בואלם סנסל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בואלם סנסל
ⴱⵓⴰⵍⴰⵎ ⵙⴻⵏⵚⴰⵍ
לידה 15 בספטמבר 1949 (בן 74)
Théniet El Had, אלג'יריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה אלג'יריה עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום אלג'יריה
עיסוק סופר
מקום לימודים National Polytechnic School, טלקום פריז עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה צרפתית
תחום כתיבה פרוזה
נושאי כתיבה כתיבה פוליטית
יצירות בולטות The Oath of the Barbarians, 2084: The End of the World, The German Mujahid, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס השלום של התאחדות הספרים הגרמנית (2011)
  • פרס הפרנקופוני של האקדמיה הצרפתית (2013)
  • honorary doctorate at École Normale Supérieure de Lyon (2013)
  • אביר מסדר האמנויות והספרות (2012)
  • הפרס לרומן של האקדמיה הצרפתית (2015)
  • פרס הרומן הערבי (2012)
  • בפרס הגדול של RTL-Lire (2008)
  • פרס הרומן הראשון (1999)
  • prix Édouard-Glissant (2007)
  • Prix Tropiques (1999)
  • Michel Dard Prize (2001)
  • פרס לואי גיאו עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בוּאלם סַנסָלערבית: بوعلام صنصال, באנגלית: Boualem Sansal, נולד ב-15 בספטמבר 1949 באלג'יר) הוא סופר אלג'ירי עטור פרסים שספריו זכו לצאת לאור בהוצאת גלימר בצרפת. בשנת 2012, זכה בפרס הרומן הערבי על כתיבת ספרו "רחוב דרווין", המכיל אלמנטים אוטוביוגרפיים המתארים את החיים ברובע בו נולד. מאז שנת 2006, הוא מוחרם באלג'יר בעקבות הביקורת החריפה שהוא נוהג למתוח בכתיבתו ובפורומים שונים, כלפי הממשל והעומד בראשו, כלפי השחיתות הציבורית והחברה האלג'ירית ובשל קריאתו לקיים דיאלוג בין אלג'יר לישראל.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בואלם סנסל נולד בכפר קטן באלג'יריה הצרפתית, שהייתה בעת ההיא קולוניה צרפתית. כאשר היה בן שנה, התייתם מאביו, שנהרג בתאונת דרכים. בילדותו חווה את המאורעות הקשים שליוו את מלחמת העצמאות של אלג'ריה שהסתיימה בשנת 1962.

סנסל הוא דוקטור לכלכלה ומהנדס במקצועו שעבד במשך שנים כמהנדס בכיר בממשלת אלג'יר. תוך כדי עבודתו בשירות הציבורי, החל לעסוק בכתיבה בעידודו של הסופר האלג'ירי ראשיד מימוני, חברו ללימודים שהלך לעולמו בגלות בצרפת בשנת 1995. ההתנקשות בחייו של נשיא אלג'יריה מוחמד בודיאף ועלייתו של האסלאם הפונדמנטליסטי באלג'יריה, השפיעו עליו לכתוב אודות ארצו. בשנת 1996 בעת שהיה בגיל 47, החל לכתוב את רומן הביכורים שלו, 'שבועת הברברים' (Le Serment de barbares), שיצא לאור בהוצאת גלימר בשנת 1999, בו שזר ביקורת גלויה על המתחולל בארצו. בספר זה שרטט סנסל את קורותיה של אלג’יריה בסוף המאה ה–20 דרך סיפור תעלומת רצח של אלג’ירי שחזר לארצו לאחר שהות של 30 שנה בצרפת.

על הביקורת שהטיח כלפי הממשל בעודו עובד בשירות הציבורי, אמר: "כשכתבתי את הרומן הראשון שלי 'שבועת הברברים' שראה אור בצרפת בשנת 1999, התחלתי לשאול את עצמי מה אעשה כעת. המצב הפך למורכב. אני עובד מדינה באלג’יריה אבל כתיבתי מותחת ביקורת חריפה על המדינה ועל החברה האלג’ירית. והדבר רק החריף עם פרסום הרומן השני שלי... רציתי להישאר עובד מדינה, כי אהבתי את עבודתי כמהנדס. בשנים ההן הייתי בלב הרפורמות התעשייתיות שבוצעו באלג’יריה. זה מאוד עניין אותי. גם לא חשתי עדיין סופר, הייתי בעיני עצמי עובד מדינה שכותב. לא התכוונתי להפוך את הספרות למקצוע שלי... אמרו לי אתה מבקר יותר מדי את הממשלה. בספרים זה לא נורא, זו ספרות המתפרסמת בחו”ל, אבל בראיונות שאתה מעניק ל’לה מונד’ או ל’נובל אובזרבאטר’ או בטלוויזיה הצרפתית - תיזהר”.

לאחר שפרסם מאמר בעיתון צרפתי, בו תקף את המדיניות של נשיא אלג'יריה עבד אל-עזיז בותפליקה, פוטר בשנת 2003 ממשרתו והמשיך לעסוק בכתיבה בלבד. "בסופו של דבר זה היה טוב. מאותו רגע אני מקדיש את עצמי אך ורק לספרות וכל השתלשלות האירועים, הפכה אותי ליותר עקשן".

חרף המחלוקות שעוררו ספריו בארצו וחרף החשש לחייו, המשיך סנסל להתגורר במולדתו עם אשתו ושתי בנותיו. בשנת 2007, הוכרז סנסל בפסטיבל הספרים הבינלאומי שנערך בברלין, כגולה בתוך ארצו. לדבריו אלג'יריה הפכה למקום מבצר של האסלאם הקיצוני ובעקבות כך, היא מאבדת את המוסר האינטלקטואלי החיוני לאושיות הדמוקרטיה.

בשנת 2008 יצא לאור ספרו השני "הכפר של הגרמני או יומנם של האחים שילר", המגולל את סיפורם של שני אחים ילידי אלג'יריה, רשל ומלריך שהתחנכו בצרפת. שניהם למדים כי בעקבות המהומות שפרצו באלג'יריה בשנת 1944, נטבחו הוריהם על ידי איסלמיסטים קיצוניים, וכי האב הנס שילר היה מהנדס כימי שהיה שותף ביצור הגז ציקלון בי, ששימש להשמדת היהודים בתאי הגאזים. בריאיון שנערך עם עיתון הארץ, אמר סנסל כי בספר זה ניסה להתריע על הגבול הדק העובר בין האסלאם הקיצוני והנאציזם. הספר תורגם לעברית וראה אור בהוצאת כנרת זמורה ביתן בשנת 2010.

בשנת 2012 זכה ב'פרס הרומן הערבי' (Prix du Roman Arabe) על כתיבת ספרו "רחוב דרווין", המכיל אלמנטים אוטוביוגרפיים המתארים את החיים ברובע בו נולד. הפרס הכספי נשלל ממנו על ידי השגרירים הערבים – נותני החסות, בשל היענותו להזמנה להתארח כאורח כבוד בפסטיבל הסופרים שנערך במשכנות שאננים בירושלים בחודש מאי 2012. שלושה שבועות לפני שהגיע לכנס, הואשם על ידי החמאס ב"פשע נגד מיליון וחצי קדושים מעונים אלג’ירים שהקריבו את חייהם עבור החירות”.

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רומנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1999 : Le Serment des barbares, Gallimard. Prix du Premier Roman 1999. Prix Tropiques, AFD, 1999
  • 2000 : L'Enfant fou de l'arbre creux, Gallimard. Prix Michel Dard
  • 2003 : Dis-moi le paradis, Gallimard
  • 2005 : Harraga, Gallimard
  • 2008 : Le village de l'Allemand ou le journal des frères Schiller, Gallimard - Grand Prix RTL-Lire 2008, le Grand Prix de la francophonie 2008 -Prix Nessim Habif- (Académie royale de langue et de littérature françaises de Belgique). translated by Frank Wynne and published in the US as The German Mujahid (2009) and in the UK as An Unfinished Business
  • 2011 : Rue Darwin, Gallimard
  • 2015 : 2084 סוף העולם, מצרפתית: שירן בק, הוצאת כתר, 2016

סיפורים קצרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2001 : La voix, Gallimard-Le Monde
  • 2005 : La vérité est dans nos amours perdues, in "Des nouvelles d'Algérie", ed Métailié
  • 2004 : La Femme sans nom. Littera et l’Aube.
  • 2005 : Homme simple cherche évènement heureux, Le Monde.
  • 2005 : Tous les bonheurs ne valent pas le déplacement, Magazine des Beaux Arts.
  • 2006 : La Terrible nouvelle. Le Monde.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הכפר של הגרמני או יומנם של האחים שילר / בואלם סנסל (Le village de l'Allemand ou Le journal des frères Schiller / Boualem Sansal}, תרגום מצרפתית: רמה איילון, הוצאת כנרת זמורה-ביתן, 2010
  • 2084 /בוּאלם סַנסָל, הוצאת כתר, מצרפתית: שירן בק, 2016.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בואלם סנסל בוויקישיתוף