בגרות בין-לאומית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בגרות בין-לאומיתאנגלית: International Baccalaureate Diploma Programme,‏ IBDP) היא תעודה בגרות במוסדות תיכוניים שונים בארצות שונות המוענקת מטעם ארגון IBO, ארגון חינוכי בינלאומי ללא מטרת רווח ומוכרת במוסדות להשכלה גבוהה ברחבי העולם. תעודת הבגרות הבינלאומית מוכרת ברבות מהאוניברסיטאות המובילות בעולם ונחשבת יוקרתית ומבוקשת.

רקע והגדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תעודת הבגרות הבינלאומית היא תעודה המוענקת על ידי מוסדות חינוך המלמדים על פי תוכנית הלימודים הבינלאומית מטעם הארגון הבינלאומי לתואר ראשון (IBO) לאחר שנתיים של לימודים בכיתות י"א וי"ב. ארגון הIBO יוסד בז'נבה, שווייץ בשנת 1968 כארגון ללא מטרות רווח. מטרת הארגון היא לפתח חוקרים, בעלי ידע ומעורבות חברתית למען יצירת עולם טוב ושליו יותר דרך רב תרבותיות, הבנה וכבוד. תוכנית הלימודים כוללת שלוש מסגרות חינוכיות מגיל הגן ועד לסיום התיכון. הראשונה, תוכנית החינוך היסודיPYP מגילאי שלוש ועד גילאי אחת עשרה. השנייה תוכנית שנות הביניים MYP בין הגילאים אחת עשרה ועד גילאי שש עשרה ותוכנית הבגרות IB בגילאים 16–18. כל התוכניות מבוססות על למידה מבוססת פרויקטים אך מרכיבי המיומנויות והידע עולים עם השנים.

החל משנת 2006 נוספו מרכיבים תלויי קריירה לתוכנית ה IB וב-2014 הושקה תוכנית רביעית גמישה בשם CP שהיא תלויית קריירה המותאמת לתלמידים המעוניינים לרכוש מיומנויות משתנות וארוכות טווח המותאמות לעולם התעסוקה. מיומנויות אלה כוללות ידע, חשיבה ביקורתית, תקשורת ומחויבות בין-תרבותית.

רציונל לתהליך ומשמעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

השפעות הגלובליזציה על החינוך מביאות לצורך בבתי ספר בעלי אוריינטציה בינלאומית. מדינות רבות בעולם מכילות בני לאומים שונים ויש צורך בהתאמת תוכנית לימוד רב תרבותית בכל רובדי החינוך לא כל שכן במוסדות להשכלה גבוהה.[1] בתי ספר בינלאומיים מהווים מקומות מפגש לקהילות מתרבויות שונות ומסייעים בהקמת תרבות בינלאומית נטולת הקשר מקומי לאומי.[2] שפת הלימוד העיקרית בבתי ספר אלו היא אנגלית על מנת לאפשר לתלמידים מלאומים שונים ללמוד יחדיו. תוכניות הלימוד בשלוש קבוצות הגיל נועדו להכין את הבוגרים לעולם הגלובלי מתוך התמקדות בהגדרתן ובניטורן המדויקים של פעילויות בתוכניות הלימודים ומחוצה להן בבית הספר. המטרה היא להקנות ללומדים כישורים אישיים, רגשיים וחברתיים התואמים את החיים, הלימודים והעבודה בהתאם לגלובליזציה ותורת הקוסמופוליטניזם.[3] בסוף כל שלב כל תלמיד בתוכנית מציג נושא אותו הוא חקר. בתוכנית היסוד מתמקדים במיומנויות של חשיבה עצמאית ואחריות אישית. החוויה היא חינוכית הוליסטית ותפקיד המורה ללוות את התהליך. בתוכנית המתמקדת בשנות הביניים מרחיבים את תחומי הלימוד ומתמקדים באסטרטגיות למידה. שיאה של התוכנית הוא בשנתיים האחרונות המקנות בגרות בינלאומית המוכרת ללימודי השכלה גבוהה ומורכבת משישה תחומי תוכן ושלוש משימות ליבה.

תוכנית הלימודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תעודת הבגרות הבינלאומית כוללת שישה תחומי תוכן שהם למעשה אשכולות. ששת התחומים הם: שפת אם, שפה זרה, מדעי החברה, מדעים אמפיריים, מתמטיקה ואומנות. תלמיד רשאי לותר על אומנות ובלבד שיבחר מקצוע נוסף מחמשת תחומי התוכן הראשונים. בשפת האם יכול הלומד ללמוד מקצועות הומניים כגון ספרות, תנ"ך ועוד. באשר לשפה הזרה ניתן ללמוד אנגלית, צרפתית, ספרדית, גרמנית, סינית וכיוצא בזה. מדעי החברה יכולים להכיל מקצועות כמו היסטוריה, פילוסופיה, כלכלה, אנתרופולוגיה וכדומה. המדעים חייבים לכלול ניסויים. ביניהם ניתן למצוא פיזיקה, כימיה, ביולוגיה, מדעי הסביבה ועוד. מתמטיקה מהווה מקצוע חובה וניתן ללמוד אותו ברמת בסיס, ברמה רגילה או ברמה מתקדמת. מקצועות הבחירה, שהם למעשה האשכול השישי, כוללים אומנות, תיאטרון ומוזיקה. חצי מהאשכולות ילמדו ברמה רגילה וחצי ברמה מוגברת. ההיצע משתנה בהתאם ליכולות ההוראה בבתי הספר השונים אך כולם מחויבים לתחומי התוכן הנראים לעיל. שיטת האשכולות מייצרת פשרה בין השיטה הנהוגה לקבלת תעודת הבגרות בישראל המתמקדת במקצועות מובחנים לעומת הפיזור הרב במקצועות הנהוג בשיטות אחרות. לשם קבלת תעודת בגרות בינלאומית על התלמידים לעמוד בשלושת משימות ליבה בנוסף לעמידה בבחינות בששת האשכולות. מטרת המשימות להרחיב את הידע ואת יישומו. המשימה הראשונה כוללת חיבור בין 4000 מילים על נושא שנחקר על ידי התלמיד באחד מששת תחומי התוכן. הנושא נבחר על ידי התלמיד ואינו מוגבל ובלבד שיהיה משויך לאחד מתחומי התוכן אותם למד התלמיד. המשימה השנייה היא קורס TOK העוסק בתאוריית הידע. הקורס מקנה כלים לחשיבה ביקורתית ויישומה על סוגי ידע שונים. במסגרת הקורס נדרשים התלמידים לכתיבת חיבורים על נושאים פילוסופיים הקשורים בתפיסת הידע ובהטיות אפשריות באשר לה. המשימה השלישית והאחרונה היא משימת ביצוע CAS הקשורה בתחומים החברתיים ומהותה יצירתיות, פעולה ושירותיות.

ציון IB והרכבו[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם סיום הלימודים נבחנים התלמידים בכל אחד מהאשכולות. הציון הסופי מורכב משקלול בין הבחינה החיצונית להערכה הפנימית. ציון IB המקסימלי הוא 45 נקודות. בכל אחד מהאשכולות יכול התלמיד לקבל ציון בין 1 ל-7. תלמיד שעמד בכל משימות הליבה יקבל 3 נקודות נוספות.

קשיים בהחלת התוכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

התוכנית כוללת עלויות והיא סלקטיבית. בתי ספר בינלאומיים צריכים לשלם סכום זיכיון שנתי לארגון IBO כדי לקבל את תוכני התוכנית. בנוסף, מורים בתוכנית מחויבים להשתתף בסדנאות בתשלום והתלמידים צריכים לשלם דמי רישום ואת עלות הבחינות בכל אחד מששת תחומי התוכן. כל בתי הספר המוסמכים מחויבים במתקנים כמו מעבדה מצוידת היטב, ספרייה בעלת מספר כותרים הנקבע על ידי הארגון ומערכת ממוחשבת מתקדמת. תשתיות אלו כרוכות בעלויות רכישה ואחזקה גבוהות. אי לכך ובהתאם לזאת מרבית בתי הספר הבינלאומיים הם פרטיים ומשולמים על ידי הורים מציאות שעלולה להגדיל את אי-שוויון ההזדמנויות בחינוך.

מוסדות בישראל המכשירים לבגרות בינלאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל קיימים מספר מוסדות המקנים תעודת בגרות בינלאומית הראשון הוא "בית הספר לשינוי" בכפר הירוק מבית EMIS, בית הספר התיכון הבינלאומי בגבעת חביבה ובית הספר האנגליקני בירושלים. בנוסף, קיים תיכון בוייאר בירושלים שהתחיל את מסלולו הבין לאומי בשנת 2022-2023. ישנה גם תנועת תנועה גלובלית בינלאומית UWC אך היא מפנה תלמידים ישראלים ללימודי בגרות בינלאומית בקולג'ים שונים בעולם.

הבדלים בין בגרות בינלאומית לבין הבגרות הרווחת בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעוד את הבגרות במדינת ישראל מבצעים בהרכב של כיתת אם את הבגרות הבינלאומית לומדים בהרכב של כיתות קטנות – חמישה עד עשרים תלמידים לכל היותר. בכל אשכול תוכן ניתן לבחור מקצוע בניגוד לשיטת מקצועות הליבה הנהוגה בישראל. התוצרים אינם מבחנים כנהוג בתעודת הבגרות בישראל אלא עבודות חקר במגוון נושאים וזאת במטרה להכשיר את הלומד ללימודים אקדמיים.

בגרות בינלאומית והשכלה גבוהה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תעודת הבגרות הבינלאומית מוכרת על ידי כלל האוניברסיטאות בארץ ומיטב האוניברסיטאות בעולם. בחלק מהאוניברסיטאות בארצות הברית מוכרת הבגרות הבינלאומית לנקודות זכות ולפטור בקורסים מסוימים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ימיני, מ', הופכים את ההשכלה לבינלאומית, דה מרקר, 3.7.2013
  • ימיני, מ', מקומיות, קוסמופוליטיות ואינטרנציונליזציה בחינוך, הוצאת מאגנס, 2015
  • https://www.danielatomer.com/מאמרים/ילדי-התרבות-השלישית
  • Hayden,M. Thompson,J, Taking the IB Diploma Programme Forward, John Catt Educational, Limited,2013
  • Resnik,J, The development of the International Baccalaureate in Spanish speaking countries: a global comparative approach, Globalisation, Societies and Education,2015
  • Yemini,M. Gurfinkel – Shamir,V, Attitudes toward cosmopolitanism among outstanding students, Studies in Education,2016

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בגרות בין-לאומית בוויקישיתוף
  • [1], UWC ישראל
  • ISRAEL, באתר International Baccalaureate® (באנגלית), IBO

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Resnik,J.(2016). Struggling for recognition: access to higher education through the International Baccalaureate, Critical Studies in Education. 60(3). https://doi:10.1080/17508487.2016.1263222
  2. ^ בגרות ישראלית או בגרות בינלאומית https://education.tau.ac.il/research%3A/globali_locali_bagrut_2015
  3. ^ הדרך לבגרות הבינלאומית http://www.expatika.org/ib