לדלג לתוכן

בדיקת מזוזות, תפילין וספרי תורה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בהלכה היהודית, בדיקת מזוזות, תפילין וספרי תורה נדרשת כדי לוודא שהסת"ם נכתבו במדויק לפי המסורה, שצורת האותיות תקינה ועוד. בדרך כלל הסופר אחראי על הבדיקה לפני השימוש. כיום יש אנשים המיוחדים העוברים הכשרה מיוחדת לבדיקת סת"ם ונקראים "מגיהים", בנוסף משתמשים כיום בתוכנות מחשב לבדיקת סת"ם. חובת הבדיקה היא על הסופר הכותב, ונזכרה לראשונה בדברי הראשונים, כך נאמר בשולחן ערוך: ”כל פרשה אחר שיכתבנה יקראנה היטב בכוונה ודקדוק פעמים ושלש, ויחזור ויקראנה קודם שיתננה בתוך ביתה, כדי שלא תתחלף פרשה בפרשה.”.

בנוסף לבדיקה הראשונית על ידי הסופר והמגיה, במזוזות ותפילין שולחים מעת לעת לבדיקה נוספת במשך הזמן, מחשש לקלקול הסת"ם כמו חדירת רטיבות, סדקים באותיות הנגרמים בין היתר משינויי מזג האוויר וחשיפה לשמש.

בהלכה יש אף חיוב לבדוק את המזוזה כל שלוש וחצי שנים[1] לדעת הרב שלמה זלמן אוירבך מזוזות שהן אטומות לגמרי ואין סיבה לחשוש שניזוקו, אינן צריכות בדיקה.[2], מפני שהיא פגיעה יותר. אולם תפילין אין חיוב לבודקם אלא אם כן יש סיבה מיוחדת בעוד שבדיקת המזוזה פשוטה יותר, בדיקת התפילין כוללת גם את פתיחת הבית וסגירתו על ידי "סוגר בתים".

בשל מיקומה של המזוזה בפתח הבית, חשופה המזוזה לפגעי מזג האוויר ולבלאי טבעי, העשויים לגרום למחיקת או דהיית חלקי אותיות ולפסילת המזוזה. בדיקת המזוזה אינה צריכה להיעשות על ידי אדם מומחה, אלא כל אדם יכול להוריד אותה ממזוזת הבית, להתבונן ולבדוק אם ניזוקה בדרך כלשהי, ואם לא נפגעה - להשיבה למקומה.[3] אם מאותר ליקוי בולט כמו חדירת רטיבות, אין צורך במסירת המזוזה לבדיקה והיא נפסלת.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף י"א, עמוד א'ומזוזה של ציבור פעמיים ב־50 שנה.
  2. הליכות שלמה חלק א', פרק ד' סעיף קטן נ"ב.
  3. שו"ת חתם סופר חלק ב' סימן רפ"ג.
ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.