלוסין מ"רווק" ל"נשוי". פקיד הרישום סירב לבקשה, בנימוק ש"נישואין שכאלו אינם מוכרים באופן חוקי במדינת ישראל, ולפיכך לא ניתן לרושמם בקובץ המרשם" (מכתבו של מנהל הלשכה למנהל אוכלוסין בתל אביב מיום 24.5.2005). הזוגות פנו לבג"ץ על מנת שיקבע כי חובה על פקיד המרשם לרשום את נישואיהם. שתי העתירות הראשונות הוגשו על ידי עוה"ד דן יקיר, היועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח, ויונתן ברמן. שלוש העתירות הנוספות בפרשה יוצגו על ידי עוה"ד און אנטוני שטוק.

בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ שמע את העתירות, שהוגשו בשם הזוגות ובשם האגודה לזכויות האזרח, בפני הרכב של שלושה שופטים (הנשיא אהרון ברק והשופטים אליקים רובינשטיין ואסתר חיות) והוחלט על הרחבת ההרכב לשבעה שופטים בשל חשיבות הסוגיה.

שאלת שיקול הדעת של פקיד הרישום[עריכת קוד מקור | עריכה]

השאלה שעמדה בפני בית המשפט לא הייתה השאלה האם הנישואים בין בני אותו מין, שנערכו מחוץ לישראל, תקפים בישראל. אלא האם פקיד הרישום - אשר סמכותו קבועה בחוק מרשם האוכלוסין[1], כפי שפורשה בהלכת פונק שלזינגר[2] - פעל במסגרת סמכותו כאשר סירב לרשום את נישואיהם.

על פי סעיף 17 לחוק המרשם:

חל שינוי שלא כאמור בסעיפים 15 ו-16 בפרטי הרישום של תושב, חייב הוא למסור לפקיד רישום הודעה על השינוי תוך שלושים יום..."

חוק מרשם האוכלוסין

.

הודעה זו צריכה להיות מלווה ב"תעודה ציבורית המעידה על השינוי", ואין די בהודעת האזרח בלבד[3], כאשר "תעודה ציבורית", היא תעודה שהוצאה לפי האמור בפקודת הראיות[4] על ידי גורם מוסמך.

היקף שיקול דעתו של פקיד הרישום נדון בשורה ארוכה של פסקי דין. כאשר המרכזי הוא הלכת פונק שלזינגר, שבה הוחלט כי

מטרת הפקודה היא... לאסוף חומר סטטיסטי. חומר זה יכול שיהא נכון ויכול שיהא לא נכון, ואיש אינו ערב לנכונותו

פ"ד פונק שלזינגר בעמ' 249

בהתאם נפסק בפסק דין שלזינגר כי:

ברשמו את מצבו המשפחתי של תושב, אין זה מתפקידו של פקיד הרישום ליתן דעתו על תוקפם של הנישואין. חזקה על המחוקק שלא הטיל על רשות ציבורית חובה שאין היא מסוגלת למלאה. די לו לפקיד, לצורך מילוי תפקידו ורישום המצב המשפחתי, אם הובאה לפניו ראיה שהתושב ערך טקס נישואין. לשאלה מה תוקף יש לטקס שנערך יש לעתים פנים לכאן ולכאן ובירור תוקפם חורג מגדר מרשם-התושבים

שם, עמ' 252

נושא זה נדון שוב בבג"ץ שליט נגד שר הפנים שבו נפסק בשאלת רישום אדם כיהודי:

בידי פקיד הרישום לא הופקדו סמכויות שיפוט, ומטרת החיקוק שהוא ממונה עליו אף אינה מחייבת, כי הוא יהא הפוסק באיזו שאלה שהיא. אין איפוא כל תימה בכך שלא הפקודה ולא החוק הנ"ל נתנו בידי פקיד הרישום את הכלים בהם משתמש בית-המשפט כדי להוציא אמת לאור... חוק מרשם האוכלוסין, שמו מעיד עליו כי חוק מרשם הוא. כקודמתו הפקודה, מטרתו היא כמטרת הפקודה, לאסוף חומר סטטיסטי

בג"ץ 58/68 שליט נ' שר הפנים, פ"ד כג(2) 477, ב עמ' 506 - 508

בבג"ץ ש"ס[5] נפסק ברוב דעות כי על פקיד הרישום לרשום גיורו של אדם על יסוד מסמך המעיד על הגיור בקהילה יהודית מחוץ לישראל.

מאחר שגם מנהל מינהל האוכלוסין במשרד הפנים הסכים כי תעודות הנישואין שהוגשו לפקיד הרישום ערוכות כדין על פי הדין הקנדי, כי נערך בקנדה טקס נישואין וכי הפרטים המופיעים בתעודת הנישואין הם נכונים, הרי על בסיס החלטות בית המשפט העליון מהעבר על פקיד הרישום לרשום את בני הזוג כנשואים.

מנהל מינהל האוכלוסין טען כי הלכה זו חלה רק על מצב משפחתי הנופל לגדר תבנית משפטית המוכרת בדין הישראלי, היינו לנישואין בין גבר לאשה בלבד. אולם בית המשפט דחה טענה זו. המונח "נישואין" משתנה מארץ לארץ, ופקיד המרשם אינו צריך לבדוק את המונח, ומחובתו לרשום את הנישואים על פי התעודה הנחזית (ואף בפועל) אמיתית ונכונה.

משמעותו המוגבלת של פסק הדין[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסיום פסק דינו הבהיר הנשיא (בדימוס) ברק את המשמעות המוגבלת שיש לייחס לפסק הדין:

בטרם נסיים נחזור ונדגיש במה אנו מחליטים היום, ובמה איננו מחליטים היום. הננו מחליטים כי במסגרת מעמדו הסטטיסטי-רישומי של מרשם האוכלוסין, ועל רקע תפקידו של פקיד הרישום כמאסף חומר סטטיסטי לצורך ניהול המרשם, על פקיד הרישום לרשום במרשם האוכלוסין את העולה מהתעודה הציבורית המוגשת לו על ידי העותרים, לפיה העותרים נשואים. איננו מחליטים כי בישראל מוכרים נישואים בין בני אותו מין; איננו מכירים בסטטוס חדש של נישואים אלה; איננו נוקטים כל עמדה באשר להכרה בישראל של נישואין בין בני אותו מין הנערכים מחוץ לישראל (הן בין תושבי ישראל והן בין מי שאינם תושבי ישראל). התשובה לשאלות אלה, בהן אין אנו מכריעים היום, קשה היא וסבוכה ... יש לקוות כי הכנסת תוכל ליתן עליהן, או על חלקן, את דעתה.

פסק דינו של הנשיא בדימוס ברק

דעת המיעוט של השופט רובינשטיין[עריכת קוד מקור | עריכה]

השופט רובינשטיין סבר כי המרשם אינו סטטיסטיקה גרידא, ולו השלכות פרקטיות וחברתיות בעיני הציבור, הרשויות והמחוקק. לדעתו בית המשפט צריך להביא בחשבון שיקוליו את מידת ההסכמה החברתית לערכים החברתיים ולנורמות המשפטיות הנגזרות מהם.

על השופט לשאוף לאותו פתרון העולה בקנה אחד עם ההסכמה החברתית, או לפחות אינו סותר אותה. לדעתי רצוי להימנע מבחירתה של אופציה העומדת בניגוד חריף לתפיסות היסוד של הציבור... הטעם לגישה זו נעוץ בשיקולים הדמוקרטיים, בשיקולי הפרדת הרשויות ובצורך להבטיח את אמון הציבור... פעולה בניגוד להסכמה החברתית תפגע, בטווח הארוך, באמון הציבור במערכת בתי המשפט וביכולתם של אלה לתפקד כראוי"

פסק דינו של השופט רובינשטיין

רובינשטיין קבע כי רישום זוגות הומוסקסואליים מהווה למעשה גושפנקה רשמית של המדינה ליצירת תא משפחתי, המוכר רק במיעוט קטן ממדינות תבל, ולכן התנגד להחלטת הרוב.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חוק מרשם האוכלוסין, תשכ"ה-1965,
  2. ^ בג"ץ 143/62 פונק שלזינגר נ' שר הפנים, פ"ד י"ז 225
  3. ^ ע"א 630/70 טמרין נ' מדינת ישראל, פ"ד כו(1) 197; בג"ץ 147/70 שטדמן נ' שר הפנים, פ"ד כד(1) 766; בג"ץ 1031/93 פסרו (גולדשטיין) נ' שר הפנים, פ"ד יט(4) 661, 676
  4. ^ פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971
  5. ^ בג"ץ 264/87 התאחדות הספרדים שומרי תורה - תנועת ש"ס נ' מנהל מינהל האוכלוסין במשרד הפנים, פ"ד מג(2) 723).


לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (להט"ב)
ערכי ליבה
נטייה מינית הומוסקסואליות · לסביוּ‏ת · ביסקסואליות · הטרוסקסואליות · קוויר · פאנסקסואליות · מונוסקסואליות
זהות מגדרית מגדר · טרנסג'נדר · טרנסקסואליות · קרוס-דרסינג · ג'נדרקוויר · ביג'נדר · אינטרסקס
מושגי יסוד גיבוש זהות · יציאה מהארון · אאוטינג · מצעד הגאווה · טיפול המרה · הומופוביה · הומופוביה מופנמת · הטרוסקסיזם · הטרונורמטיביות· גאווה
סמלי להט"ב משולש ורוד · משולש שחור · דגל הגאווה · דגלי גאווה נוספים
Rainbow flag and blue skies.jpg
זכויות להט"ב
מעמד חברתי וחוקי נישואים חד-מיניים · איחוד אזרחי · הורות הומו-לסבית · שירות צבאי · התנגדות לזכויות להט"ב
זכויות להט"ב בעולם באירופה · באפריקה · באמריקה · באסיה · באוקיאניה · הצהרת האו"ם בדבר נטייה מינית וזהות מגדרית
יחס הדת ללהט"ב יהדות · נצרות · אסלאם
חברה ותרבות
כללי סרטי להט"ב · הומוארוטיקה · המשחקים הגאים · דראג · קאמפ · ויגסטוק · כסף ורוד · תיירות גאה · קולנוע קווירי
סלנג ומונחים אקטיביות ופסיביות · ארוניסט · בוצ'ה ופמית · גיי · גיי פרנדלי · גיידאר · דובים · סטרייט אקטינג · פאג האג
קטגוריות מחזות להט"ב · סדרות להט"ב · ספרות להט"ב · סרטי להט"ב · עיתונות להט"ב
היסטוריה
עד העת החדשה הומוסקסואליות ביוון העתיקה · פדרסטיה ביוון העתיקה · בית מולי
המאה ה-20 באירופה הומוסקסואלים בגרמניה הנאצית · סעיף 175 · לסביות בגרמניה הנאצית · Der Eigene · סעיף 28
המאה ה-20 באמריקה אגודת מאטאשין · בנותיה של ביליטיס · בהלת הלבנדר · מהומות סטונוול · איום הלוונדר · מהומות ליל וייט · יוזמת בריגס
בישראל
מעמד אישי וחברתי זכויות להט"ב · הומופוביה · נישואים חד-מיניים · פונדקאות גאה בישראל · מצעד הגאווה בירושלים · מצעד הגאווה בתל אביב · כרונולוגיה · פעילים למען זכויות להט"ב · להט"ב דתיים
ארגונים ומוסדות אגודת הלהט"ב · בית גאה בבאר שבע · הבית הפתוח · חוש"ן · נוער גאה · תהל"ה · מעברים · פרויקט גילה · הו"ד · חברותא · כמוך · בת קול · בית דרור · סגו"ל · העשירון האחר · המרכז הגאה · הפורום החיפאי · הקבוצה הירושלמית · כביסה שחורה · הצבעים שלנו · קל"ף
לקטגוריה · לפורטל