לדלג לתוכן

בדיקות הריון באמצעות בעלי חיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בדיקות הריון באמצעות בעלי חיים היו נהוגות קודם לפיתוח בדיקות הריון אימונולוגיות בשנות ה-60 של המאה ה-20. בבדיקות אלה נעשה שימוש בבעלי חיים שונים, בעיקר עכברים וצפרדעים.[1][2] טרם פיתוח ערכות בדיקת הריון נגישות ונוחות, המאפשרות לנשים בדיקה ביתית, ללא צורך במעבדה, מדענים שאפו לגלות דרך לזהות הורמונים הקשורים להריון על ידי בדיקה בה בעלי חיים שימשו ככלים קליניים.[3]

לאורך ההיסטוריה של הרפואה נעשה שימוש בבדיקות שונות המבוססות על בעלי חיים במטרה להצביע על מצב ההריון של נשים.[4] הבדיקה הידועה ביותר הוא בדיקת הוגבן (Hogben Test), אשר הייתה בדיקת הריון מקובלת בין שנות ה-40 לשנות ה-60 במאה ה-20. הבדיקה התבססה על התגובה הביולוגית להורמונים בשני מיני צפרדעים.[5][6] בדיקת Galli-Mainini היא בדיקת הריון נוספת המבוססת על צפרדעים ואשר פותחה על בסיס עקרונות דומים.[7]

רקע

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גונדוטרופין כוריוני אנושי (hCG) הוא הורמון המופרש כאשר אישה בהריון ומקורו בשליה.[8] בתהליך ההריון, לאחר כ-9 ימים, הביצית המופרית עוברת מהחצוצרות אל הרחם, שם היא משתילה את עצמה בדפנות הרחם.[8] עם התפתחות השליה ברחם היא מתחילה להפריש את הורמון ה-hCG לזרם הדם של האם, משם הוא מופרש בשתן. כ-6 ימים לערך לאחר שהביצית המופרית נקלטת ברחם, או רק לאחר החמצת הווסת הראשונה, ניתן לזהות רמות hCG בדם.[8] בדיקת הריון מודרנית הנעשית בהטלת שתן על מקל בדיקה מזהה רק נוכחות של hCG, ואינה יכולה למדוד את רמת ה-hCG בדם. לכן, בדיקה כזו יכולה לשמש כסקר להריון, אולם רמת ה-hCG יכולה גם לספק מידע על מצב ההריון. בדרך כלל, רמת ה-hCG עולה ומגיעה לשיא ב-14 השבועות הראשונים של ההריון, ולאחר הלידה מפסיקה הפרשת ההורמון.[8] רמת הורמון hCG יכולה אף ללמד על הריון מרובה עוברים, רמת ההורמון בהריון בודד נמוכה יותר מהריון עם תאומים, או שלישייה.[8] בדיקות דם להורמון hCG יכולות לשמש אף לזיהוי מומים מולדים.

בגוף אדם בריא אין נוכחות הורמון hCG אלא אם כן קיים הריון. עם זאת, הורמון hCG יכול להיות מופרש גם על ידי גידולי תאי נבט, שהם גידולים מביצית או זרע. בדיקת hCG יכולה לשמש לסריקה לאיתור סרטן הרחם, או גידול שליה לא תקין ברחם.[8] בדיקת hCG יכולה להיעשות גם לאחר הפלה כדי לוודא שלא נותרו שרידי שליה ברחם. בגברים, ניתן להשתמש בבדיקת hCG כדי לבדיקות סקר לסרטן האשכים.[8]

בדיקת הוגבן

[עריכת קוד מקור | עריכה]
צפרדע אפריקאית בעלת טפרים

בדיקת הוגבן, אשר נקראה על שמו של הזואולוג הבריטי לנסלוט הוגבן, הייתה אחת מבדיקות ההריון האמינות והמהירות ביותר בין שנות ה-40 לשנות ה-60 של המאה ה-20.[6] דגימות השתן הוזרקו לצפרדעים נקבות מהמין Xenopus laevis.

עבודותיו המוקדמות יותר של הוגבן נסבו סביב הורמוני בלוטת יותרת המוח בצפרדעים. הוגבן וצוותו הבחינו שצבע העור של הצפרדעים הבוגרות תלוי בסביבת הגידול שלהן. צבע עורן של צפרדעים שחיו בסביבה כהה נטה לשחור ואילו צפרדעים בסביבה בהירה צבע עורן היה בהיר.[9] הוגבן שיער שזו תוצאה של פעילות בלוטת יותרת המוח. הוגבן אימת את השערתו בניסוי בו הסיר את בלוטת יותרת המוח, דבר שגרם לצבע עור בהיר בצפרדעים ללא קשר לסביבת הגידול שלהן.[9]

בשנת 1927 עבר הוגבן לדרום אפריקה, שם רכש הבנה משמעותית למחקרו על בלוטת יותרת המוח של הצפרדע עת גילה שנקבות צפרדעים מבייצות בתוך יממה לאחר הזרקת תמציות של בלוטת יותרת המוח של שור לתוך שק הלימפה הגבי שלהן. גילוי זה היה הבסיס לגילוי העתידי של שימוש בצפרדעים לצורך בדיקת הריון באדם.[10][3]

באותה עת מדענים ידעו ששתן של נשים בהריון מכיל הורמוני יותרת המוח, והוגבן הגיע להבנה שאולי ניתן לפתח בדיקה לזיהוי נוכחותם של הורמוני יותרת המוח בשתן של נשים הרות המבוססת על ביוץ בצפרדעים אלו. לצורך פיתוח הבדיקה הוגבן והגנטיקאי פרנסיס אלברט אילי עבדו משך שנתיים בפיתוח דרך לגדל ולתחזק את הצפרדעים הללו בסביבה מעבדתית, דבר שהוביל ליישומה הנרחב של הבדיקה במשך עשרים שנה בבדיקות הוגבן, עליהן נטען כי הן מדויקות כמעט ב-100%.[11] במציאות, מחקרים שונים מדדו את דיוק הבדיקה העלו כי היא מדויקת ב־93.1%,[12] 97.99%[13] ו-99.93%,[14] בהתאמה.

תהליך בדיקת הוגבן

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תהליך בדיקת הוגבן כולל נטילת דגימת שתן מאישה והזרקתה תת-עורית על גב הצפרדע, לתוך שק הלימפה הגבי.[15] כעבור כ-12 שעות, ניתן לראות תוצאות הבדיקה. אם האישה בהריון, אז הצפרדע מבייצת, וניתן להבחין במקבץ קטן של ביצים בקצה באחוריה של הצפרדע. תגובה דומה ניתן לצפות גם בזכרים ממין Xenopus laevis, הפולטים זרע לאחר הזרקת שתן של אישה הרה.[16] מנגנון זה נובע מהורמון יותרת המוח האנושי כוריוני גונדוטרופין (hCG), הנוכח רק בשתן של אישה בהריון. אם האישה אינה בהריון, הצפרדע לא תבייץ, או תפלוט זרע.

תוצאה חיובית של בדיקת הוגבן
הדגמה של הזרקת דגימת שתן לשק הלימפה הגבי של צפרדע

יתרונות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדיקות הריון קודמות, שנקראו בדיקת אשהיים-צונדק וכונו "בדיקת A-Z", היו מטרידות וגוזלות זמן. הם כללו הזרקת שתן של נשים פעמיים ביום, למשך שלושה ימים, לעכברות או ארנבות.[17] לאחר מכן, יהיה צורך להרוג את העכברות כדי לבדוק אם העכברות הגדילו שחלות. גידול השחלות הזה נובע מנוכחות הורמון hCG. בדיקות הוגבן נעשו עד מהרה פופולריות יותר ובוצעו בצורה רחבה יותר מבדיקות A-Z מכיוון שניתן היה לראות את התוצאות תוך פחות מיממה, והן הניבו תוצאות מדויקות יותר. יתרה מכך, בדיקות הוגבן לא כללו הרג הצפרדעים, כך שניתן היה לעשות שוב שימוש חוזר בכל צפרדע, שלא כמו בבדיקות A-Z, החזקת הצפרדעים הייתה גם קלה ופשוטה יותר מאשר החזקת מכרסמים, וגידולן היה כרוך בעלות נמוכה יותר. בדיקת הוגבן הייתה בדיקת ההריון היעילה והאמינה עד לפיתוח בדיקת הריון פשוטות יותר וללא שימוש בבעלי חיים, בסוף שנות ה-60.[11]

פיתוח אפליקציות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף לאחר שבדיקת הוגבן הפסיקה להיות בדיקת ההריון המקובלת, תפוצת צפרדעי Xenopus בעולם הפכה אותן למודל ואורגניזם חשוב בקהילה המדעית, ומיני הקסנופוס משמשים לחקר מגוון רחב של מחלות. אפילו הראשנים של מיני קסנופוס שולבו כאורגניזם המשמש בחקר הביולוגיה ההתפתחותית, כגון בכלי אבחון מבוססי צפרדע של מחלת כליות פוליציסטית.[11]

בדיקת Galli Mainini

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרלוס גאלי מאיניני (Carlos Galli Mainini), היה אנדוקרינולוג אשר ניסה לשפר את בדיקת הוגבן,[18] בה היה צורך להמתין למעלה מ-12 שעות לקבלת תוצאה. בתצפיות שביצע מצא שצפרדעים, או קרפדות זכרים מפרישים זרעונים לאחר מגע ארוך עם צפרדעים, ההורמון הגונדוטרופי מופרש מגופן של הנקבות.[18] הוא הבין שניתן להחליף את נקבות הצפרדעים, בהן השתמשו בבדיקת הוגבן, בצפרדעים זכרים, או קרפדות דרום אמריקאיות. כך ניתן להזריק שתן של נשים לתוך שק הלימפה הגבי של הזכר הבוגר. ההורמון הגונדוטרופי בשתן של נשים בהריון, לאחר הזרקה, יוביל לפליטת זרעונים מהצפרדעים.[18]

שיטת בדיקה חדשה זו זכתה לשימוש נרחב כיוון שהייתה יעילה יותר, עם זמן המתנה של 3 שעות בלבד לתוצאות. הוא מצא מינים שונים המתאימים לניסוי זה, בעיקר צפרדעים ילידיות מישראל, כמו קרפדה ירוקה, צפרדע רידיבונדוס וצפרדע העצים האירופית.[19]

בבדיקת גאלי-מאיניני, בדומה לבדיקת הוגבן, כמות קטנה מהשתן של הנשים מוחדרת לשק הלימפה הגבי של הצפרדע הזכר. נוכחות הורמון גונדוטרופין כוריוני אנושי בשתן של נשים בהריון גורמת לצפרדע לפלוט זרע תוך שלוש שעות.[18] את תאי הזרע ניתן לזהות בבדיקה מיקרוסקופית. אף בהליך זה ניתן לעשות שימוש חוזר בצפרדע לבדיקה נוספת לאחר שבועיים.[18]

הצעתו של גאלי מאיניני הביאה למחקרים על אימות דיוק הבדיקה, על ידי שלילת גורמים אפשריים אחרים העשויים להביא להימצאות זרעונים חיים בוגרים בשתן של צפרדעים זכרים. נמצא שצפרדע האחו יבשות יהיו רגישות במיוחד למים מזוקקים ופחות רגישות להורמון הגונדוטרופי. הוצעו גם כמה שיטות נוספות לשיפור הדיוק.[20]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ↑ Wide, Leif; Gemzell, Carl A. (1 באוקטובר 1960). "An Immunological Pregnancy Test". European Journal of Endocrinology (באנגלית אמריקאית). XXXV (II): 261–267. doi:10.1530/acta.0.XXXV0261. ISSN 0804-4643. PMID 13785019.
  2. ↑ Hobson, B. M. (15 ביוני 1963). "Immunological Pregnancy Tests". BMJ (באנגלית). 1 (5345): 1606–1607. doi:10.1136/bmj.1.5345.1606-c. ISSN 0959-8138. PMC 2124248. PMID 13954883.
  3. 1 2 Haarburger, David; Pillay, Tahir S (2 באפריל 2011). "Historical perspectives in diagnostic clinical pathology: development of the pregnancy test". Journal of Clinical Pathology. 64 (6): 546–548. doi:10.1136/jcp.2011.090332. ISSN 0021-9746. PMID 21460391.
  4. ↑ "The Frog Test". Museum of Contraception and Abortion.
  5. ↑ Hogben, Lancelot (21 בדצמבר 1946). "The Hogben Test". British Medical Journal. 2 (4485): 962–963. doi:10.1136/bmj.2.4485.962-c. PMC 2054960.
  6. 1 2 Yong, Ed (4 במאי 2017). "How a Frog Became the First Mainstream Pregnancy Test". The Atlantic.
  7. ↑ Galli-Mainini, Carlos (11 בספטמבר 1948). "Pregnancy Test Using the Male Batrachia". Journal of the American Medical Association. 138 (2): 121–125. doi:10.1001/jama.1948.02900020017006. ISSN 0002-9955. PMID 18879287.
  8. 1 2 3 4 5 6 7 "Human Chorionic Gonadotropin (HCG)". Kaiser Permanente.
  9. 1 2 Kean, Sam. "The Birds, the Bees, and the Froggies". Science History Institute.
  10. ↑ Hogben, Lancelot (12 באוקטובר 1946). "History of the Hogben Test". British Medical Journal. 2 (4475): 554. doi:10.1136/bmj.2.4475.554. PMC 2054472. PMID 21001524.
  11. 1 2 3 Mosher, Dave. "Frogs used to tell women if they were pregnant with nearly 100% reliability". Business Insider.
  12. ↑ Garden, N.R.; Miller, H.; Durant, J.A. (24 באוגוסט 1963). "Serological Pregnancy Test Using Latex Particles – An Assessment of its Reliability and Convenience". British Medical Journal. 2 (5355): 480–483. doi:10.1136/bmj.2.5355.480. PMC 1874016. PMID 14043712.
  13. ↑ Ortho Research Foundation (1961). "Seminar Report". {{cite journal}}: Cite journal requires |journal= (עזרה)
  14. ↑ Hobson, B.M (1966). "Pregnancy Diagnosis". Journal of Reproductive Fertility. 12 (1): 33–48. doi:10.1530/jrf.0.0120033. PMID 5330081.
  15. ↑ Elkan, E. R. (17 בדצמבר 1938). "The Xenopus Pregnancy Test". BMJ (באנגלית). 2 (4067): 1253–1274. doi:10.1136/bmj.2.4067.1253. ISSN 0959-8138. PMC 2211252. PMID 20781969.
  16. ↑ Kean, Sam (22 באוגוסט 2017). "The Birds, the Bees, and the Froggies".
  17. ↑ Kelley, Kristin (10 במאי 2012). "The Aschheim-Zondek Test for Pregnancy". אורכב מ-המקור ב-6 במאי 2021.
  18. 1 2 3 4 5 "Carlos Galli Mainini (1914–1961)". Museum of Contraception and Abortion.
  19. ↑ Rabau, Erwin; Szeinberg, Aryeh (17 ביולי 1958). "The Practical Value of the Frog Test in the Diagnosis of Normal and Pathological Pregnancy" (PDF). Journal of Clinical Pathology. 12 (268).
  20. ↑ Giltz; Miller. "Ways of improving the male frog test for pregnancy" (PDF). Department of Zoology and Entomology, Ohio State University. L (5).
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=בדיקות_הריון_באמצעות_בעלי_חיים&oldid=43289884"