בדם ליבי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בדם ליבי
"בדם ליבי (1980), מוזיאון תל אביב לאמנות
פרטים
מקום תצוגה מוזיאון תל אביב
תאריך פתיחה 3 במאי 1980 עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך סגירה 17 במאי 1980 עריכת הנתון בוויקינתונים
שנה 1980
אוצר שרה ברייטברג-סמל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
"בדם ליבי (1980), שחזור המיצב, תל חי 80: מפגש אמנות בת זמננו, תל חי

"בדם ליבי" הוא שמו של מיצב מאת האמן הישראלי משה גרשוני. המיצב נתפש בהיסטוריה של תולדות האמנות כנקודת מפנה ביחס של האמנות הישראלית אל השואה.

ב-1977 הוצגה גרסה ראשונית של המיצב בבית האמנים בתל אביב. בין ה-3 במאי ועד ה-17 במאי 1980 הוצג המיצב במוזיאון תל אביב לאמנות, באצירתה של שרה ברייטברג-סמל. באותה שנה הוצג המיצב במתכונת מצומצמת יותר בתערוכה "מפגש אמנות בת זמננו" בתל חי. במסגרת המיצב הוצב במרכזו של אולם כן ציור ועליו לוח זכוכית שקוף ועליו הופיע טקסט בשפה הגרמנית: "Mein Purpur ist teures Blut" (בעברית: "הארגמן שלי הוא דמו היקר"). טקסט זה הופיע כבר בעבודות קודמות של גרשוני משנת 1979[1] ומ-1980. הטקסט לקוח מן הלברית של קנטטה מס' 175 ("Die Elenden sollen essen") מאת יוהאן סבסטיאן באך. בראיון מאוחר קשר גרשוני בין התפארת וההדר הנוצרית, שמקורה בהקרבתו של ישו, לבין מעשה האמנות "שהיופי, התפארת, זה בעצם הדם של האחרים, שלנו, של כולנו, שלי".[2] גרשוני טען כי הושפע בהכנת העבודה גם מציור "מזבח אייזנהיים" מאת מתיאס גרינוואלד ומן המחזה "ממלא המקום" (1963) מאת רולף הוכהוט.[3]

באולם שני ואפלולי הוצבו על הרצפה 150 צלחות פורצלן לבנות המוכתמות בכתמי צבע אדום-בוהק ובדרגות כהות שונות. הצלחות סודרו בצורה המזכירה צלב קרס. השימוש בצבע אדום הופיע בסדרה של ניירות שיצר גרשוני בשנות השבעים של המאה ה-20. על ניירות אלו יצר גרשוני ממילוי או "הכתמה" של ריבועים שיצרו טקסטים כגון "יד ענוגה" "בדם ליבי" (1977)[4] ואחרים.

"הצבע האדום, המכתים צלחות שתפקידן היומיומי הוא להכיל מזון", תיארה את העבודה אירית סגולי, "מסמן עימות חזיתי בין החיים לבין האמנות. האמן [...] מופיע בתערוכה בשתי עמדות קיצוניות: האני של האמן כמקור הדימום והפאתוס ("בדם ליבי"), והאמן כחקיין וכזייפן, שאמנותו היא סוג של טפילות המחקה ממשות ("האדום שלי...").[5]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לרפרודוקציה של עבודה המתוארכת לשנת 1979 ראו: ברזל, אמנון (אוצר), "ישראל/הביינאלה של ונציה 1980", משרד החינוך והתרבות, 1980, ללא מספרי עמודים.
  2. ^ ריאיון עם רחל ברגר, 10.1.2006 מצוטט בתוך: ברגר, רחל, השפעת השואה על האמנות החזותית הישראלית של 'הדור הראשון', חמו"ל, אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן, 2008, עמ' 193.
  3. ^ המחזה הוצג ב"הבימה" בשנת 1964 בבימויו של אברהם ניניו. ראו: ברגר, רחל, השפעת השואה על האמנות החזותית הישראלית של 'הדור הראשון', חמו"ל, אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן, 2008, עמ' 193-194.
  4. ^ "בדם ליבי", 1977, צבע זכוכית על נייר משבצות, 19.5 על 15.5 ס"מ. לרפרודוקציה ראו: נתן אלתרמן, הטור השביעי, אמנות ישראלית מאוסף בנו כלב, הקיבוץ המאוחד, תל אביב, 2000, עמ' 52.
  5. ^ סגולי, אירית, "האדום שלי הוא דמך היקר", סטודיו, כתב עת לאמנות, מס' 76, אוקטובר-נובמבר 1996, עמ' 43.