בדיקות סקר גנטיות
בדיקות סקר גנטיות הן בדיקות סקר שתכליתן גילוי זוגות בסיכון להולדת ילדים הלוקים במחלות גנטיות (תורשתיות). בדיקות אלו מתבצעות באמצעות בדיקת דם במטרה לאתר נשאות סמויה (רצסיבית) למחלות גנטיות, זאת על מנת למזער את הסיכוי להולדת צאצא הסובל מפגם גנטי או ממחלה קשה שאין לה תרופה ואשר שכיחותה באוכלוסייה גבוהה יחסית למחלות גנטיות.
בניגוד לבדיקות סקר בהיריון, בדיקות אלו יכולות להתבצע עוד קודם לנישואים ולפני כניסה להיריון. משרד הבריאות הישראלי ואיגוד הגנטיקאים הישראלי ממליצים לזוגות לשקול בחיוב עריכת בדיקות גנטיות לגילוי נשאות למחלות גנטיות חמורות הפוגעות באיכות חיים.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי רוב, פגם גנטי גלוי בצאצא יכול להיווצר רק כאשר שני הוריו מורישים לו גן פגום, אותו הם נושאים באופן נסתר (נשאות רצסיבית). גם כאשר שני בני הזוג הם נשאים רצסיביים, הסיכוי לפגם גנטי אצל הצאצא אינו עולה על 25%, על פי חוקי התורשה. ייתכן גם כי מחלה גנטית תופיע ברמות חומרה שונות, על אף קיום גן פגום זהה (במקרה ואחד מבני הזוג סובל מפגם גנטי באופן גלוי והשני באופן סמוי, סבירות ההורשה עולה עד לכ־75%). קבוצת סיכון למחלות גנטיות הן צאצאי משפחות בהם נולדו צאצאים עם פגם גנטי, ומקומות בהם שכיחים נישואי קרובים (בנישואי קרובים ישנו סיכון להתפרצות מחלות גנטיות נדירות מאוד, לדוגמה שכיחות המופיליה בקרב בתי מלוכה באירופה עקב נישואי קרובים). עם זאת, במקרים רבים נולדו צאצאים עם פגם גנטי במשפחות בהן לא הייתה כל הופעה קודמת של פגם זה בגלוי.
עם התפתחות תחום הגנטיקה, בעשור האחרון של המאה ה־20 פותחו בדיקות שונות לאיתור נשאות גנטית רצסיבית לפגמים גנטיים שונים אצל בני אדם. בעוד חלק מבדיקות אלו אינו מהימן די הצורך (ואצל חלקם המהימנות משתנה לפי אוכלוסייה), בדיקות מסוימות זכו לאחוזי הצלחה גבוהים בזיהוי נשאות. בשל כך עלתה המלצה לערוך בדיקות סקר גנטיות לזוגות צעירים העתידים להוליד ילדים, על מנת לנסות למזער את מספר הילודים שיוולדו עם מומים או מחלות גנטיות חמורות. נכון ל־2011 97% מהילודים הם בריאים, בעוד 3% סובלים ממחלות, הפרעות התפתחות או מומים מולדים שונים, על רקע גנטי וללא רקע גנטי.
היות שבמרבית המחלות הגנטיות הופעת הפגם באופן גלוי בצאצא אפשרית רק כאשר שני הוריו הם נשאים רצסיביים נסתרים, די לשלול הימצאות גן רצסיבי פגום אצל אחד מבני הזוג על מנת לוודא שצאצאיהם של בני הזוג לא יסבלו מפגם גנטי גלוי. בשל יציבות החומר הגנטי, די בבדיקה חד־פעמית על מנת לאשר או לשלול הימצאות נשאות נסתרת. עם זאת, גם במקרים בהם מתקבלת תשובה חיובית לנשאות אצל שני בני זוג, ישנה לעיתים אפשרות לערוך בדיקות מיוחדות לעובר בשלבי התפתחות מוקדמים (כדוגמת בדיקת מי שפיר ובדיקת סיסי שליה), על מנת לבדוק האם הוא לוקה בפועל בפגם גנטי מסוים. במקרה של הפריה חוץ גופית, ניתן לבצע אבחון גנטי טרום השרשה.
קיומן של בדיקות גנטיות יוצר בעיות מוסר ואתיקה שונות, היות שתוצאה חיובית של נשאות אצל בני זוג עשויה להוביל להפסקת חיים של עובר, בזמן שייתכן ואין ודאות מוחלטת בקיום הפגם, ייתכן ויתגלה טיפול רפואי למחלה ובעיות מולדות אחרות (גנטיות ושאינם גנטיות) יכולות להיווצר גם כשהבדיקות תקינות.
הבדיקות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ידועות מחלות שונות להן בסיס גנטי ידוע. המלצה לבדיקת סקר גנטי על ידי משרד הבריאות הישראלי ניתנת על סמך מספר נתונים, ובהם:
- מחלה חמורה וחשוכת מרפא (מאופיינת בשיעורי תחלואה / תמותה גבוהים מגיל הילדות)
- מחלה מוגדרת היטב ובעלת בסיס מולקולרי מוכר
- שכיחות הנשאים באוכלוסייה היא לפחות 1:60 (שכיחות של כ־1:15,000 לידות)
- המוטציות המוכרות מהוות לפחות 95% מכלל המוטציות הגורמות למחלה
- הבדיקה מהימנה (מעל 90%), ובעלת יכולת חיזוי להתפתחות מחלה חמורה, ועומדת במבחן של עלות מול תועלת
- ניתן לבצע אבחון טרום לידתי באמינות גבוהה, במעבדות רבות
על בסיס נתונים אלו מוציא משרד הבריאות המלצות לבדיקות, בהתאם למוצא האתני של הנבדק, ובהתבסס על רקע משפחתי אם קיים. ההמלצות לבדיקות משתנות עם הזמן, בהתאם לגילויים חדשים, מדידת שיעור נשאות באוכלוסייה, ופיתוח בדיקות חדשות. הבדיקות מחולקות ל־3 קטגוריות: בדיקות מומלצות, בדיקות אפשריות, ובדיקות שאינן מומלצות. קיימות גם בדיקות שתועלתן לא הוכחה, בין היתר על רקע ממצאים סותרים של שיעורי נשאות בין מדגמים שונים.
בדיקות מומלצות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הבדיקות למחלות הבאות מומלצות לביצוע על ידי משרד הבריאות ואיגוד הגנטיקאים הישראלי, בהתאם למוצא האתני:
- טאי זקס - מוצא אשכנזי וצפון אפריקאי (נשאות של 1:20-60)
- ציסטיק פיברוזיס - כלל האוכלוסייה, להוציא מספר מצומצם של מקומות מוצא אתני (נשאות של 1:25).
- דיסאוטונומיה משפחתית - מוצא אשכנזי או בלקני (נשאות של 1:30).
- קוקיין (Cockayne) - מוצא ערבי־נוצרי (נשאות של 1:30)
- היפופרהטירואידיזם - פיגור שכלי - דיסמורפיזם - מוצא ערבי־בדואי-דרומי (נשאות של 1:30)
- תסמונת X שביר - כלל האוכלוסייה. בניגוד למרבית המחלות הגנטיות, מחלה זו עוברת רק באמצעות נשאות של האם, ועל כן הבדיקה רלוונטית רק לה.
- תסמונת קוסטף (3-Methylglutaconic aciduria type III) - מוצא עיראקי (נשאות של 1:10-20)
- מטכרומטיק-לויקודיסטרופי (MLD metachromatic leukodystrophy) - מוצא תימני (נשאות של 1:20-50)
- מחלת SMA (Spinal muscular atrophy) - כלל האוכלוסייה (נשאות של 1:45).
- ניוון מולד מתקדם של המוח והמוחון (Progressive cerebellocerebral atrophy) - מוצא מרוקאי או עיראקי (נשאות של 1:45-50).
- מחלת קנאוון (canavan disease) - מוצא אשכנזי (נשאות של 1:60)
חמש הבדיקות הראשונות כלולות בסל הבריאות ובתוכנית הארצית של משרד הבריאות, ונעשות ללא תשלום. בדיקת לזיהוי נשאות לתלסמיה נעשית באמצעות ספירת דם רגילה ומומלצת לאוכלוסייה ערבית ולאוכלוסייה יהודית שאינה אשכנזית.
בקרב האוכלוסייה הערבית בישראל אותרו מחלות רבות השכיחות באזור גיאגרפי מצומצם (לרוב בתחום יישוב מסוים או בשבט בדואי, בשכיחות של לפחות 1:1,000 לידות), אך כמעט ואינם קיימות מחוץ להם. משרד הבריאות הישראלי מפעיל תוכנית מיוחדת למניעת מחלות אלו, וצוותים מיוחדים באים ליישובים לבדיקות תקופתיות של זוגות.
בדיקות אפשריות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בדיקות למחלות גנטיות ששכיחות הנשאות שלהם קטנה מ־1:60 מוגדרות על ידי משרד הבריאות ואיגוד הגנטיקאים הישראלי כבדיקות אפשריות, אך לא מומלצות.
בדיקות אלו כוללות את המחלות הבאות:
- Megalencephalic Vacuolating Leukoencephalopathy - MLC1 - מוצא לובי (נשאות של 1:40)
- נימן פיק A - מוצא אשכנזי (נשאות של 1:80)
- תסמונת אטקסיה טלנגיאקטזיה - מוצא מרוקאי (נשאות של 1:80)
- אנמיה על שם פנקוני C (Fanconi's Anemia C) - מוצא אשכנזי (נשאות של 1:90), תוארה לראשונה על ידי גווידו פנקוני
- תסמונת על שם ג'וברט (Joubert syndrome) - מוצא אשכנזי (נשאות של 1:90)
- Mucolipidosis IV (ML IV) - מוצא אשכנזי (נשאות של 1:100)
- תסמונת בלום - מוצא אשכנזי (נשאות של 1:100)
- מחלת אגירת גליקוגן מסוג 1 - מוצא אשכנזי (נשאות של 1:100)
- תסמונת אשר 1F - מוצא אשכנזי (נשאות של 1:100)
- אנמיה ע"ש פנקוני A (Fanconi's Anemia A) - מוצא צפון אפריקאי (נשאות של 1:100)
- ניוון שרירים (nemaline) - מוצא אשכנזי (נשאות של 1:108)
- מחלת סירופ מייפל - מוצא אשכנזי (נשאות של 1:113)
בדיקות שאינן מומלצות
[עריכת קוד מקור | עריכה]קיימות מחלות גנטיות נוספות להן מקור מולקולרי ידוע, אולם ההמלצה של משרד הבריאות ואיגוד הגנטיקאים הישראלים היא ליידע אודות הבדיקה, אך לא לערוך אותה כבדיקת סקר. הסיבות לכך הן מהימנות נמוכה של הבדיקה (אי זיהוי או זיהוי מוטעה של מקרים שלא מתפתחים לכדי מחלה קלינית), שכיחות נמוכה ומחלות שאינן חמורות או שניתנות לטיפול. בין מחלות אלו נמצאות: מחלת גושה 1 (למחלה זו קיים אומנם שיעור נשאות גבוה, אך המחלה מתפתחת רק בכ־10% מבעלי הגן הפגום, וקיים לה טיפול רפואי יעיל), חרשות הנגרמת על ידי הגנים קונקסין 26 ו־30, קדחת ים תיכונית משפחתית, לבקנות, פנילקטונוריה, ניוון שרירים - דיספרלין, מחלת אגירת גליקוגן מסוג 3, חוסר באלפא 1 אנטיטריפסין[1], ניוון שרירים מסוג LGMD וניוון שרירים עם גופיפי הסגר (HIBM).
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הערך "בדיקות גנטיות", באתר ויקירפואה
- בדיקות גנטיות לפני הריון - אתר משרד הבריאות הישראלי.
- בדיקת גנטיות טרום הריון והריון - פיוגין גנטיקס בע"מ
- בדיקה גנטית לסרטן - כיצד מבצעים את הבדיקה הגנטית (אורכב 04.02.2019 בארכיון Wayback Machine), באתר כצט בע"מ
- בדיקות סקירה באוכלוסייה לשם גילוי זוגות בסיכון ללידת ילדים עם מחלות גנטיות חמורות - חוזר של משרד הבריאות.
- אסף שטול-טראורינג, שיטה ישראלית תוזיל בדיקות גנטיות לגילוי מחלות , באתר הארץ, 13 בפברואר 2011
- בדיקות סקר גנטיות, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- בדיקות סקר גנטיות באתר דור ישרים
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ בדיקה זו הייתה כלולה במסגרת הבדיקות האפשריות עד לפברואר 2011, והוסרה בעקבות המלצת איגוד הגנטיקאים הישראלי
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.