בואקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בואקה
Bouaké
Bouaké blason.ngw2.jpg
סמל העיר
פסיפס צילומים מהעיר בואקה
פסיפס צילומים מהעיר בואקה
מדינה / טריטוריה חוף השנהבחוף השנהב  חוף השנהב
מחוז ואלי דו בנדמה
ראש העיר DJIBO Youssouf Nicolas החל מדצמבר 2018[1]
שפה רשמית צרפתית,באולה ואחרות
תאריך ייסוד 1899 עריכת הנתון בוויקינתונים
שמות קודמים Gbèkèkro
שטח 71.788 קמ"ר
גובה 312 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 581,000[2] (2021)
 ‑ צפיפות 199.9 נפש לקמ"ר[3] (2015)
קואורדינטות 7°41′00″N 5°01′59″W / 7.68333°N 5.03306°W / 7.68333; -5.03306 
אזור זמן UTC +- 0.00
https://mairiedebouake.ci/
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

בואקהאנגלית: Bouaké) היא העיר השנייה בגודלה בחוף השנהב, נכון לשנת 2014 אוכלוסיית העיר הייתה 542,000 תושבים. העיר ממוקמת במחוז ואלי דו בנדמה (אנ'), שבמרכז חוף השנהב כ־50 קילומטרים מצפון מזרח לאגם קוסו (אנ'), האגם הגדול ביותר במדינה. אורכו כ־350 קילומטרים צפונית לאביג'אן בצמידות לקו הרכבת אביג'אן-ניג'ר (אנ') וכ־100 קילומטרים מצפון מזרח ליאמוסוקרו, בירת המדינה.

שם העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

לשם העיר בואקה Bouaké, ישנם שני מקורות אפשריים:

  • שיבוש השם של ראש השבט Kwa Gbéké שהקים את העיר בואקה.
  • השם Bouaké נוצר משתי מילים בשפת באולה (אנ'): "Boua" שפירושה "כבשה" ו- "Ké" שפירושה "יבש". כלומר המקום בו מייבשים עורות כבשים כפי שבני שבט סנופו דיאולה ייבשו עורות כבשים כשהגיעו לבואקה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – היסטוריה של חוף השנהב

בשנת 1800 קבוצה הקשורה לבני אקאן, בני אסבו ובאולה התיישבו באזור שבו היה הכפר בואקה, בתחילה הכפר נקרא Gbèkèkro, על שמו של מנהיג בואלה Gossan Kwa Gbeke.

בכפר בואקה הוקם מחנה צבאי צרפתי בשנת 1899 והוא הווה מרכז מנהלי מאז 1914.[4]

בשנת 1996 נפתחה אוניברסיטת בואקה, אך נסגרה בספטמבר 2002. במימון Unesco, האוניברסיטה נפתחה מחדש באפריל 2005.

המאה ה-21, מלחמת האזרחים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מלחמת האזרחים הראשונה

כוחות צבא צרפת וכוחות השמירה על השלום של האו"ם מתגוררים בעיר לאכיפת הפסקת אש בין המורדים שנמצאים בצפון המדינה וכוחות הממשלה המחזיקים בדרום המדינה. לאחר הניסיון להפיל את הנשיא לורן גבאגבו שנכשל, כוחות המורדים FN (אנ') (כוחות Forces Nouvelles) בראשות גיום סורו (אנ') הפכו את בואקה למרכז השליטה שלהם.[5]

ב-4 בנובמבר 2004 הודיע הקצין ז'אן נואל אביי מצבא חוף השנהב. שכוחות הממשלה השתמשו במטוסי סוחוי- 25 לתקיפת העיר כחלק מהמתקפה ל"שחרור טריטוריאלי". גם העיר קורוגו (אנ'), הנמצאת במרחק 225 קילומטרים מצפון לבואקה, הותקפה באותה תקיפה של החיל האוויר של ממשלת חוף השנהב.

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1910 כשהעיר הוקמה, בואקה אוכלסה בעיקר בבני שבט באולה, מהגרים אפריקאים וכוחות הצבא הצרפתי. כשחוף השנהב קיבלה את עצמאותה בשנת 1960, מנתה העיר 60,000 תושבים. עשר שנים לאחר מכן אוכלוסייה זו הוכפלה הודות להגירה ממדינות שכנות (גינאה - קונאקרי, מאלי, בורקינה פאסו, ניז'ר וסנגל) ושיעור הילודה הגבוה.[6]

אוכלוסיית בואקה מורכבת בעיקר מבני שבט באולה מגאנה. בהיותה העיר השנייה המאוכלסת ביותר בחוף השנהב, נהנת בואקה מהגירה מחוץ למדינה ומהגירה אזורית רבה של בני השבטים דיאולה, אגני, אקיה, בטה, מוסי ואחרים.

על פי מפקד האוכלוסין בשנת 2014, בבואקה חיו 536,189 תושבים. אם מכלילים את כל התושבים בכפרים שבסביבת העיר ניתן לציין שהמטרופולין של בואקה מונה כמיליון וחצי תושבים ולכן היא נחשבת כעיר השנייה בגודלה במדינה לאחר המטרופולין של אביג'אן.

שנה אולוסיה [7]
1921 3,600
1945 22,000
1960 60,000
1970 120,000
1975 175,000
1988 329,850
1998 461,618
2014 542,000
2020 572,000
2021 581,000

אקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האקלים בבואקה מוגדר כטרופי ויבש (Aw) על פי שיטת קפן.[8] האקלים בעיר כולל עונה רטובה ממושכת המתפרשת על פני החודשים מרץ עד אוקטובר, ועונה יבשה קצרה יותר המושיעת על ידי הארמטן (אנ'). העונה היבשה הנמשכת לאורך ארבעת החודשים הנותרים. למרות העונה הרטובה הארוכה, בואקה אינה מגיעה לרמת המשקעים שחווה אביג'אן. כמות המשקעים הממוצעת בשנה בבואקה עומדת על 1.100 מילימטרים בשנה.[9]

אקלים בבואקה
חודש ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר שנה
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) 33 33.5 33.8 32.7 31 29.9 27.8 27.7 28.5 30.1 31.3 31.7 30.9
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) 20.6 21.8 22.3 22 21.7 21.2 20.8 20.9 21.1 21.3 21.3 20.3 21.3
משקעים ממוצעים (מ"מ) 12.5 40 83.8 126.4 123.7 147.2 117.5 128 168.1 107.9 30.2 14.6 1,099.9
מקור: NOAA.[10]

climate-charts.[11]
Climat Bouaké, meteoblue.com[12]

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המגזר הכלכלי החשוב ביותר בעיר וסביבתה הוא החקלאות; במיוחד גידול כותנה. מפעל הטקסטיל נוסד בעיר בשנת 1921 והיה החברה התעשייתית הראשונה במדינה. זרעי כותנה משמשים גם לתעשיית השמן והסבון. לפחות עד 2002 בואקה הייתה מרכז כלכלי חשוב כולל השוק הסיטונאי שלה. כתוצאה ממיקומה הגאוגרפי באזור של מפגש כבישים ראשיים ומסילת הרכבת, בואקה נמצאת במצב כלכלי מיוחד, דבר שגרם להקמת חברות ומפעלים רבים בעיר.

המוצרים המיוצרים והמעובדים בבואקה הם: מוצרי טבק, חומרי בניין, טקסטיל, כותנה, סיסל ואורז. מחצבים כגון:- זהב, כספית ומנגן נחצבים במכרות בקרבת מקום.

כלכלת העיר התערערה במהלך שלטון המורדים שנמשך בעשור שהחל בשנת 2002. חברות רבות נסגרו או עברו לעיר אביג'אן, המרכז הכלכלי של חוף השנהב. שני התהליכים האלה הביאו לירידה של 60% בהעסקת העובדים הפורמלית בעיר. לדוגמה, מפעל ייצור הטקסטיל הגדול ביותר בעיר, מפעל גונפרוויל, הפחית 1200 עובדים ממצבת העובדים שלו, ירידה של 80% מכח העבודה של המפעל. ההתאוששות הכלכלית הייתה איטית עד תחילת שנת 2010. לאחר שממשלת חוף השנהב החזירה את השליטה בבואקה בעקבות הבחירות שהתקיימו בין 2010–2011, המשק עבר התחיל להשתקם. הכבישים נסללו מחדש לאחר שנים של הזנחה, מה שאפשר את הובלת הסחורות למשימה הרבה יותר קלה. חומרי הגלם כגון כותנה ואגוזי קשיו החלו לזרום למפעלי העיבוד בבואקה בכמויות גדולות יותר. הקונצרן הבינלאומי לעיבוד קקאו, קפה ואגוזי קאשיו בשם עולם OLAM מסינגפור פתח ב־2012 מפעל לעיבוד קשיו בבואקה, המפעל מספק כמעט 2400 משרות. העסקים החקלאים התחילו לחזור למצבם המקורי שהיה לפני העימות עם המורדים. בנוסף, הבנקים פתחו סניפים חדשים והמרכולים חזרו לפעול כרגיל. הממשלה שנתה את מדיניותה והמריצה צמיחה מחודשת, כגון במחירי מינימום, ופרויקטים להגדלת המסחר, כולל סלילת כביש מהיר לחיבור של בואקה לבירת המדינה יאמוסוקרו.

תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיר נמצא נמל התעופה בואקה (אנ') הממוקם מצפון-מערב לעיר. אורך המסלול כ־3,300 מטרים.

העיר ממוקמת ליד קו הרכבת המחברת בין אביג'אן לואגאדוגו שבבורקינה פאסו, הרכבת, המסילה ותחנת הרכבת שבעיר מנוהלים על ידי חברת הרכבות סיטארל (אנ').

הכבישים העוברים בבואקה ומחברים אותה עם יתר החלקי חוף השנהב, עם כיוון השעון הם ה- A3 וה- A8. מצפון ה- A3 מחבר את העיר עם קטיולה (אנ') ועם קורוגו. הכביש A12 מזרחה מחבר יעדים נוספים בבורקינה פאסו ובמאלי. מזרחה A10 המתחיל בבואקה מתחבר לגאנה ולבונדוקו באמצעות כביש A1 צפונה ואבנגורו (אנ') דרומה. כביש A8 מתחבר ל- אבנגורו צפונה בכביש A1 ואביג'אן דרומה. A3 דרומה מתחבר לבירה יאמוסוקרו ולמרכז הכלכלי אביג'אן. מערבה על כביש A8 ניתן להגיע ליעדים נוספים בליבריה ובגינאה .

חינוך ובריאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבואקה יש 316 בתי ספר יסודיים, 27 בתי ספר תיכוניים ציבוריים ופרטיים, אוניברסיטה (אוניברסיטת אלסאן אואטרה (אנ') הציבורית נוסדה בשנת 1992) והמכון הלאומי להדרכת אחים ואחיות לבריאות הציבור. בעיר הוקם מכון המחקר לכותנה ולסיבי טקסטיל טרופיים. בנוסף לבית החולים האוניברסיטאי, ישנם מספר רב של מרכזי בריאות ומרפאות פרטיות.

צוות רפואי עובד בבית החולים האוניברסיטאי בבואקה מאז 2002.

האקדמיה הנוצרית הבינלאומית הייתה פנימייה אמריקאית, בעיקר לילדים של מיסיונרים. היא נפתחה בין השנים 1961/1962 עם 73 תלמידים. בספטמבר 2002 בית הספר נכלא בין החזיתות במהלך מלחמה האזרחים במדינה. מעל 160 תלמידים והמטפלים שלהם היו מוקפים בכוחות המורדים וכוחות הממשלה במשך שבוע. לאחר מכן פונה בית הספר ושימש את הצבא הצרפתי כבסיס צבאי. בהמשך בית הספר נסגר רשמית בשנת 2005.

מנהל[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר עצמה היא עיר מחוז; פרברי העיר הם כפרים הנמצאים מחוץ למרכז העיר. בסביבת העיר נמצאים כ־130 כפרים שרבים מתושביהם מתפרנסים בה[13].

ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

האצטדיון המקומי של בואקה נקרא Stade Bouaké (אנ') הידוע גם בשם אצטדיון השלום, הוא נבנה בשנת 1984 לקראת משחקי גביע אפריקה לאומות 1984, הוא יהיה גם אחד האצטדיונים המארחים לקראת גביע אפריקה 2023. שיפוץ האצטדיון החל בשנת 2020. קיבולת האצטדיון לפני השיפוץ 35,000 מושבים ולאחר השיפוץ הוא יגדל ל־40,000 מקומות.

הקבוצה המקומית נקראת Bouaké FC ומגרש הבית שלה הוא אצטדיון Stade Bouaké.

הספורטאים שייצגו את נבחרת חוף השנהב בכדורגל ושנולדו בבואקה הם האחים קולו טורה ויאיה טורה ואחרים.

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לבואקה יש הסכם ערים תאומות עם:[14][15]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בואקה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]