לדלג לתוכן

בדאין חרן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בדאין חרן
במנדרינית: 巴丹吉林沙漠
בפין-יין: Bādānjílín Shāmò
אתר מורשת עולמית
מדבר בדאין חרן - מגדלי חול ואגמים
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית טבעי בשנת 2024, לפי קריטריונים 7 ו-8
שטח האתר 726,291.41 הקטאר
שטח אזור החיץ 891,114.36 הקטאר
מידע כללי
סוג מדבר עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום
מיקום גאנסו, הרפובליקה העממית של סין עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 40°04′21″N 102°12′36″E / 40.0725°N 102.21°E / 40.0725; 102.21
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בדאין חרןמנדרינית: 巴丹吉林沙漠; בפין-יין: Bādānjílín Shāmò) הוא מדבר בצפון סין, כ-100 קילומטרים מדרום לגבול עם מונגוליה. גודלו של המדבר, המשתרע בשטחי מחוזות גָאנְסוּ, מונגוליה הפנימית ונִינְגְשְׂיָה, כ-49,000 קמ"ר וגובהו בין 1,400 ל-1,700 מטרים מעל פני הים. המדבר הוא השלישי הגדול ביותר בסין מבחינת שטח.

במדבר מצויות החוליות (דיונות) הקבועות הגבוהות ביותר בעולם, חלקן מתנשאות לגובה 500 מטרים. חול הדיונות אינו נסחף עם הרוח בשל מידת הלחות היחסית הגבוהה השוררת בהן. מקור הלחות, שהתברר רק במחקר משנת 2004, הוא בזרם מים תת-קרקעי הזורם מהרי צ'יליאן (במנדרינית: 祁连山, בפין-יין: Qílián Shān), כ-500 ק"מ משם, מתחת לפני שטח המדבר. באזור הדרום מזרחי של המדבר פורצים בעשרות מקומות ברחבי המדבר המים התת-קרקעיים אל פני השטח, תוך שהם יוצרים אגמים. מי האגמים החדשים יותר שנוצרו, מתוקים, בעוד שמי האגמים העתיקים הם בעלי דרגת מליחות גבוהה מאוד. בשל אגמים אלה נקרא המדבר גם "מדבר האגמים המסתוריים".

המדבר, הדיונות הגדולות, האגמים, נאות המדבר באגמים המתוקים, ומנזר בודהיסטי על גדות אחד מהם מהווים אתרים תיירותיים. ב-2024 המדבר הוכרז כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו.[1]

אטרקציות תיירותיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ידועה גם בתור העיר השחורה העתיקה, חארה-חוטו היא עיר נטושה הממוקמת בליגת אָלְשָׁה (אנ') שבמערב מונגוליה הפנימית, בקצה הצפון-מערבי של המדבר, בצד הצפון-מערבי של המדבר ליד נהר אֶגִ'ין (זְ'ווֹ שְׁווֵי), קרוב למדי לעיר החדשה אג'ין. העיר העתיקה הייתה עיר טאנגוטית שנוסדה בשנת 1032 והפכה למרכז האימפריה הטאנגוטית (אנ'). כאשר ג'ינגיס חאן כבש את העיר, היא פרחה שוב תחת השלטון המונגולי. עם זאת, העיר נפלה לידי צבאות סין בשנת 1372 בתקופת שושלת מינג ונותרה נטושה והרוסה. מאז היא נותרה ללא שינוי.[2]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בדאין חרן בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ מדבר בדאין חרן - מגדלי חול ואגמים באתר אונסק"ו (באנגלית)
  2. ^ "Badain Jaran Desert – 巴丹吉林沙漠". 210countries. אורכב מ-המקור ב-9 בינואר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
ערך זה הוא קצרמר בנושא מדבריות ובנושא גאוגרפיה של סין. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.