סקנדל עיתונאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף בדותה עיתונאית)

סקנדל עיתונאי הוא פרסום של סיפור עיתונאי שגוי, באופן מכוון או לא מכוון,[1] או התנהגות אחרת שאינה תואמת את כללי האתיקה העיתונאיים. סקנדל עיתונאי נוצר בעקבות סיפור מפוברק שמקורו במעשה רמייה והונאה. הדבר יכול לקרות כאשר העיתונאי נופל קורבן למעשה הונאה או התחזות, או כאשר העיתונאי בודה את הסיפור מעצמו, לרוב מתוך רצון להתקדם בקריירה העיתונאית על ידי צבירת מוניטין.

מושגים דומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מיסאינפורמציה (אנ')- מידע שגוי או מטעה[2]
  • דיסאינפורמציה - מידע שגוי או מטעה באופן מכוון[2]
  • פייק ניוז (חדשות כזב) - מידע שגוי או מטעה באופן מכוון, המוצג כידיעה חדשותית[3]
  • חדשות שקריות - ידיעה חדשותית המציגה מידע שגוי, באופן לא מכוון[4]
  • סקנדל עיתונאי - סיפור עיתונאי שגוי, באופן מכוון או לא מכוון[1] בעל הד תקשורתי רחב
  • עיתונות צהובה - ידיעה חדשותית המשתמשת בכותרות מרעישות, מידע מוגזם או שמועות[4]
  • שופר - כלי תקשורת המשמש לתעמולה של הממשל
  • תעמולה - הפצת מידע שנועד להשפיע על דעת הקהל
  • שמועה - טענה המופצת באופן נרחב למרות שהיא טרם אומתה[5]
  • אינפורמציה זדונית (אנ') - מידע אמיתי שנועד לגרום נזק[5]
  • תאוריית קונספירציה - נרטיב חוזר ושקרי כנגד טענה המקובלת בציבור ובמדע, הטוען למזימות סודיות וזדוניות[5]
  • הכחשת המציאות - הכחשה של טענה בניגוד לעדויות חזקות לאמיתותה[6]

דוגמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בברית המועצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקרה מפורסם של סקנדל עיתונאי הוא המיתוס של אנשי פאנפילוב. הוא פורסם לראשונה בעיתון הסובייטי "הכוכב האדום", ובו תיאור על סיפור גבורה של לוחמים סובייטיים שהתרחש כביכול במהלך קרב מוסקבה בנובמבר 1941. החיילים שנטלו חלק בקרב זכו לעיטורי גיבור ברית המועצות לאחר מותם ולהנצחה בכל רחבי ברית המועצות. המיתוס שימש השראה לספר אנשי פאנפילוב, שתורגם לעברית ושימש כהשראה ללוחמי הפלמ"ח.

בארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיתונאי סטיבן גלאס פרסם ב"ניו רפובליק" סיפורי בדיה בכמה מכתבותיו. בשנת 2003 יצא הסרט "החשיפה" שסיפר את סיפורו של גלאס, שאותו מגלם היידן כריסטנסן.

בספטמבר 1980 פרסמה ג'נט קוק כתבה ב"וושינגטון פוסט" שכותרתה "עולמו של ג'ימי", ובה סיפרה על קורותיו של ילד בן 8 המכור לסמים קשים, שאליהם התדרדר על ידי חבר של אמו, בשכונת עוני בלב עיר הבירה וושינגטון.[7] באפריל 1981 זכתה קוק בפרס פוליצר על הכתבה. מיד לאחר מכן הודתה קוק כי בדתה את הסיפור. יומיים לאחר הזכייה בפרס כינס המו"ל והבעלים של העיתון, דונלד גרהאם, מסיבת עיתונאים ובה חשף את ההונאה. קוק פוטרה מהעיתון והחזירה את הפרס. בריאיון בטלוויזיה טענה כי לחצים בעבודה הביאו לשיפוט לקוי בשיקול דעתה. לימים מכרה קוק את זכויות הסיפור ב-1.6 מיליון דולר לחברת סרטים, אך עד היום טרם יצא הסרט לאקרנים.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרשת "קול העם" (1953) התבססה על ידיעה ב"הארץ" לפיה ישראל מוכנה לשלוח 200,000 חיילים להילחם לצד ארצות-הברית נגד ברית המועצות. הידיעה הייתה משוללת יסוד, ודוד בן-גוריון תיאר אותה כ"בדותה עיתונאית".[8]

ב-11 באוקטובר 1989 ערק לישראל בסאם עאדל, טייס של חיל האוויר הסורי, עם מטוסו מדגם מיג 23ML. העיתון "מעריב" נחפז להוציא מהדורה מיוחדת ובה סיפור העריקה, אך לא היו בידיו כל פרטים, מלבד עצם הידיעה על העריקה. כדי להתגבר על בעיה זו, פרסם העיתון בעמודו הראשון ידיעה בדויה, פרי דמיונו של כותב הידיעה, שתיארה את הגעתו של העריק לישראל ואת קבלת הפנים שנערכה לו.

ביחס לישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוכנות הידיעות "רויטרס" הפיצה פעמים אחדות תצלומים שעוותו בצורה המציגה את ישראל באור שלילי: במהלך מלחמת לבנון השנייה, הפיצה הסוכנות תמונות שעובדו על מנת להציג פגיעה כביכול בבנייני מגורים,[9] ובעקבות המשט לעזה, כאשר הסוכנות הפיצה תמונות מהן נמחקו הסכינים בהם אחזו המשתתפים במשט ופציעתו של חייל ישראלי.[10]

באוגוסט 2017 שידר ערוץ אל-ג'זירה ראיון שבו העידה מי ששירתה בצה"ל בתפקיד מנהלתי כי הרגה ילדים במסגרת שירותה. הראיון היה חלק מתוכנית בידור אוקראינית והיה ידוע כשקר, אך שודר באל-ג'זירה כאמת.[11]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 Mark Blach-Ørsten, Jannie Møller Hartley, Maria Bendix Wittchen, Fabrication and erroneous information: Exploring two types of news media scandals as critical incidents in journalism, Journalistica 15, 2021-12-02 doi: 10.7146/journalistica.v15i1.125395
  2. ^ 1 2 David M. J. Lazer et al, The science of fake news, Science 359, 2018-03-09, עמ' 1094–1096 doi: 10.1126/science.aao2998
  3. ^ Hunt Allcott, Matthew Gentzkow, Social Media and Fake News in the 2016 Election, Journal of Economic Perspectives 31, 2017-05-01, עמ' 211–236 doi: 10.1257/jep.31.2.211
  4. ^ 1 2 Chih-Chien Wang, Fake News and Related Concepts: Definitions and Recent Research Development, Contemporary Management Research 16, 2020-09-12, עמ' 145–174 doi: 10.7903/cmr.20677
  5. ^ 1 2 3 שקד דברן ואילת ברעם צברי, תופעות "הפוסט-אמת": הגדרות, השלכות ופתרונות חינוכיים, באתר מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית, ‏פברואר 2023
  6. ^ Definition of DENIALISM, www.merriam-webster.com, ‏2023-11-17 (באנגלית)
  7. ^ עולמו של ג'ימי
  8. ^ דברי הכנסת, מושב שני, חוברת י"ט, עמ' 1096.
  9. ^ Yaakov Lappin,‏ Reuters admits altering Beirut photo, באתר ynet,‏ 6 באוגוסט 2006
  10. ^ ערן סויסה, רויטרס עיוותה תמונות מהמשט לעזה, באתר nrg‏, 7 ביוני 2010
  11. ^ איתמר אייכנר, "אל-ג'זירה" שידרה עדות מפוברקת: "חיסלתי ביריות ילדים בשירותי בצה"ל", באתר ynet, 29 באוגוסט 2017
מיסאינפורמציה
מושגי יסוד מיסאינפורמציה • דיסאינפורמציה • פוסט-אמת • פסאודו-מדע • אנטי-מדע • תאוריית קשר • שכתוב ההיסטוריה • אמיתנות (אנ') • תעמולה • שמועה • שקר
תקשורת פייק ניוז • מפלגתנות (אנ') • חדשות סאטיריות (אנ') • עיתונות צהובה • סקנדל עיתונאי • שופר • תקשורת מגויסת • מסגור • הטיות פוליטיות בתקשורת • ספירלת השתיקה • תיבת תהודה • בועת הפילטר • מידע כוזב על מגפת הקורונה
מכחישנות הכחשת המציאות • הכחשת שינוי האקלים • התנגדות לחיסונים • הכחשת איידס • הכחשת השואה • הכחשת רצח העם הארמני
בישראל תאוריות הקשר על רצח יצחק רבין • תאוריות קשר הקשורות לחיות בישראל • מידע כוזב במלחמת חרבות ברזל • הכחשת מתקפת הפתע על ישראל
שיווק תוכן שיווקי • קליקבייט • פרסום סמוי
אוריינות מידע אוריינות מידע (אנ') • אוריינות מדיה • אוריינות דיגיטלית • הפדרציה הבין-לאומית של ארגוני ספריות ומוסדות • הערכת מקורות • בדיקת CRAAP • מכון דוידסון לחינוך מדעי
בדיקת עובדות בדיקת עובדות • רשת בדיקת העובדות הבין-לאומית • מהצד השני עם גיא זהר • לא רלוונטי • המשרוקית • פייק ריפורטר • סנופס • מכסחי המיתוסים
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=סקנדל_עיתונאי&oldid=38394044"