בואינג X-37

**בואינג X-37**
**Boeing X-37**
	הדמיית אמן של ה-X-37 בטיסה
מאפיינים כלליים
סוג	מטוס חלל לא מאויש
ארץ ייצור	ארצות הברית
יצרן	בואינג
טיסת בכורה	7 באפריל 2006 (ניסוי דאייה) 22 באפריל 2010 (טיסת חלל ראשונה)
יחידות שיוצרו	2
משתמש ראשי	נאס"א, DARPA, USAF
אורך	8.9 מטרים
גובה	2.9 מטרים
מוטת כנפיים	4.5 מטרים
משקל טעון	4,990 ק"ג
מהירות מרבית	28,200 קמ"ש (במסלול)
טווח טיסה מרבי	שיא שהייה במסלול 908 יום
סייג רום	מסלול לווייני נמוך

בואינג X-37 הוא כלי חלל לא מאויש המפותח על ידי חברת בואינג. הכלי מיועד לשמש כמדגים טכנולוגי למעבורת חלל קטנה ובלתי מאוישת שתשנע מטענים קלים במחיר זול לעומת מעבורת החלל.

הכלי יכול להשיג מהירות מסלולית ולהישאר בחלל עד 908 יום. הוא מיועד למיזמים אזרחים וצבאיים כאחד. הכלי נבנה בשיטה מודלית וכך יתאפשר פיתוח עד כדי הפיכתו לכלי השיגור העיקרי של מטענים לחלל.

אורכו 8.9 מטרים ומוטת כנפיו 4.5 מטרים. הוא משוגר לחלל בחרטומו של טיל, ובעל יכולת חזרה בנחיתה עצמית על גלגליו בשדה התעופה, לשימוש חוזר.

משימת הניסוי הראשונה של המעבורת בוצעה בהצלחה לאחר ששוגרה ב-22 באפריל 2010 מנמל החלל קייפ קנוורל, ונחתה ב-3 בדצמבר 2010.

ב-11 בדצמבר 2012 שוגר X-37 מנמל החלל קייפ קנוורל וחזר לכדור הארץ ב-17 באוקטובר 2014.

ב-20 במאי 2015 שוגר X-37B למשימת USA-261 וחזר לכדור הארץ ב-7 במאי 2017.

הכלי שוגר בפעם השישית ב-17 במאי 2020, במשימה של חיל החלל של ארצות הברית.

ב-28 בדצמבר 2023 שוגר X-37B למשימתו השביעית.

פרטים על הפעילות של כלי הרכב ומטרת שיגורו לא נחשפו על ידי זרוע החלל של ארצות הברית. גם מיקומו נשמר בסוד, אם כי תצפיות של חובבי עקיבה אחר לוויינים גילו שהוא מקיף את כדור הארץ במסלול אליפטי מוארך, בגבהים שבין 320 לבין 39,000 ק"מ, ובנטיה של 59 מעלות ביחס לקו המשוה^[1].